פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ג'וקר. חזק. נתניהו ערבב את הקלפים שהיו אמורים לשחק לרעתו

      החלטת היועמ"ש תייגה את רה"מ בשוחד, אבל לא שינתה דרמטית את חוקי המשחק, ואפילו המפץ הגדול בגוש המרכז-שמאל לא הצליח לאתגר את שלטונו. למרות 117 שנות ניסיון ביטחוני במפלגתו, גנץ לא גילה קילר אינסטינקט בשדה הקרב הפוליטי וסיים עם "הישג היסטורי" שהוא כישלון מפואר

      ג'וקר. חזק. נתניהו ערבב את הקלפים שהיו אמורים לשחק לרעתו
      צילום: צלמי וואלה!NEWS, עריכה: איתי עמרם

      1. המנצח הגדול

      בנימין נתניהו חוגג היום את אחד הניצחונות הגדולים בחייו הפוליטיים, אם לא ה. אחרי 13 שנים בשלטון, עם שלושה כתבי אישום שמבצבצים מעבר לפינה, אחרי קמפיין מלוכלך ומושמץ שזכה לאינספור גינויים, הוא השיג את התוצאה הטובה ביותר שהביא אי פעם וסלל את דרכו לכהונה החמישית, בואכה שבירת שיא הכהונה של דוד בן גוריון שמבצבץ ממש מעבר לאופק.

      בבחירות האלה היו אמורים להיות כל מיני משני משחק שיטרפו את הקלפים לרעתו - אבל הוא עירבב לגמרי את כל הקלפים והוכיח שהוא הג'וקר שמבטל את כל המהלכים החזקים. החלטת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בכפוף לשימוע הוסיפה לראשו של נתניהו תגית קבועה של שוחד (בכפוף לשימוע) וגם קצבה על כהונתו החמישית פרק זמן קצוב, אבל לא שינתה דרמטית את חוקי המשחק. גם המפץ הגדול של בני גנץ ויאיר לפיד בגוש המרכז-שמאל היה אמור לטלטל את הבסיס שעליו נשענת שלטונו של נתניהו, ולהציג לראשונה 1 שיאתגר את שלטונו של נתניהו, וכך גם הכניסה של גבי אשכנזי, ברגע הכמעט אחרון, לתוך הזירה הפוליטית. הגילויים החדשים בפרשת הצוללות והמניות, כולל הקשרים המוזרים והמוסתרים עם בני הדודים ועם חברינו במצרים, יצרו הרבה שעות מלל באולפני הטלוויזיה אבל לא חלחלו לבוחר. אמש התגלה שכל הגיים צ'יינג'רים נשרפו במקצה אחד, על ידי האס שמנצח - נתניהו עצמו.

      בחירות 2019 - עוד בוואלה! NEWS:
      כל הפנים והשמות: כך צפויה להיראות הכנסת ה-21
      הדרום עם נתניהו, ת"א עם כחול לבן: תוצאות הבחירות לפי יישובים
      "הבסנו את האליטות": חגיגות הניצחון של שחקני הספסל בליכוד

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במהלך נאומו במטה הליכוד, היכל שלמה, ת"א 9 באפריל 2019 (אתר רשמי , דני מירון)
      החלטת היועמ"ש לא שינתה דרמטית את חוקי המשחק. נתניהו (צילום: דני מירון)

      כשמפרקים את האירוע לגורמים, אין הפתעה גדולה בניצחון של נתניהו: בעל המותג הפוליטי הוותיק והחזק ביותר במדינה, שניהל קמפיין חד וממוקד לתפארת, שעד הסוף המר הוא נלחם על כל קול וקול כדי להשיג את מטרתו. בארבע השנים האחרונות, ביבי, או לחלופין "קינג ביבי", הפך ממנהיג פוליטי מחונן שעיקר הישגו הוא הישרדות גם למדינאי עם הישגים היסטוריים. התמונות המחויכות עם טראמפ ופוטין בשילוב הטיסות ליעדים האקזוטיים הפכו אותו למותג בינלאומי נחשק ואפילו יריביו נאלצו להודות בסיסמת הקמפיין שלו "נתניהו - ליגה אחרת". המותג עבד חזק, וכך גם מכונת המסרים שפמפמה אותו - מהקומה ה-14 במצודת זאב, אנשיו של נתניהו הובילו את אחד הקמפיינים הטובים ביותר שנראו כאן - עם מסרים חדים וממוקדים ותגובות מיד במקום. על התוכן, שלעיתים ירד לביבי ביבים, אפשר וראוי להרים גבה ולגנות את הרטוריקה המלוכלכת, אבל נתניהו בא לנצח - ובשביל זה, בסוף, כנראה שכל האמצעים כשרים.

      קמפיין הגעוואלד של הרגע האחרון אמנם עורר תחושה קשה של דה ז'ה וו מ-2015 וזכה ללעג, זלזול, ואולי אפילו חוסר אמון - אבל על בוחרי הימין זה עבד - והוציא אותם מהבית, ונתניהו נתן בו פול גז ולא ויתר לרגע. אמש בשעה 20:00 הוא עוד עלה לשידורי לייב מחזוריים בפייסבוק כדי להזהיר מעליית ממשלת השמאל. נתניהו לקח סיכון מחושב שאסטרטגיית שאיבת המנדטים תוביל לקריסת הגוש, אבל גם כאן, הקלפים פשוט שיחקו לטובתו. בליכוד חששו מאוד מהפריצה של משה פייגלין, ובסופו של דבר הוא נשאר רחוק מאוד מאחוז החסימה, ובנט ושקד אמנם עדיין מתנדנדים וממתינים לקולות החיילים אבל כנראה שבבלפור אף אחד לא יזיל עליהם דמעה. להיפך, אולי אפילו פותחים שמפניות.

      2. המנצח כמעט

      בני גנץ מיהר להגיע אמש למטה כחול לבן בגני התערוכה ולהכריז על ניצחון היסטורי אחרי פרסום תוצאות המדגמים, אבל תוך מספר שעות בלבד קריאות השאגה של הפעילים הנלהבים התחלפו ביבבות שבר ותדהמה. גנץ וחבריו ינסו כעת לשווק את תוצאות האמת - שיעמדו כנראה על 35 מנדטים - כהישג היסטורי חסר תקדים, אבל זוהי נחמת טיפשים.

      בכחול לבן ניהלו בימים האחרונים קמפיין חד וממוקד במטרה לסיים כמפלגה הגדולה, אבל לא שם נמדדת הצלחתם ואל תתבלבלו - יש כאן כישלון מפואר. המטרה המוצהרת הראשונה של קמפיין גנץ הייתה להעביר קולות מהימין לגוש המרכז ובכך לשנות את התמונה, אך בסוף, בישורת האחרונה, הם פנו לקניבליזם תוך-גושי וכמעט חיסלו את מרצ והמיתו על מפלגת העבודה מכה קשה. תמונת המנדטים המשתקפת מהתוצאות הכמעט-סופיות מלמדת שלא חל כמעט שום שינוי בחלוקה הבינגושית וכי גם 117 שנות הניסיון הביטחוני של גנץ, יעלון ואשכנזי, לא הצליחו להזיז כמעט אף קול מימין לשמאל. נתניהו רק חזק יותר מאי פעם, והקואליציה הקודמת שלו - זו שתרכיב כנראה גם את הבאה - נחלשה רק במתי מעט.

      חגיגות במטה כחול לבן, אושן, גני התערוכה 9 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      ינסה לשווק את תוצאות האמת כשהישג היסטורי. גנץ (צילום: ראובן קסטרו)

      יש לגנץ הרבה סיבות להיות גאה: הוא הפך בן לילה למועמד אלטרנטיבי לראשות הממשלה, זכה לשיעורי תמיכה חסרי תקדים, והתגבר היטב על כל המכשולים והרפש שהוטח לעברו מקמפיין הליכוד, והיה הרבה מזה. אבל בסופו של דבר, הוא לא הביא את הניצחון.

      בפוסט מורטם על הקמפיין של גנץ עוד ייכתבו הררי מילים: אפשר יהיה להאשים את הרוטציה השנויה במחלוקת עם יאיר לפיד; אפשר יהיה להאשים את הקמפיינרים והאסטרטגיים שהשיאו לו עצות אחיתופל ונתנו לו לעלות לראיון אחד מיותר מוושינגטון ליונית לוי; אפשר יהיה להאשים את התקשורת שלא ריחמה עליו ופרסמה ללא הרף הקלטות ודיווחים שהסיתו את הקמפיין מהקו, וכהנה וכהנה תירוצים והסברים שיסבירו את המפלה בתוצאות האמת. אבל בקיצור על רגל אחת - כל הסיבות לכישלון של גנץ הן תמונת מראה לסיבות שבגללן ביבי ניצח: מועמד חדש וחסר ניסיון פוליטי, שניהלו עבורו קמפיין מבולבל עם הרבה טעויות ונפילות, הוא בחר בכוונת מכוון שלא להילחם עם סכין בין השיניים ולא לרדת למקומות הנמוכים שאליהם נתניהו ניסה לגרור אותו. גנץ התרברב יותר מפעם אחת בחיסולים המפוארים שלו בשדה הקרב כדי להוכיח כמה הוא רציני ונחוש, אבל בשדה הקרב הפוליטי הוא לא גילה את אותו קילר אינסטינקט, ולא הצליח להביס את האויב הגדול.

      3. בין בלפור למעשיהו

      על פניו, אחרי מערכת בחירות רווית השמצות שנאה וגועל נפש, היה אפשר לחשוב שהמהלך הנכון ביותר כעת הוא להציע לגנץ הקמת ממשלת אחדות לאומית, אבל זה ממש לא הכיוון. הניצחון הגדול של נתניהו לא רק החזיר אותו ואת רעייתו למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור, אלא בעיקר עשוי לייצר לו נתיב שיאפשר לו להתחמק מהצרות המשפטיות שבדרך - ובשביל זה צריך ממשלת ימין. כמי שנהנה מהיתרון הבולט של ראשות הממשלה, נתניהו הצליח לשלוט כמעט כל הזמן בסדר היום, וכתב החשדות החמור שפרסם היועץ המשפטי לממשלה רק לפני חודש וחצי התפוגג באירועים הקדחתניים של הקמפיין וכמעט שנעלם מהתודעה, אבל הוא עוד ישוב. בשלוש השנים האחרונות נתניהו הצליח לשחק ולתמרן בין השעון הפוליטי והשעון המשפטי, וזו גם הייתה מטרת היציאה לבחירות המוקדמות. כעת, אחרי שניצח, הוא שב לעבוד באותה משימה.

      אביחי מנדלבליט בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, 20.12.18 (אתר רשמי , תמר מצפי, גלובס)
      ממשלת ימין תעזור לנתניהו לקדם לשרשרת חסינות גם אחרי החלטתו. מנדלבליט (צילום: תמר מצפי, גלובס)

      היתרון הבולט לגוש הימין מאפשר לו להקים ממשלת ימין מובהקת כפי שהצהיר מלכתחילה, ולנסות לקדם בעזרתה מהלך שיעניק לו חסינות גם אחרי השימוע, אם מנדלבליט יחליט בסופו של דבר להגיש נגדו כתב אישום. בסוף השבוע האחרון נתניהו פיזר הבטחות ריבונות וסיפוח לבוחרי הימין, ובתמורה המפלגות שלהם צפויות לתת לו את שרשרת החסינות שתאפשר לו להמשיך לכהן בבלפור. אפילו כחלון - היחיד שלכאורה עשוי להתנגד ולמנוע מהלך שכזה - לא סיים את הבחירות מספיק חזק בשביל להיות לשון מאזניים עם איום של ממש.

      לפני שנתניהו מקים את ממשלת החסינות החלומית יש לו עוד מהמורה קטנה בדרך - קבלת המשימה מהנשיא ריבלין. במשך חודשים נתניהו חושש ומתאבסס סביב ההכרעה של ריבלין, מפזר קונספירציות לציבור כאילו שהנשיא זומם להדיח אותו או למצוא תירוצים טובים להטיל על גנץ את הרכבת הממשלה. הניצחון של נתניהו - תמיכה חסרת תקדים וגוש ימין גדול מאחוריו - כה מובהק שגם אם הנשיא היה ממש רוצה - לא נראה שהוא יכול למצוא אף תירוץ. נתניהו סיים את הבחירות כמנצח, והוא בדרך להרכיב את אחת הממשלות הימניות, הדתיות, הקיצוניות והגבריות שהיו כאן אי פעם, אבל המטרה מקדשת את האמצעים - להישאר בבלפור, במקום להגיע למעשיהו.

      העבודה והליכוד - תוצאות לאורך השנים