טורקיה, איטליה, רוסיה הסטאליניסטית - בשבועות האחרונים בכירי האופוזיציה השוו את המצב הפוליטי בישראל למגוון משטרים רודניים וטירניים מהעבר ומההווה, אבל האמת היא שלא צריך להפריז וגם לא ללכת רחוק מדי: בשבוע האחרון התנהלות המערכת הפוליטית - ובעיקר של העומד בראשה - מזכירה בראש ובראשונה מה שמכונה בסלנג "שכונה". במדינת ישראל יש סדרי שלטון, חוקים, הנחיות, וכללים שהיו נהוגים מאז ומעולם, אבל בשכונה הזו יש מלך אחד - בנימין נתניהו ובעת הזו הוא זה שקובע את חוקי המשחק כראות עיניו.
מאז שפוזרה הכנסת בשבוע שעבר, נתניהו מלהטט ביצירתיות המפורסמת שלו במערכת כולה, החוקים והכללים גמישים מאוד והופכים בגדר המלצה בלבד. זה התחיל בפיזור הכנסת: במקום לנהוג כמו כל קודמיו, להודות בכישלון בהקמת הממשלה ולהחזיר את המנדט לנשיא, נתניהו בחר ללכת לבחירות חדשות, יקרות ומיותרות, בהסכמה מלאה של כל חבריו למחנה הימין והסיעות הערביות. זה חוקי, אבל זו פעם ראשונה בהיסטוריה שזה קורה.
הולכים לבחירות - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
גפני במתקפה על סמוטריץ': "לא נגיד שאנחנו רוצים מדינת הלכה"
לאחר פיטורי שקד: נתניהו ימנה מ"מ לתיק המשפטים הערב או מחר
ועידת העבודה החליטה: הפריימריז על ראשות המפלגה ב-2 ביולי
אחר כך נתניהו החליט לפטר את השרים נפתלי בנט איילת שקד מתפקידיהם - מבלי שחשב מראש על חלופה מתאימה והולמת, וכך הוא מכהן כעת כממלא מקום שר המשפטים, החינוך, והתפוצות, בנוסף לתפקידו כשר ביטחון, שר בריאות וכמובן - ראש ממשלה. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר אומנם שבשל מעמדו הפלילי והמשפטי הוא לא יוכל לשמור את תיק המשפטים אצלו - ושעליו למנות ממלא מקום תוך 48 שעות מרגע הפיטורים. אז הבהיר. אתמול פג הדד ליין - ושר טרם מונה, ונכון לשעה זו - ראש הממשלה, שחשוד בשלושה תיקים של שוחד, מרמה, והפרת אמונים, הוא שעומד בראש מערכת אכיפת החוק.
תיק המשפטים צפוי להימסר, מתישהו, לאחד מבכירי הליכוד, כחלק מסבב תיקים נרחב יותר שנתניהו מתכנן בשבועות הקרובים. בעזרת הנדוניות הנדיבות הוא יוכל לתגמל את נאמניו ולהשליט שקט בגזרות רגישות רגע לפני בחירות. כך, את גלעד ארדן הוא מתכוון למנות לשגריר באו"ם במקומו של דני דנון, ואת איוב קרא, כך לפי דיווח בערוץ 13, הוא שוקל למנות כשגריר בקהיר, למרות שלתפקיד - אחד הבכירים במערך החוץ של ישראל - כבר יש מינוי מקצועי מתוך משרד החוץ שרק ממתין לאישור ממשלה. נתניהו מכיר היטב את הכישורים הדיפלומטיים של קרא, שכבר סיבכו אותנו בשנים האחרונות בשורה של תקריות מביכות, אבל זה שולי. אם המינויים יבשילו - יתפנו בנוסף לתיק המשפטים עוד שני תיקים חשובים ויקרים ללבו - ביטחון הפנים והתקשורת, ויגדילו את סל האופציות שהוא יכול לשחק איתם כדי לבצר את מעמדו הפוליטי.
עם זאת, נתניהו עומד כעת בראש ממשלת מעבר, שלפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה יש עליה מיני מגבלות וסייגים; אז יש הנחיות. בינואר האחרון מנדלבליט הפיץ חוזר מעודכן לגבי מינויים בתקופת בחירות. "הממשלה והשרים בממשלת מעבר וערב בחירות מחויבים לנהוג "באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת" בהפעלת סמכויותיהם לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות לפעול בהם", הוא כתב, בחוות דעת שהצדיקה, בין היתר, את ההחלטה לדחות את מינוי מפכ"ל המשטרה ולמנות במקום מינוי קבע ממלא מקום. אז כתב. לכל כלל יש יוצא מן הכלל. עכשיו לנתניהו יש אילוצים קואליציוניים ופוליטיים שהמינויים של ארדן וקרא יכולים לסדר, ולכן נמצאו ה"נסיבות המיוחדות" שיצדיקו את הגמשת ההנחיות.
התשובה הפשוטה לשאלה ל'למה נתניהו עושה את זה' היא פשוט כי הוא יכול. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט נותן לו למרוח את הזמן במינוי שר משפטים, ומאפשר למנות מינויים בכירים בממשלת מעבר, למרות ההנחיות המפורשות שכתב רק לפני חצי שנה, בנימוק שהבחירות החוזרות יוצרות נסיבות מיוחדות וממשלת מעבר ארוכה במיוחד. חבריו לליכוד ובקואליציה שבויים במעגל קסמים של חשש מאיבוד השלטון ולכן אינם פוצים פה לנוכח הכיפוף המוחלט של סדרי השלטון לנוחות המנהיג; שר החוץ ישראל כץ, לדוגמא, שבפועל אחראי על מינויי השגרירים, רק קיבל בשבוע שעבר את התיק במינוי קבוע, ולא צפוי לעמוד מול מי שנתן לו אותו לטובת עובדי המשרד ולהגן על הליכי המינוי המקצועיים והתקינים.
והאופוזיציה, זו שהצהירה בשבוע שעבר שהיא תילחם באחדות מול גחמות החסינות של נתניהו, נאלמה דום. בכחול לבן התעסקו השבוע בהרגעת התככים בצמרת ובשאלות של כן או לא רוטציה. במפלגת העבודה כולם עסוקים בקרב על הפריימריז והנהגת הרשימה, אבל לא נשמעה מהם אף מילה כשנתניהו פשוט צפצף על הדד-ליין של מנדלבליט למנות ממלא מקום לשר המשפטים, וגם לא על כך שנראה שממשלת המעבר יכולה עכשיו גם למנות שר לביטחון פנים נוח - שימנה מפכ"ל נוח - שיתאים לראש הממשלה שחשוד בעבירות פליליות. רק לפני עשרה ימים הם הרימו ביחד הפגנה חסרת תקדים של 50 אלף מפגינים והתחייבו להיאבק במהלכי החסינות של נתניהו, אך מאז - הם לא הצליחו למנוע את פיזור הכנסת, כשלו כישלון טוטלי בהצבעה חשאית בכנסת על מבקר המדינה הבא, וב-24 השעות האחרונות - בעוד נתניהו עושה בממשלת המעבר מה שבא לו - הם לא הוציאו אפילו תגובה אחת. נתניהו אולי עושה שכונה, אבל הם אלה שמאפשרים לו להמשיך להתנהל כמו מלך.