פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      למרות הביקורת: הכנסת אישרה את הגדלת תקציב הבחירות ב-35%

      כפי שפורסם בוואלה! NEWS, מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק של ח"כ ביטן, שקובעת כי תקציב עלות תפעול הבחירות יעלה ב-90 מיליון שקלים. בנוסף לכך, נקבע כי כל תוספת לתקתציב ועדת הבחירות תופנה לאישור ועדת הכספים

      למרות הביקורת: הכנסת אישרה את הגדלת תקציב הבחירות ב-35%
      ערץ הכנסת

      מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתעלה את עלות תפעול הבחירות ב-35%. ההצעה, שאושרה ברוב של 13 תומכים ללא מתנגדים, עוסקת גם בהתנהלות ועדת הבחירות, בשכר העובדים ובסוגיות נוספות.

      לאור הקדמת הבחירות, העבירה ועדת הבחירות שורה של דרישות לשינויי חקיקה, בעיקר בענייני תקציב וניהול מכרזים, כתנאי ליכולתה לנהל מערכת כזאת בשלושת החודשים הקרובים. ח"כ דוד ביטן מהליכוד יזם את הצעת החוק, לדבריו בתיאום ולפי דרישת ועדת הבחירות המרכזית שדרשה התאמות לפעיות ועדת הבחירות בבחירות לכנסת ה-22. הסעיף המרכזי בהצעה הוא העלאת תקציב עלות תפעול הבחירות בכ-90 מיליון שקלים, זאת למרות הביקורת הציבורית על הבחירות החדשות והנטל הכלכלי שהן מביאות עמן.

      מצביעים עיוורים נעזרים בקלפי, 9 באפריל 2019 (רויטרס)
      קלפי בבחירות בחודש אפריל האחרון (צילום: רויטרס)

      בנוסף לכך, נקבע כי יתאפשר לעובד של רשות ציבורית שהועסק בעבור ועדת בחירות במערכת הבחירות הקודמת, להשתחרר על ידי המעסיק לעבודה בוועדת הבחירות המרכזית לתקופת הבחירות לכנסת ה-22. כמו כן, נקבע כי תקציב ועדת הבחירות יהיה כתקציב בבחירות לכנסת ה-21, וכל תוספת שתידרש תופנה לאישור ועדת הכספים של הכנסת לאחר אישור מליאת ועדת הבחירות המרכזית.

      ביטן טען כי היות שמדובר בבחירות חדשות, כחודשיים לאחר הבחירות הקודמות, עלות תפעולן מתייקר. "הדרישה התקציבית שהעלנו היא באה בתיאום עם ועדת הבחירות המרכזית ולפי דרישתה. ברור לכולנו שיבואו נציגי האוצר, משרד הפנים וכל הגורמים הרלוונטים ובהידברות נגיע לנתון מוסכם על כולם", אמר ביטן.

      ח"כדוד ביטן מהליכוד, 26 בדצמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      ח"כ דוד ביטן (צילום: ראובן קסטרו)

      בשבוע שעבר התקיים דיון בוועדת הכנסת בו פרשה נציגת האוצר את עלויות התקציביות של בחירות חדשות בתוך פחות מחודשיים. נציגי האוצר אמרו כי באוצר יצטרכו למצוא מקור תקציבי ממשרדי הממשלה לעלויות הגבוהות. לבחירות קיימות גם עלויות עקיפות כמו עלות יום בחירות שנאמד למשק המדינה בסכום של 1.1 מיליארד שקלים.

      מנהלת ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס אמרה בדיון בשבוע שעבר כי "במערכת הבחירות ישנם אלף עובדים ב-19 ועדות אזוריות ובוועדת הבחירות המרכזית. אנחנו מגייסים את העובדים האלה משירות המדינה ולאחר מערכת הבחירות, כעבור שלושה חודשים, הם חוזרים לעבודתם השגרתית. יהיה קושי לשחרר אותם פעם נוספת ממקום עבודתם".

      בנוסף, הבהירה עדס, "מערכת הבחירות תתקיים במהלך כל חופשת הקיץ. יהיה קשה מאוד לגייס עובדים בתקופה הזאת. אנשים יוצאים לחופשות, אמהות נשארות עם ילדיהן. צריך לתת את הדעת לעניין השכר ולהגדלת התקציב במישורים השונים".