תזמורת צה"ל ניגנה את "ולס הסיכות" שהיה מלווה באותן שנים את טקס סיום קורס קצינים. שבעה חניכים מצטיינים ניגשו ליצחק רבין, סגן הרמטכ"ל דאז, שענד להם את סיכת המ"מ הנכספת. שבועיים לפני כן, ב-16 במרץ 1962, פשט כוח צה"ל על מוצב סורי בנוקייב שבחופה המזרחי של הכנרת, ממנו היו נוהגים לירות על הדייגים הישראלים. שבעה חיילי צה"ל נהרגו בקרב קשה ועקוב מדם. חייל נוסף נעדר, ולסורים נהרגו כשלושים חיילים. "המפקדים הפיחו בחייליהם רוח הסתערות ושימשו דוגמה לאנשיהם ולכל המפקדים בצה"ל. פעולתם תשמש לכם מופת בדרככם בצה"ל", אמר רבין לשבעת החניכים המצטיינים, בהם גם בחור נמוך וצנום - אהוד ברוג מקיבוץ משמר השרון - לימים אהוד ברק.
כעבור 33 שנה היה זה אותו יצחק רבין, ראש הממשלה, שהכניס את הרמטכ"ל היוצא, אהוד ברק, לשדה הפוליטיקה ומינה אותו לשר פנים בממשלתו. תפקיד אותו מילא רק במשך ארבעה חודשים. בנובמבר 1995 מונה לשר חוץ בממשלת שמעון פרס, לאחר שרבין נרצח. דרכו בפוליטיקה הישראלית היתה מאז נתונה במסלול של רכבת הרים: הבטחה גדולה וניצחון סוחף על יו"ר הליכוד בנימין נתניהו בבחירות לכנסת ה-15, במסלול שכלל הקמת מפלגה אטרקטיבית בשם "ישראל אחת" עם דוד לוי בראשות "גשר" ותנועת "מימד", והתרסקות מהדהדת בבחירות שנערכו פחות משנתיים אחר כך.
הולכים לבחירות - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
הליכוד על ברק: "לא מתערבים באיך השמאל מחלק את המנדטים שלו"
גנץ: "נתניהו לחץ על כפתור פיזור הכנסת - ואין דרך חזרה"
ברקע היוזמה לביטול הבחירות: יועמ"ש הכנסת יפרסם חוות דעת בנושא
לפני שש וחצי שנים פרש מהפוליטיקה ונמוג לעולם העסקים שתיגמל אותו ביד נדיבה. נדמה היה שתם פרק חייו בציבוריות הישראלית. שמועות שונות ומשונות אף הדביקו לו את מחלת האלצהיימר. אבל אז - לפני כשנתיים - הוא שב לזירה הפוליטית וממרום גילו הפך למבקר החריף ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומחוץ לכנסת הפך למי שהתחיל להוביל את האופוזיציה הלוחמנית ביותר נגדו. אותו נתניהו, שהיה קצין בסיירת מטכ"ל תחת פיקודו של ברק בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת.
הפיקוד על סיירת מטכ"ל הוא שיצר את ההלה סביב ברק והזניק אותו להמשך הקריירה הצבאית שלו. את שירותו הצבאי התחיל בכלל ביחידה נטולת יוקרה; הוא גוייס לטירונות חרמ"ש (חיל רגלים משוריין). כעבור מספר חודשים, בחופשת סוף שבוע בקיבוץ, נפגש עם חברו אברהם אמון. אמון, ילד חוץ שהגיע לבית הספר התיכון מאשקלון לקיבוץ, היה מאומץ במשפחתו של ברק. הוא גוייס כמה חודשים קודם לכן והגיע ליחידה מסווגת ביותר שבדיוק הוקמה באותם ימים על ידי אברהם ארנן.
לפני חודש וחצי אמון הלך לעולמו וברק שיחזר בהספד את אותה פגישה ששינתה את מסלול חייו: "הוא שאל אותי: 'איך בטירונות?', אמרתי לו את האמ ת: 'קשה ומשעמם'. הוא היה במדי צנחן ושאל אותי: 'אתה רוצה להצטרף לסיירת?', שאלתי אותו: 'איזה סיירת?', היו אז רק שתי סיירות בצבא - סיירת גולני וסיירת צנחנים. הוא ענה: 'סיירת מטכ"ל'. שאלתי אותו: 'מה זה סיירת מטכ"ל?', הוא אמר שהוא לא יכול להגיד, אבל הבטיח ששם קשה ומעניין. אמרתי לו שאני רוצה". אמון סיפר למפקדו, ארנן, על הנער הצנום ממשמר השרון שמצוייד באותן תכונות שחיפשו ביחידה הצעירה: מקורי, יצירתי, לא שיגרתי, כזה שמפעיל את הדמיון, יוזם ומעז.
ואכן, ברק הביא לידי ביטוי את מעלותיו ביחידה, ונודע כלוחם ומפקד יצירתי ונועז. לימים אמר כי מאברהם ארנן למד "שבכוח הדמיון והרצון יכולה חבורה של אנשים איכותיים לכפות את עצמה על המציאות, לנצח את הבלתי אפשרי, לפרות מעטפות ביצוע".
בראשית שנות השבעים מונה למפקד היחידה והוביל אותה לשורה של הישגים מבצעיים. הוא יצא ללמוד באוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית ושב למלחמת יום כיפור. ברק המשיך להתקדם בצבא ובגיל 41 היה לאלוף בתפקיד ראש אמ"ן. לקראת סוף שנת 1990 החל המאבק לקראת מינוי הרמטכ"ל ה-14 של צה"ל. שוב דרכו היתה צריכה להצטלב עם דרכו של יצחק רבין, רק הפעם רבין בתפקיד שר הביטחון בממשלת אחדות בראשות יו"ר הליכוד יצחק שמיר. אלא שהתפרקות הממשלה בעקבות "התרגיל המסריח" של שמעון פרס כמעט וטרפה את הקלפים.
על הרמט"כלות התמודד גם האלוף יוסי פלד. ברק זוהה כאיש של "המערך" ופלד של "הליכוד". אולם שר הביטחון מטעם הליכוד משה ארנס דבק בדרכו הממלכתית ומינה את ברק שנחשב מנוסה ומתאים יותר. אחר כך נכנס לפוליטיקה, ניצח, הפסיד, פרש, שב לפוליטיקה ושוב פרש. כעת הוא שב למה שנראה כמאבק הפוליטי האחרון שלו.