פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      איזנקוט לא יתמודד בבחירות. אך בידיו קלף שעלול להלחיץ את נתניהו

      הרמטכ"ל הקודם לא מתאים לפוליטיקה, בעיקר במובן המעשי של כריתת בריתות, פיזור הבטחות ורקיחת תככים. למרות שהסיכוי שיתמודד ברשימה או יביע בה תמיכה קרוב לאפס, היחס החם כלפיו של שני מפקדיו מהעבר, ברק ואשכנזי, יכול לסייע הרבה יותר מאשר הצטרפות להתכתשות

      איזנקוט לא יתמודד בבחירות. אך בידיו קלף שעלול להלחיץ את נתניהו
      עריכה: ניב מעוז

      הפוליטיקה הישראלית חלתה בגנרלת. מפלגה שאינה מתהדרת ברמטכ"ל או שניים ובאלופים, או לפחות במשקיפים רמי-דרגות המעודדים מהיציע, מתגרה בצו האופנה. אקס-רמטכ"ל המסרב להשתתף במשחק נתפש כמוזר, או כמחוזר המתאפק כדי להעלות את מחירו.

      לתוך מצב זה נחת בארץ, לחופשת מולדת ממכונו בוושינגטון, רב-אלוף במיל' גדי איזנקוט. פחות מחצי שנה לאחר תום תפקידו, כשלושה חודשים לאחר שביוזמתו הזדרז להשתחרר מצה"ל כדי לשמש מופת של מי שמחיל על עצמו מה שהיתווה לצבא, הוא עומד במרכז שמועות בדויות ומשאלות-לב.

      איזנקוט הוא כרגע איזנק-נוט. פלוגת לוכדי עריקים של המשטרה הצבאית לא תצליח לגייס אותו לבחירות. הוא הביטוי המעודכן של גיבור מלחמת האזרחים (לא בעיני הדרום האמריקני המובס), גנרל שרמן, שהבהיר למפצירים בו לקבל את המועמדות לנשיאות שאצלו לא זה לא, בלי כוכבית: "אם אתמנה (למועמד) לא אתמודד ואם אבחר לא אכהן". כמעט מאה שנים אחר כך, גנרל שונה, איזנהואר, רצה מאוד ששתי המפלגות יאמרו לו כן. איזנקוט אינו איזנהואר - הוא שרמן. לפחות הפעם.

      עוד בוואלה! NEWS:
      גבי אשכנזי: לא פוסל את האפשרות של חבירה לאהוד ברק
      נתניהו: "עלינו להיות ערוכים להגן על עצמנו - בכוחות עצמנו"
      עריק ראשון מהעבודה: יאיא פינק מצטרף למפלגתו של אהוד ברק

      גדי איזנקוט בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה 2019, האקדמית נתניה , 18 במרץ 2019 (שלומי גבאי)
      פלוגת לוכדי עריקים של המשטרה הצבאית לא תצליח לגייס אותו לבחירות. איזנקוט (צילום: שלומי גבאי)

      הרמטכ"ל הקודם לא ישתתף בבחירות הקרובות לכנסת. הוא לא ישובץ בשום רשימה, לא בראשה ולא באמצעה ולא בסגיר המכובד של המקום ה-120. אין כלל ודאות שב-17 בספטמבר יימצא בארץ ויצביע.

      הוא גם לא יהיה, מחוץ לרשימות, מועמדה של אחת מהן לשר הביטחון, כפי שאלוף בדימוס עמוס ידלין היה אצל יצחק הרצוג במפלגת העבודה ב-2015 ושאול מופז, שנפסל מטעמי צינון לחברות בכנסת, אצל אריאל שרון ב-2003. גם מופז ויתר על רוב תקופת הפרישה המשולמת והקדים להשתחרר, אך לא היה זריז דיו ואיחר את המועד הקובע לפי חוק הצינון (הפושר) של אז.

      בין בחירות לבחירות, מופז היה כשיר לכהן בתפקיד שר, כמו עזר ויצמן וחיים בר-לב דור לפניו, או אהוד ברק ב-1995. היום נוסח החוק אינו מאפשר זאת - ואיזנקוט מרוצה מכך. הצינון אינו מפריע לו, ואף שלפי הכתוב הוא פטור ממנו מרגע שנערכו בחירות, בדעתו לפעול לפי רוח החוק ולהתרחק מפוליטיקה לפחות בשנת אזרחותו הראשונה.

      אהוד ברק, במהלך מסע"ת בה מכריז על הקמת מפלגה חדשה, בית סוקולוב, ת"א 26 ביוני 2019 (ראובן קסטרו)
      כיהן כשר בין בחירות לבחירות. ברק (צילום: ראובן קסטרו)

      קלוש גם הסיכוי שימליץ על אחת המפלגות. אין לו שום תמריץ להכניס את ראשו המאפיר למיטה חולה זו. הרי אין מדובר בסופר התורם לכריכה האחורית של אחד מעמיתיו התפעלות מהיצירה החדשה ומבטיח לקוראים הנאה ייחודית. כאן, המלצה על אחד היא אי-המלצה על שני. איזנקוט, שראה את כולם מקרוב, בוודאי לא היה מדרבן את משפחתו להצביע בעד בנימין נתניהו או אביגדור ליברמן, אבל מאמץ לחלץ ממנו אם הוא בעד אהוד ברק ויאיר גולן, או גנץ-אשכנזי-יעלון, או - אם ינצח השבוע - עמיר פרץ, נדון לכשלון.

      איזנקוט אינו מתאים לפוליטיקה, במובנה המעשי של כריתת בריתות ופיזור הבטחות, רקיחת תככים ועמעום מסרים. הוא מאוד מתאים לפעילות ממלכתית שאינה מותנית בפריימריז ובפשרות שיעשו שקר בנפשו אילו נמצא בעמדת הכרעה, ולא רק השפעה, כמו בצבא, היה בודאי עובר מה"איך" המסורתי של גופי הביצוע ל"מה" שחסר כל כך למעלה - מה שתלוי במי.

      הודנה-סולחה

      לא איש כמוהו יתרוצץ מחתונה של חבר מרכז לברית לבר מצווה. בשבוע הבא אמנם יציין בר מצווה - אבל למערכה בלבנון ב-2006. איזנקוט היה אז בתפקידו הראשון כאלוף, ראש אגף המבצעים במטכ"ל של דן חלוץ. מחירה הכבד של המערכה שולם באותו קיץ. הישגיה, הנמדדים לאור שש התכליות האסטרטגיות שאיזנקוט ניסח כתרגום של הנחיות הממשלה, השתבחו לאורך 13 השנים האחרונות, השקטות בגבול לבנון, וערכם עלה מקטנים לבינוניים ויותר.

      סביר להניח שאילו איזנקוט השתתף בדיון הציבורי, במנותק מהפוליטיקה, היה מדגיש את חשיבותו של מבצע "מגן צפוני" להשמדת מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון, בחורף האחרון - הקרב האחרון, ללא ירייה אחת, של מלחמת לבנון השנייה, או הראשון של השלישית. מבצע מוצלח ביותר בתכנונו, במימושו ובתוצרי הלוואי שלו - סימון הקטעים שבמחלוקת בקו הגבול והתיווך של השליח האמריקני דייוויד סאטרפילד בין ביירות לירושלים בסוגיית תיחום מירבצי הגז שבמרחב המים הכלכליים.

      גבי אשכנזי במליאת הכנסת, 27 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      קפץ לבסוף לביצה הפוליטית. אשכנזי (צילום: ראובן קסטרו)

      מותר לשער שמסקנתו באשר לחיים עם (או בלי) הפלסטינים, כתוצאה של השקפת עולם ומומחיות ביטחונית, לא היתה כה שונה מזו של ברק או גנץ, אשכנזי או גולן: הפרדה בין הישויות במזרח, שביתת-נשק ממושכת בדרום. לאחרונה התעמק בהסכמי שביתת-הנשק ברודוס, ב-1949, ולמד מהם ומאחריתם שבהיעדר שלום, הסדרים ארעיים כאלה עדיפים על המשך פרוע של מעשי-איבה. אלא שזאת עמדה שאיזנקוט לא יסתיר במאמרים ובהרצאות, לא משנה פוליטית לחוגי בית ולעימותים עם יריבים פוליטיים.

      הנכס היקר שיכול איזנקוט להוון כבר עכשיו, אם יבקשו שני הצדדים, הוא היחס האישי החם כלפיו של שני מפקדיו מהעבר הקרוב, ברק ואשכנזי. איזנקוט הוא כמעט היחיד שמסוגל להזמין את שניהם לקפה של שביתת-נשק (ולפרוע את החשבון). בנסיבות המיוחדות של ישראל 2019, הודנה-סולחה כזו תהיה אמירה משמעותית יותר מהצטרפות לאחת הרשימות המתכתשות בבחירות.