פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הבית היהודי 2: כששקד הסתתרה מאחורי בנט ולא הפגינה מנהיגות

      במקום לדפוק על השולחן ולהשיג את האיחוד עם בן גביר שאמור להביא שני מנדטים נוספים לגוש הימין - יו"ר הימין המאוחד נראתה אובדת עצות ולא מתאמצת. שקד שנטלה את הבכורה, היא זו שצריכה לקחת אחריות על הכישלון במשימת ההנהגה הראשונה שהציבה

      הבית היהודי 2: כששקד הסתתרה מאחורי בנט ולא הפגינה מנהיגות
      צילום: אבי כהן

      קשה יהיה להאשים רק את איילת שקד בפיצול המפלגות מימין לליכוד: זוהי לא הייתה אמורה להיות החלטה אישית שלה והיו מעורבים בה לא מעט גורמים נוספים. אבל מרגע שנאבקה על המקום הראשון, התעקשה על איחוד עם החרד"לים והקיצוניים במקום עם פייגלין - היא זו שצריכה לקחת אחריות על הכישלון הראשון במשימת ההנהגה הראשונה שהציבה לעצמה, ולא משנה מי עמד בדרכה.

      ההחלטה של שקד להמשיך יחד עם נפתלי בנט בימין החדש התעכבה שבועות ארוכים. יממה אחרי האיחוד הסביר בנט כי מאחורי הקלעים הוויכוח ביניהם לא נסב כלל על המקום הראשון ברשימה אלא על אופן הריצה. "על המיקום לא הייתה דילמה", הסביר. "מההתחלה אמרתי שהיא צריכה להיות בראש. הוויכוח היה על המבנה: היא חשבה שצריך גוש אחד ואני חשבתי שצריך שתי רשימות".

      הוויכוח בין בנט לשקד היה על איזו רשימה תוצב מימין לליכוד. בנט, כאמור, האמין בשתי רשימות: אחת ליברלית של שקד, שלו ושל פייגלין והשנייה של סמוטריץ', פרץ ועוצמה יהודית. בנט ויתר. "דעתי לא התקבלה, היא שכנעה אותי ואנחנו הולכים על זה", הסביר, "אני כל כולי בתוך זה וכעת מאמין בזה".

      רפי פרץ, איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ לאחר הסכם החתימה לריצה משותפת (אתר רשמי)
      שקד אולי רצתה איחוד רחב בימין, אבל בסוף זה יצא לה כמו הבית היהודי 2

      ספק אם בנט אכן האמין באיחוד כזה, אבל רגע אחרי שפינה עבורה את המקום הראשון באירוע חגיגי ברמת גן, הוא החל לנהל משא ומתן עיקש מול אנשי המפלגה שרק לא מזמן נטש, כאילו היה היו"ר בפועל. בתחילה זה נראה היה חסר סיכוי: בנט דרש ארבעה מקומות בעשירייה הראשונה; את המקום הראשון עבור שקד; ושאם איתמר בן גביר יצטרף, אף אחד מנציגי הימין החדש לא יזוז ממקומו ברשימה המאוחדת. את הכל הוא קיבל.

      רגע אחרי שהסתיים משא ומתן אחד, שקד הצהירה שהיא פונה לאיחוד נוסף עם אנשי עוצמה יהודית. מצד אחד עמד מולה איתמר בן גביר, מראשי המפלגה, שדרש מיקום משופר יותר ברשימה - ומצד שני התייצב בנט שהתעקש לא להזיז אף אחד מנציגיו לטובת דרישה זו. הסכם זה הסכם, הוא הסביר.

      השאלה הפתוחה: מדוע נתניהו נשאר מאחור?

      הוויכוח התנהל באופן רשמי על המיקומים ברשימה המאוחדת, אבל מאחוריו הסתתרה שאלה משמעותית בהרבה. תהיה ברית עם קיצוניים או לא? בנט לא רצה בכך. הוא ראה את כל השחקנים הפוליטיים במרכז-שמאל מכינים את הביקורת וידע שהוא עלול לסיים עם שבעה או שמונה מנדטים כי זה מה שיזכירו לו עד הבחירות בספטמבר.

      ישיבת ממשלה, 14 ביולי 2019 (אתר רשמי , ידיעות אחרונות, אוהד צויגנברג)
      האם השלים בסתר לבו עם רעיון ממשלת האחדות? התשובה - אחרי הבחירות (צילום: אוהד צויגנברג, ידיעות אחרונות)

      לרגע היה נתן לחשוב שאחרי שהשיגה את מבוקשה, הכל כמעט באמצעות שותפה, שקד תנצל את מעמדה כיו"ר המפלגה, תדפוק על השולחן ותשיג את האיחוד שאמור להביא שני מנדטים נוספים לגוש הימין. אבל מבחוץ היה נראה שהיא אובדת עצות, אפילו לא מתאמצת, ובמקום להפגין את המנהיגות שזה עתה הופקדה בידה, נראה היה שהיא מסתתרת מאחורי ההתנגדות של מי שרק עכשיו פינה לה את המקום. שקד אולי רצתה איחוד רחב בימין, אבל בסוף זה יצא לה כמו הבית היהודי 2.

      שאלה אחת נותרה פתוחה: מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבבחירות הקודמות התאמץ כל כך כדי לאחד את עוצמה יהודית עם איחוד הימין, נשאר הפעם מאחור? האם זו האיבה האישית לשקד? האם זה החשש מבריחת מצביעים מתונים או שהשלים בסתר לבו עם רעיון ממשלת האחדות? התשובה אולי תתברר אחרי הבחירות, וגם אז לא בטוח. מה שכן בטוח, שלשקד זה בכלל לא עזר.