פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      משפחות בהפרעה: בכל המפלגות מסתפקים ברע במיעוטו

      מהתככים והמחלוקות בקוקפיט של כחול לבן ועד ההתנגשות בין הליברליות והחרד"ליות שונאת הלהט"בים בימין המאוחד - כולם היו מעדיפים להיות עצמאים בשטח. גם עצומת התמיכה בליכוד לא בהכרח מעידה על משפחה מאושרת, ובמחנה הדמוקרטי רבים על הטייטל

      משפחות בהפרעה: בכל המפלגות מסתפקים ברע במיעוטו
      עריכה: עמית שמחה

      כל המשפחות/מפלגות המאושרות מאושרות באותה הדרך, כל משפחה/מפלגה אומללה בדרכה שלה. את המשפט הידוע של הסופר לב טולסטוי אפשר להשליך כמעט על כל הרשימות שמתמודדות היום לכנסת, שברובן מורכבות מתתי מפלגות שמחוברות על ידי אינטרס פוליטי צר ולא מאהבה גדולה. ספוילר: אף משפחה פוליטית אינה מאושרת, כולן משפחות בהפרעה; מהתככים והמחלוקות בקוקפיט של כחול לבן ועד ההתנגשות בין הליברליות והחרדליות שונאת הלהט"בים בימין המאוחד - כולם היו מעדיפים להיות עצמאים בשטח, בלי אחים סוררים או בני דודים מעצבנים שצריך לסבול ליד שולחן השבת. סובלים אחד את השני בקושי, פשוט כי אין ברירה. בבחינת הרע במיעוטו, בשל אימת אחוז החסימה.

      במשפחת הליכוד, על פניו, יש מודל אחר. עצומת התמיכה המרגשת של מועמדי הליכוד בנתניהו לראשות הממשלה לכאורה מסמנת את המגמה ההולכת ומתגברת בעידן נתניהו במפלגת השלטון - כולם מיושרים בקו אחד מאחורי המנהיג. אך גם במשפחה הזו לא תמצאו אושר גדול. לשולחן השבת כולם מתייצבים בבגדים לבנים, אבל בחדרי חדרים, בשיחות סגורות, בכירי הליכוד יודעים היטב כיצד למתוח ביקורת על היו"ר, לאגף אותו מימין ולחלום על היום שאחרי. בחוץ הם חותמים על עצומות תמיכה ומהללים אותו כמלך ישראל - לא מפאת רצון בשלום בית אלא בעיקר בשל ההצלחה המסחררת של נתניהו ליצור בקרב פעילי ומתפקדי הליכוד זיהוי מוחלט בינו ובין המפלגה, ולסמן את מי שמתנגד אליו כאח סורר שפוגע בכבוד המשפחה כולה.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו באירוע בכפר המכביה 22 ביולי 2019 (ללא שם , דוברות הליכוד)
      קו אחד מאחורי המנהיג. חברי הליכוד בחגיגות בכפר המכביה (צילום: דוברות הליכוד)

      התחרות בין הבנים הטוענים לכתר הירושה מחזקת את אב הבית בשליטתו: החשש שאחד מהם יומלך לפני השני מייצר מאזן אימה אצל גדעון סער, יולי אדלשטיין, ישראל כץ וגלעד ארדן, שמונע מהם לשתף פעולה - גם אם המחיר הוא המשך שלטונו של נתניהו. עד היום, המאזן הזה סייע לדכא כל ניצוץ של מרד בליכוד. כך הפך ישראל כץ, שרק לפני שלוש שנים כמעט פוטר על ידי נתניהו אחרי משבר הרכבת, לבן הברית הכי נאמן. כץ שיחק תפקיד מרכזי במהלך המתוחכם של ההליכה לבחירות חדשות כשהעביר את ההחלטה על מיזוג כולנו במזכירות הליכוד שבראשו הוא עומד ברוב גדול. בכך, הוא בלם הלכה למעשה כל אפשרות של מרד פנימי בשורות האחוריות של הליכוד וסייע לנתניהו להבטיח את הרוב הדרוש לפיזור הכנסת, קיבל בתמורה את תיק החוץ במינוי קבע, וגם גנז כל תכנית, אם הייתה, שמישהו אחר מהליכוד ינסה לקבל במקום נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה. מאחורי הקלעים עמדה ההבנה שאם נתניהו לא יצליח לפזר את הכנסת - בכירים אחרים כמו אדלשטיין וסער עשויים לקפוץ על המציאה.

      כך שגם כשיאיר לפיד מכריז ש"החל המרד בליכוד", כדאי לקחת את זה בעירבון מוגבל. לפי חוקת הליכוד, רק אם נתניהו יפרוש מרצונו מישהו אחר יכול לקבל את המנדט להרכבת הממשלה, וגם אז צפויה מלחמה עקובה מדם באיזה פורום ייבחר היורש - בסיעה, בפריימריז, או במרכז. "היכולת להניע מרד היא קשה - בגלל האינטרסים המנוגדים של כל הטוענים לכתר", אמר השבוע בכיר בליכוד. מצד שני, אין מה להתרשם מהצהרות התמיכה הביביסטיות, וגם לא מהעצומה הסתמית וחסרת המשמעות שהגה דוד ביטן, שבמקום לחזק את המנהיגות של נתניהו דווקא שידרה חולשה ופאניקה: גם הליכוד זו משפחה אומללה.

      הצהרה של לפיד וגנץ, בגני התערוכה, תל אביב (ראובן קסטרו)
      נישואים קתוליים. יעלון, לפיד, גנץ ואשכנזי (צילום: ראובן קסטרו)

      בעוד הבנים מדור הביניים של הליכוד מכבסים את הכביסה המלוכלכת בפנים, המרמור המשפחתי של כחול לבן צף גבוה מעל לפני השטח. המחלוקות האידיאולוגיות, הפוליטיות והאישיות שמזהמות את האווירה בקוקפיט שוב קיבלו ביטוי פומבי השבוע עם הסערה שפרצה סביב סרטון החרדים של לפיד. אם התקרית הזו הייתה מתרחשת בשבוע שעבר, לפני סגירת הרשימות, ייתכן שהיא הייתה מובילה לפיצוץ דרמטי בצמרת, אבל טיימינג זה הכול, ולעת עתה, גנץ ולפיד כרוכים בנישואים קתוליים. לפחות עד ה-18 בספטמבר.

      בליכוד מתכוונים לעשות הכול כדי להזכיר שגנץ ולפיד חד הם אבל אם לנתניהו לא יהיו 61 מנדטים להרכיב ממשלת ימין - המשימה הראשונה של נתניהו תהיה לפרק שם את השותפות. כך שהדימוי המשפחתי המתאים ביותר לכחול לבן כרגע הוא תקופת ניסיון לפני פרידה, שעשויה בסופו של דבר להוביל לגירושים.

      האימא שהעדיפה משפחה אחרת

      בגזרה משפחתית חמה אחרת - הימין המאוחד - דווקא חידשו לפני שבועיים את הנדרים, אבל החבירה מחדש של בנט ושקד, והחיבור שלהם עם פרץ וסמוטריץ', לא נעשו מאהבה גדולה אלא בלית ברירה. בבית היהודי לא שמחו לקבל את בנט חזרה לשולחן, וגם הוא היה מעדיף לשמור על בתים נפרדים ולא לדור תחת קורת גג אחת. אפילו האימא שאיחדה את כולם בעצם העדיפה משפחה אחרת. שקד מיטיבה לפאר את השותפות עם בנט, ואת ההקרבה שעשה למענה כשוויתר על ראשות הימין החדש, אבל הדיבורים על השליחות הגדולה בהנהגת הימין האידיאולוגי מעט ציניים בהתחשב בעובדה שעד הרגע האחרון היה פעלה בכל הכוח להשגת שריון בליכוד.

      שקד, שהפעילה במשך שבועות שליחים רבים שינסו למוסס את ההתנגדות של משפחת נתניהו לשילובה בליכוד, בעצם מעולם לא הרימה ידיים - וגם אחרי שכבר סיכמה עם בנט על החיבור מחדש יחד עם ההצרחה שלה להנהגה, עשתה מאמצים לפתוח את המנעול בבלפור. במהלך סוף השבוע שקדם להכרזה על האיחוד עם בנט, ואפילו באותו בוקר, היא הפעילה ציר לחצים אחרון בדמותם של מיכאל קליינר וזמביש - שני אישים המקורבים לנתניהו ובמיוחד לרעייתו - כדי לנסות לשכנע אותם שיש הזדמנות אחרונה לקבל אותה לשורות הליכוד. קליינר, ח"כ לשעבר שמשמש כיום נשיא בית הדין של הליכוד, כתב באמצע יולי מאמר דעה פומבי במעריב בו קרא לשלב אותה ברשימה, ומאחורי הקלעים הוא וזמביש פעלו עד הדקה ה-90 כדי לדבר אל לב הבית בבלפור. בשלב מסוים, נתניהו ורעייתו עשו סימנים שהם שוקלים, ושקד כבר חשבה שכרטיס הכניסה המיוחל בדרך. אבל קליינר חזר עם תשובה שלילית, והיא נאלצה לחזור לביתה הקודם ולנישואי נוחות מתוחים עם בנט, סמוטריץ' ופרץ.

      רפי פרץ, איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ לאחר הסכם החתימה לריצה משותפת (אתר רשמי)
      בלית ברירה ולא מאהבה גדולה. פרץ, סמוטריץ', בנט ושקד

      גם העסק המשפחתי החדש של המחנה הדמוקרטי מקרטע. חלפו שבועיים מאז שניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק הכריזו על רוח חדשה בשמאל, ועדיין לא ברור מי בדיוק מנהל את הקמפיין, מה המסרים, מה זאת בכלל החיה הזו. רק בשבוע הבא צפויה ישיבת סיעה ראשונה של כל מועמדי הרשימה המשותפת, שעדיין לא כונסו רשמית למפגש היכרות או השקה. ושאלת השאלות - מי באמת המנהיג ומי הוא זה שמנווט את הספינה.

      חדי עין שמו לב שבעוד ברק ושפיר מגדירים את עצמם בהודעות לתקשורת "יו"ר משותף" של המחנה הדמוקרטי, על הודעות מטעמו של הורוביץ לא מתנוסס שום טייטל מלבד "המחנה הדמוקרטי", למרות שבימים הראשונים להקמת המפלגה הוא הוצג כ"ראש המחנה" או "ראש הרשימה". אצל הורוביץ אומרים שהוא ויתר על התואר "מטעמי צניעות" אבל גורמים במפלגה טוענים ששפיר וברק כפו עליו את התואר המשותף. אחרי פניית וואלה! NEWS לשאלות בנושא, הורוביץ הפך להיות גם הוא "יו"ר משותף" בהודעות לתקשורת, ובא לציון גואל. אבל סביר להניח שלא כאן יסתיימו הצרות.

      החיבור של המחנה הדמוקרטי הביא להורוביץ הרבה מאוד תמיכה בבייס, אבל גם הכניס לסביבתו הרבה מאוד אגו למשחקי שליטה. וכשברקע מרחפות כל העת העננות המביכות של ברק מן העבר והחשש ששערוריות הפדופיל ג'פרי אפשטיין יזהמו את הקמפיין, האווירה המשפחתית עשויה להפוך למאוד מתוחה.

      ניצן הורביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק במסע"ת - ישראל דמוקרטית ומרצ בעבקבות איחוד המפלגות, בית העיתונאים, תל אביב, 25 ביולי 2019 (ראובן קסטרו)
      מי באמת המנהיג ומי מנווט את הספינה? הורוביץ, שפיר וברק (צילום: ראובן קסטרו)

      בשלטי החוצות של מפלגת העבודה-גשר, הזוגיות של עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס הפכה לשלישיה, ואיציק שמולי הוא הבן שמחובק על ידי שני ההורים. כשפרץ חיזר אחרי שמולי וניסה לשכנע אותו לא לנטוש את הבית לטובת הצעות מפתות מכחול לבן, שמולי דרש להיות חלק מהקמפיין שמתנוסס בראש חוצות - מה שממתג אותו כחלק בלתי נפרד מההנהגה, וכיורש המסומן ביום שאחרי פרץ. אבל הזוגיות הבסיסית בין העבודה לגשר צפויה לעבור מבחנים קשים מיד אחרי הבחירות. בליכוד כבר בונים על פיצול של לוי-אבקסיס מהעבודה כדי לגייס רסיסי מפלגות ולחצות את קו ה-61 להקמת ממשלת ימין. בעבודה-גשר דוחים כמובן את התרחיש הזה בתוקף אבל זו שיטת הפעולה של נתניהו. הפרד ומשול.

      כל המשפחות/מפלגות חמוצות הן, וכולן יסתדרו עם מה שיש עד ה-18 בספטמבר, ויקוו לשמור על אווירה פחות או יותר סבירה. מפת המנדטים ביום שאחרי תכריע את עתידם של החיבורים והאיחודים ובחלק מהמקרים - גם להתפרקות המשפחה.

      מפלגת העבודה בחירות 2019 מועד ב, עמיר פרץ איציק שמולי ואורלי לוי, 28.07.2019 (ראובן קסטרו)
      יעמדו בפני מבחנים קשים מיד אחרי הבחירות. שמולי, פרץ ולוי-אבקסיס (צילום: ראובן קסטרו)