פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הערבים לא ינהרו: הקמפיין לעידוד הצבעה - הולך ברובו ליהודים

      בבחירות האחרונות נרשם שפל חסר תקדים בשיעור ההצבעה בחברה הערבית, אך אחוז קטן בלבד מתקציב הקמפיין להעלאת שיעור ההצבעה מוקדש לתכנים בשפה הערבית. ב"עומדים ביחד" קוראים לוועדת הבחירות: "20% מהתקציב ל-20% מהאוכלוסייה"

      הערבים לא ינהרו: הקמפיין לעידוד הצבעה - הולך ברובו ליהודים
      צילום סטילס: ראובן קסטרו, עיצוב גרפי: אביחי ברוך, עריכה: נועה לוי

      בכל מערכת בחירות לכנסת יוצאת ועדת הבחירות המרכזית בקמפיין כללי שמטרתו עידוד הצבעה בקרב האזרחים. לא מדובר בקמפיין תמיכה במפלגה מסוימת או למען גוש מסוים, אלא פשוט קמפיין שמעודד את האזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע. אבל ממחקר חדש עולה כי אולי לא די נעשה דווקא לעידוד ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית, זו שבמציאות אינה "נוהרת לקלפיות", אלא מסתייגת מלצאת ולהצביע.

      בבחירות לכנסת ה-21 נרשם שפל חסר תקדים בשיעור ההצבעה בחברה הערבית - 49.2% לעומת שיעור ההצבעה של כלל האוכלוסייה, שעמד על 68%. עיון בנתוני ההצבעה מעלה כי הירידה המשמעותית הייתה בקרב המצביעים הערבים הצעירים, עד גיל 35, המהווים 45% מבעלי זכות ההצבעה בקרב הציבור הערבי.

      לפי ניתוח שערך אריק רודניצקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אחוז ההצבעה הנמוך הוביל לאיבוד של שני מנדטים לפחות. במכון מסבירים כי גורמים רבים השאירו את הצעירים הערביים בבית, בהם "הקריאה להחרמת הבחירות, אדישות, חוסר תקווה באשר למידת ההשפעה של ההצבעה ואכזבה מהמפלגות או הרשימות בהן בחרו בעבר".

      מצביעים בבחירות לכנסת ה-21 באום אל-פחם, 9 באפריל 2019 (רויטרס)
      לא נוהרים לקלפיות. מצביעים בבחירות האחרונות לכנסת (צילום: רויטרס)

      "לצד אלו", הם מוסיפים. "קשה להפריז ביעילות השיטה שנועדה להוציא דיבתם של חברי הכנסת והמצביעים הערבים רעה; להזהיר מההשלכות ההרסניות של הצבעה למפלגות האופוזיציה שעשויות לשתף עימם פעולה וכמובן לקדם בברכה הצבת מצלמות בקלפיות ערביות לשם פיקוח על 'טוהר הבחירות'".

      אלא שלדבריהם, בנוסף לגורמים אלה - שיעור ההצבעה הנמוך במגזר הערבי קשור להקצאה הלא שוויונית בתקציבי ועדת הבחירות בקמפיין לעידוד הצבעה. במכון אומרים כי "על פי נתוני לשכת הפרסום הממשלתית שהתקבלו כמענה לבקשת חופש מידע שהגשנו לוועדת הבחירות המרכזית, נמצא כי רק 7.3% מהתקציב לעידוד ההצבעה בבחירות לכנסת ה-21 הוקדש לתכנים בשפה הערבית, בהתייחס לעלות הפקת סרטון הקמפיין ותקציבי הקידום הממומן של תכני הקמפיין באינטרנט וברשתות החברתיות".

      הם מפרטים כי עלות הקידום הממומן של תכני הקמפיין בשפה העברית עמד על 140 אלף שקלים, בעוד שעלות הקידום הממומן בשפה הערבית עמד על 14 אלף - 10% בלבד. בנוסף לכך, "גם באתרי האינטרנט בשפה העברית נהנו מתקציב קידום של 425 אלף שקלים, ואילו אלה של השפה הערבית קודמו ב-71 אלף שקלים בלבד".

      "לא סוג ב'"

      סאלי עבד, מהנהגת "עומדים ביחד", דורשת חד וחלק "20% מהתקציב ל-20% מהאוכלוסייה", ומנמקת: "פשוט כי אין קול ששווה פחות מקול אחר. האזרחים הערבים אינם אזרחים סוג ב'. הם אזרחים שווים, לגיטימיים וגם ההצבעה שלהם שווה".

      בימים אלה משיק "עומדים ביחד" קמפיין ברשת בנושא. בסרטון שהפיצו ברשת מככבת סאלי עבד שאומרת: "אנחנו אף פעם לא מקבלים עשרים אחוז מהתקציב. לא בחינוך, לא בתשתיות, לא בשמירה על החיים שלנו מפני אלימות. אבל אפילו שזה לא מפתיע. לי - כאזרחית ערביה פלסטינית, אין שום כוונה להתרגל".

      בוועדת הבחירות המרכזית דוחים את הטענות מכל וכל. "בחינת ההוצאה לפרסום בהשוואה לחלק באוכלוסייה היא טעות ביסודה", אמרו בתגובה. "האמירה ששיעור האוכלוסייה הערבית הינו כ-20% מכלל המצביעים (כנטען), אין בה כדי להשליך על סך התקציב שמוקצה לעידוד הצבעה במגזר זה".

      מצביעים בבחירות לכנסת ה-21 ברהט, 9 באפריל 2019 (AP)
      "אין קול ששווה פחות מקול אחר". מצביעים בבחירות האחרונות לכנסת (צילום: אי-פי)

      לדברי בכיר בוועדה, "הקמפיין הוא קמפיין כללי, שפונה לכלל ציבור בעלי זכות הבחירה במדינת ישראל בהתייחס לשיעור ההצבעה הכללי, ואינו פונה למגזר ספציפי כזה או אחר". עוד ציינו כי "ככלל, הקצאת משאבים לקמפיין עידוד ההצבעה אינה נגזרת משיעור המצביעים מקרב מגזר זה או אחר. כך לדוגמה, אין מקצים בקמפיין תקציב לטובת המגזר החרדי, האוכלוסייה האתיופית, רוסית ועוד. עוגת הפרסום הפוטנציאלית - ערוצי המדיה בהם מפרסמים, במגזר הכללי לעומת המגזר הערבי כלל לא דומה; לא במספר ערוצי הטלוויזיה ולא במספר תחנות הרדיו. כמו כן, צריכת התוכן בקרב הציבור הערבי היא שונה מצריכת התוכן של כלל האוכלוסייה (כך אגב גם לעניין צריכת התוכן של המגזר החרדי או הרוסי למשל)".

      "הקצאת המשאבים לטובת הקמפיין מונחת משיקולים שונים, בהם ובעיקר שיקול האפקטיביות - מקסום האפקטיביות של הקמפיין בתקופה מוגדרת, ומהצד השני, להימנע ככל הניתן ממצב שבו האפקטיביות והתקציב אינם מנוצלים אופטימלית", הוסיפו בוועדה.

      עוד נמסר כי "כמו כן, לא ניתן לבצע השוואת עלויות בפרסום בין המגזר הכללי והמגזר הערבי. העלויות האובייקטיביות יקרות יותר באתרי "Mass Media" במגזר הכללי, לעומת אתרי "Mass Media" במגזר הערבי. לאור זאת, הקמפיין לעידוד ההצבעה במגזר הערבי מופץ באמצעות הפלטפורמות התקשורתיות האפקטיביות ביותר; בטלוויזיה בשפה הערבית, בתקשורת הכתובה, באינטרנט, ובמגוון רחב של רשתות חברתיות, והכל בכדי למקסם את האפקטיביות של הקמפיין בתקופה המוגדרת והקצרה, במשך 14 יום".