מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע משימוש במעונו הרשמי לכנסים פוליטיים רבי משתתפים. בדוח על ההוצאות וההכנסות של כל המועמדים שהתמודדו בפריימריז במערכות הבחירות הקודמות, שמתפרסם היום (שני), אנגלמן התייחס לכנסים שנתניהו קיים במעונו במהלך הפריימריז לראשות הליכוד בדצמבר 2019.
לדברי המבקר, על אף שלשון החוק מאפשרת לנתניהו להשתמש במעון ראש הממשלה לצרכים מפלגתיים, בכפוף לנשיאה בעלויות, יש לעשות זאת "באופן מידתי וסביר כאשר ברור לכל שיש להבדיל בין קיום מפגשים בהשתתפות מספר בודד של משתתפים לבין מאות". אנגלמן ממליץ ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה "להבהיר את נהלי השימוש במעון ראש הממשלה".
דוח המבקר בוחן את הדוחות הכספיים של המתמודדים בבחירות מקדימות לרשימה ולראשות חמש מפלגות בשנתיים האחרונות, בבחירות מועד א', ב' וג'. בליכוד, מפלגת העבודה, הבית היהודי, מרצ, וזהות - מפלגתו לשעבר של משה פייגלין - קיימו פריימריז לרשימות בתחילת 2019 ובמרצ ערכו בחירות נוספות גם במועד ב' ביוני 2019. בין החודשים יוני-דצמבר 2019, הליכוד, העבודה, ומרצ קיימו גם פריימריז לתפקיד היו"ר (בהם נבחרו נתניהו, עמיר פרץ, וניצן הורוביץ בהתאמה).
לקריאה נוספת בנושא
בסך הכול, לפי המבקר, קרוב ל-300 מועמדים התמודדו ב-2019 על מקומות לכנסת, וכולם מחויבים לפי החוק, להגיש לו דוח על הפעילות הכספית שלהם ופירוט של התרומות, ההכנסות וההוצאות שקיבלו לצרכי הקמפיין. אצל 71 מתוכם - כרבע מכלל המועמדים - נמצאו ליקויים בחשבונות, והם ייקנסו ויצטרכו להעביר תשלום לקופת המדינה.
כמו כן, מתוך שמונה מועמדים שהתמודדו לתפקיד יו"ר מפלגה, שבעה - כולל נתניהו, פרץ והורוביץ - קיימו את הוראות וההנחיות ולא חרגו מתקרת ההוצאות והתרומות המותרת. רק מועמדת אחת חרגה מתקרת ההוצאות בסכום של 488 שקלים - ולא הוטל עליה קנס בשל הסכום הנמוך.
זו הפעם הראשונה שמבקר המדינה בוחן את שיטת המימון החדשה של הפריימריז, אחרי שבינואר 2018 הכנסת תיקנה את החוק, כך שמימון מסעות הבחירות של המועמדים לרשימות לכנסת יבוא מקופת המדינה ולא מתרומות, הלוואות או ערבויות.
לפי החוק, חכ"ים מכהנים שמתמודדים בפריימריז זכאים למימון מלא מטעם המדינה, ואילו מועמדים חדשים רשאים לבקש הלוואה או מענק חלקי למימון הוצאותיהם.
לפי הדוח, קופת האוצר הוציאה כ-14 מיליון שקלים על ההתמודדויות בפריימריז - 10.5 מיליון שקלים ניתנו לחברי הליכוד, 3 מיליון שקלים למועמדי מפלגת העבודה, וכ-900 אלף שקלים למתמודדים במרצ. בנוסף, 6.7 מיליון שקלים גויסו על ידי מועמדים חדשים מכספי תרומות - מתוכם 4.8 מיליון היו ממימון עצמי ובני משפחה, 1.4 מיליון מתרומות מהארץ וחצי מיליון שקלים תרומות מחו"ל.
חברי הכנסת המובילים בקבלת קנסות
- ניר ברקת, הליכוד - 25 אלף שקלים
- ליקויים: אי רישום הוצאות, היעדר אסמכתאות להוצאות, חריגה מתקרת הוצאות
- איוב קרא, הליכוד - 22 אלף שקלים
- ליקויים: אי-הגשת תצהיר של מועמד, אי-מתן הסבר לכיסוי גרעון, אי-רישום הוצאות, אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, היעדר אסמכתאות להוצאות, חריגה מתקרת הוצאות
- אסנת מארק, הליכוד - 13 אלף שקלים
- ליקויים: מסירת דוח כספי באיחור רב, היעדר אסמכתאות להוצאות, הוצאות לא סבירות
- פטין מולא, הליכוד - 13 אלף שקלים
- ליקויים: אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, הוצאות שאינן הוצאות בחירות, אי-החזר תרומות כנדרש, תרומות ממי שזהותו לא נבדקה, תרומות מתאגיד
- סלאח סעד, העבודה - 12 אלף שקלים
- ליקויים: אי-ניהול חשבון בנק כנדרש, היעדר אסמכתאות להוצאות, חריגה מתקרת הוצאות
מלבד השימוש במעון ראש הממשלה, נושא עקרוני נוסף שהמבקר בחר להתייחס אליו הוא השימוש של שרים וח"כים מכהנים ביועצים ועוזרים פרלמנטריים במהלך הקמפיין. לדברי המבקר, מדובר בהטבה שממנה נהנים רק שרים וח"כים שמעניקה להם יתרון שפוגע בעיקרון השוויון - כי מועמדים חדשים שאין להם עוזרים פרלמנטריים או יועצי שרים צריכים לשלם עבור שירותים דומים שהם מקבלים במימון הממשלה או הכנסת.
המבקר קורא לכנסת להסדיר את הנושא ולבחון אפשרויות לצמצום הפגיעה בשוויון של המועמדים שאינם שרים או ח"כים. שיטת מימון הפריימריז החדשה קבעה גם תקרת הוצאות ותרומות שמותר למועמד לקבל ולהוציא - בהתאם למספר בעלי הבחירה בגוף הבוחר של המפלגה, שנועדה לשמור על השוויון במערכת הבחירות: כך, ח"כ מהליכוד יכול היה להוציא עד 323,830 שקלים, ואילו מועמד מהעבודה - 222,610.
מהדוח עולה כי 28 מועמדים חרגו מתקרת ההוצאות המותרת, בהם ח"כ ניר ברקת (הליכוד) - שחרג מהמגבלה בכ-200 אלף שקלים, הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית שהתמודד בפריימריז בעבודה - שחרג מההגבלה בכ-150 אלף שקלים, איוב קרא (הליכוד) שחרג בכ-122 אלף שקלים ושרן השכל (לשעבר מהליכוד) שחרגה בכ-54 אלף שקלים. הסך המצטבר של החריגה מתקרת ההוצאות המצטברת היה קצת יותר ממיליון שקלים, ו-15 מועמדים חרגו ביותר מעשרת אלפים שקלים וצפויים להיקנס על ידי מבקר המדינה בסכום סמלי.
בנוסף לכך, מהדוח עולה כי רוב המועמדים - 108 - סיימו את מערכת הבחירות באיזון תקציבי, ו-93 מועמדים סיימו אפילו עם עודף - שהתסכם ב-600 אלף שקלים. לעומת זאת, 61 מועמדים סיימו אותה בגירעון שהסתכם בכ-2.2 מיליון שקלים ו-4 מועמדים בכלל לא הגישו את הדוח הכספי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, כך לפי הדוח, סיים את הפריימריז לראשות הליכוד, בהן התמודד מול סער, בעודף תקציבי של כ-122 אלף שקלים ועמד בתקרת ההוצאות והתרומות המותרת בחוק להתמודדות על היו"ר. נתניהו גייס כ-1,791,314 שקלים מתרומות למימון הקמפיין - 89% מתוכם (כ1.6 מיליון שקלים) - גויסו מחו"ל, ואילו 11% - כ200 אלף שקלים, גויסו מתרומות מישראל.
"הליכודיאדה" - בגדר "תרומה אסורה"
בחלק נוסף בדוח המבקר, המוקדש לביקורת על ההוצאות וההכנסות של הסיעות שהיו חברות בכנסת ה-20 בשנת 2018, הוא קובע כי אירוע "הליכודיאדה", שהיה בעבר נערך על ידי פעילי ליכוד מדי שנה באילת, הוא בגדר "תרומה אסורה".
המפלגה נקנסה בסכום של כ-100 אלף שקלים עקב אי הדיווח על האירוע כחלק מהתרומות שקיבלה. כבר בדוחות קודמים של המבקר נקבע כי הליכודיאדה צריכה להיכלל בדוח התרומות של המפלגה, לנוכח השימוש בשם המפלגה, סמליה, השתתפות נבחרי הציבור של הליכוד והמסרים הציבוריים והתקשורתיים שמחזקים את הקשר עם הליכוד.
המבקר קובע כי "היה על הסיעה לתת לאירוע ביטוי בחשבונותיה, ונדרש לבחון את התרומה הגלומה בקיומו לפי המגבלות הקבועות בחוק הנוגעות לתרומות". גם סיעת בל"ד נקנסה ב-25 אלף שקלים, לאחר שכללה בחשבונותיה הוצאות עבור קייטנה לילדים. "גם אם יש בקייטנה משום פעילות של שמירה על קשר עם הציבור, דבר הנתון בספק נוכח גילאי המשתתפים בה, הרי במבחן הדומיננטיות מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי בסבסוד של הקייטנה גלומה הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים", כתב המבקר בדוח.