בדיקת וואלה! NEWS: כך המפלגות מתחייבות לפעול נגד משבר האקלים

זיהום הנפט נמשך, הקורונה בעיצומה ומעל כולם - משבר האקלים. הנושאים הסביבתיים בוערים והמדינה חייבת לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח מיד עם הקמת הממשלה. לקראת הבחירות עימתנו את המתמודדים הריאליים עם הסוגיות החשובות: כיצד השיבו, מי התחמקו ואילו מפלגות מבטיחות שינוי?

נועה שטיינר
בווידאו: נתניהו מודיע שיוקצה תקציב לניקוי החופים אחרי האסון האקולוגי (צילום: יואב איתיאל, המשרד להגנת הסביבה, שרון עדי, גידי בטלהיים)

זיהום הנפט הכבד בחופי ישראל הציף את הסוגיות הסביבתיות הבוערות עמן מתמודדת ישראל. אלפי המתנדבים שיצאו למבצע ניקיון נרחב לצד תוצאות סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המעידות כי הרוב המוחלט מודע לסכנות הגלומות בהתחממות הגלובלית וסבור כי הממשלה צריכה להיערך לשינויי האקלים, מלמדות כי הציבור רוצה לראות שינוי בנושאים אלה - ועכשיו.

לקראת הבחירות, בדקנו מהן עמדות המפלגות המתמודדות לכנסת (למעט רשימות ללא סיכוי סביר לעבור את אחוז החסימה - נ"ש) בנושאים סביבתיים מרכזיים, ובראשם משבר האקלים. אם בעבר הנושאים נתפשו כשוליים עד לא קיימים, במערכת הבחירות הנוכחית עולה מבדיקת וואלה! NEWS כי מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית מתחייבות לחקיקה ויעדים קונקרטיים.

אם לשפוט לפי קמפיין הבחירות וההצהרות התקשורתיות, המפלגות הבולטות ביותר הן יש עתיד ותקווה חדשה. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פועלת בתחומי הסביבה שבסמכותה, אולם נושא משבר האקלים לא מקבל התייחסות במדיניות הליכוד בבחירות הנוכחיות.

(צילום: מערכת וואלה!, דורון שיינר)

הנושאים הסביבתיים לא סובלים דיחוי. משבר הקורונה בעיצומו, ממדי זיהום הנפט בחופי ישראל טרם התגלו ומעל כולם מרחפים משבר האקלים והמשבר האקולוגי של הכחדת המינים. נושאים אלה זוהו גם בחודש שעבר בדוח הסיכונים השנתי לשנת 2021 של הפורום הכלכלי העולמי, ובו נקבע כי ארבעה מתוך חמשת הסיכונים הגבוהים ביותר הינם סיכונים סביבתיים, כגון אירועי אקלים קיצוניים, כישלון לפעול בנושא האקלים ונזק סביבתי כתוצאה מפעילות אנושית.

בארצות הברית, הנשיא ג'ו ביידן חתם על צווים נשיאותיים בנושאי סביבה ואקלים כבר ביומו הראשון בתפקיד, והכריז על הגנה של 30% משטחי הטבע ביבשה ובים. באיחוד האירופי, מנהיגי מדינות האיחוד העבירו בפרלמנט תכנית גרין דיל המקדמת השקעות תקציביות נרחבות בנושאי אקלים וחדשנות, וכן תכניות שאפתניות בנושאי שמירה ושיקום אקולוגי של הטבע תחת הכותרת של שיקום כלכלי ירוק. ומה המצב בישראל?

הח"כים המיועדים שיקדמו נושאים סביבתיים בכנסת

שאלנו את המפלגות מי יוביל את נושאי הסביבה מטעמן בפעילות הפרלמנטרית בכנסת הבאה. קיבלנו תשובה משבע מפלגות: מרצ, העבודה, הציונות הדתית, הכלכלית החדשה, כחול לבן, יש עתיד והרשימה המשותפת. יש עתיד וכחול לבן אף ציינו כי אמנם יש את מובילי הנושא במפלגה, אך גם שאר חברי המפלגה מחויבים ומבינים את חשיבות הנושא. הליכוד, ימינה, יהדות התורה, ישראל ביתנו, רע"מ וש"ס סירבו להשיב לפנייתנו.

(צילום: מערכת וואלה!, דורון שיינר)

כמה מראשי המפלגות אף הדגישו את חשיבות הנושא. יאיר לפיד מסר כי הטיפול במשבר האקלים הוא קריטי למען הדורות הבאים, גדעון סער אמר כי ממשלה בראשותו תוביל תכנית מבוססת יעדים כדי להבטיח את איכות החיים וההתמודדות הטובה ביותר, מרב מיכאלי מסרה כי מפלגת העבודה רואה את נושא הסביבה בראש סדר העדיפויות שלה, ניצן הורוביץ מסר כי אין לנו זמן לבזבז ולכן מרצ בראשותו תגיש הצעת חוק להכרזת מצב חירום אקלימי, ובני גנץ אמר כי כחול לבן החלה לקדם סדרה של פעולות ותקנות בנושא למשבר האקלים בכנסת הקודמת וכך תעשה גם בבאה.

אילו תפקידים בעלי השפעה על הנושאים הסביבתיים ידרשו המפלגות?

המשרד להגנת הסביבה נתפס באופן מסורתי כמוביל הדגל של נושאי הסביבה בישראל, לצד ועדת הפנים והגנת הסביבה. עם זאת, למשרדים רבים יש תחומי אחריות משיקים בעלי השפעה רבה על השגת יעדים סביבתיים, כגון משרד האוצר, משרד האנרגיה, משרד החקלאות ועוד.

שאלנו את המפלגות אילו משרדים וועדות כנסת הן ידרשו על מנת להוביל מדיניות סביבתית אמיצה בישראל. שלוש מפלגות מעוניינות במשרד להגנת הסביבה: מרצ, כחול לבן ותקווה חדשה. שש מפלגות מעוניינות להיות חברות בוועדת הפנים והסביבה. מרצ ציינה כי בכוונתה להקים ועדה מיוחדת לעניין משבר האקלים. משרדים נוספים שהוזכרו הם משרד האוצר, משרד האנרגיה, משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד החינוך ומשרד משאבי המים. ממפלגות הליכוד, ימינה, יהדות התורה, יש עתיד, ישראל ביתנו, רע"מ וש"ס לא התקבלה תגובה לשאלה.

הוועדות שהמפלגות מעוניינות להיות חברות בהן על מנת לקדם מדיניות סביבתית

  • ועדת הפנים והסביבה - מרצ, כחול לבן, הרשימה המשותפת, הכלכלית החדשה, תקווה חדשה, הציונות הדתית
  • כספים - הרשימה המשותפת, הכלכלית החדשה, הציונות הדתית
  • כלכלה - מרצ, הכלכלית החדשה, הציונות הדתית, הרשימה המשותפת, תקווה חדשה
  • חוקה חוק ומשפט - מרצ
  • עבודה ורווחה - הרשימה המשותפת
  • חוץ וביטחון - תקווה חדשה
  • ועדה מיוחדת לעניין משבר האקלים - ממפלגת מרצ נמסר כי בכוונתם להקים בכנסת הקרובה ועדה מיוחדת לעניין משבר האקלים

אילו תפקידים בעלי השפעה על הנושאים הסביבתיים המפלגות ידרשו

  • משרד האוצר - הכלכלית החדשה, תקווה חדשה
  • המשרד להגנת הסביבה - מרצ, כחול לבן , תקווה חדשה
  • משרד האנרגיה - מרצ, תקווה חדשה
  • משרד הבריאות - הכלכלית החדשה
  • משרד הפנים - מרצ
  • משרד התחבורה - מרצ, הציונות הדתית, תקווה חדשה
  • משרד החינוך - הציונות הדתית
  • משרד האנרגיה והמים - הציונות הדתית
  • משרד החקלאות - הציונות הדתית

המפלגות מתחייבות: מעבר מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת

ממשלת ישראל העבירה הצעת מחליטים באוקטובר האחרון על יעד של 30% אנרגיות מתחדשות לשנת 2030. השרה גמליאל מקדמת כיום הצעת מחליטים להגדיל יעד זה כך שיעלה ל-40% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ו-95% עד 2050. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאם במסגרת אמנת האקלים והצהיר כי ישראל מחויבת למעבר מוצלח לאנרגיה מתחדשת בשנת 2050. אך הצעת המחליטים בנושא עדיין נמצאת בדיונים בין המשרדים האנרגיה והגנת הסביבה, ונתניהו עדיין לא שם את כובד משקלו על מנת להכריע בנושא. בנוסף, להצעה זו לא מוצמדים תקציבים ייעודיים על מנת להביא ליישומה.

שאלנו את המפלגות המתמודדות מה תהיה עמדתן בנושא יעדי אנרגיות מתחדשות אם יהיו בממשלה. רוב המפלגות השיבו שבכוונתן לקבוע יעדים שאפתניים יותר מהיעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 שאומץ על ידי הממשלה הנוכחית, ולהציב יעד חדש לישראל - 95%-100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2050. ממרצ נמסר שלעמדתה ניתן להגיע אף ל-110% אנרגיות מתחדשות וכך להעביר אנרגיה עודפת זו למדינות שכנות.

מישראל ביתנו, שסירבו להתחייב על יעדים ולענות על שאלות, נמסר כי חזון המפלגה הוא "הפעלת מעבר מהיר, ככל הניתן, למשק מבוסס אנרגיות מתחדשות, באמצעות עידוד צרכנים פרטיים ורשויות מקומיות להפיק אנרגיה סולרית ולהשתמש בנכסים ציבוריים, על מנת להקים פאנלים סולריים על גגות מבנים ציבוריים. המעבר לאנרגיות מתחדשות יבוצע באמצעות הקלת רגולציות במשרדי הממשלה השונים ובעידוד פיתוח טכנולוגי באמצעות רשות החדשנות".

"רק חוק יהיה עמיד בפני תהפוכות פוליטיות"

דוח מבקר המדינה קבע כי המאמצים שמשקיעה ישראל במטרה לעבור לאנרגיות מתחדשות ולצמצם את פליטות גזי חממה אינם אפקטיביים מספיק. ישראל עדיין לא עומדת ביעדים שכבר התחייבה להם בהסכם פריז.

צעירים בישראל ובעולם כולו יצאו בשנתיים האחרונות במחאת הנוער ההמונית בדרישה ממנהיגי העולם לקחת אחריות. הדס גרופר, גל לנדסמן, לוטן רז והורים נוספים מתנועת "הורים למען האקלים" מתייצבים מאחורי ילדיהם בדרישה זו. הם מסרו בשיחה עם וואלה! NEWS כי "אין מקום להצהרות והתחייבויות ריקות. עכשיו הזמן לחקיקה, פעולות ותכניות קונקרטיות, אמיצות ורחבות שיצעידו אותנו לעבר השגת יעדי האקלים הנדרשים, יגנו על המגוון הביולוגי, ויפסיקו מידית את ההשקעות בפחם, נפט וגז. החיים של הילדים שלנו תלויים במעשים של מנהיגי כלל המפלגות יותר מאי פעם".

עוד בוואלה!

מס על פלסטיק ומלחמה בגזי החממה: התכנית האירופית לשיקום סביבתי מהקורונה

לכתבה המלאה

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי המשבר הפוליטי מתרגם גם לשדה הסביבתי. "ישראל היא מהראשונות בעולם להיפגע ממשבר האקלים, אבל יותר מכך, בשל המצב הפוליטי בישראל, החלטות ממשלה אינן מיושמות. רק חוק יהיה עמיד בפני תהפוכות פוליטיות, יחייב את כלל הקשת הפוליטית ויאותת למשק על כוונות הממשלה. רק חוק ייצר מסגרת ויעדים לכלל משרדי הממשלה וייתן מסגרת קבועה ויציבה שתאפשר למדינה לפעול לצמצום פליטת גזי חממה לצד תכנון וביצוע פעולות של הערכות".

שמונה מפלגות הביעו את תמיכתן בקידום חוק אקלים בישראל שיתייחס לצמצום משמעותי של פליטות גזי חממה וזיהום באמצעים שונים: יש עתיד, תקווה חדשה, הרשימה המשותפת, כחול לבן, הציונות הדתית, העבודה, מרצ והכלכלית החדשה. מהמפלגות הליכוד, ימינה, יהדות התורה, יש עתיד, ישראל ביתנו, רע"מ וש"ס לא נמסרה תגובה בנושא.

רוב המפלגות הביעו תמיכה בכלכלה המבוססת על איפוס פליטות פחמן

בעוד המשרד להגנת הסביבה מקדם הצעת מחליטים לממשלה בנושא כלכלה דלת פחמן השואפת ליעד של הפחתה של 85% מפליטות גזי החממה עד שנת 2050, רוב המפלגות שענו על הסקר של וואלה! NEWS סבורות שיש להציב יעד אף יותר שאפתני מכך - כלכלה מאופסת פליטות, או מאזן של "נטו אפס" פליטות, וכן יעדי ביניים לשנת 2030 בדומה להתחייבויותיהן של יותר ממאה מדינות ברחבי העולם.

כלכלה מאופסת פחמן דורשת התייעלות אנרגטית וצמצום צריכת אנרגיה, מעבר לאנרגיה מתחדשת, וכן הפסקה של שריפת דלקים מאובנים כגון פחם, נפט וגז. במקביל, יש לפצות על כל פליטת גזי חממה לאטמוספירה על ידי קיבוע פחמן דו חמצני באותה כמות שנפלטת למשל באמצעות השקעה בפתרונות מוכחים כמו נטיעת עצים בסביבה עירונית, שיקום מערכות אקולוגיות של בתי גידול לחים ואחרים שמהווים מנגנון יעיל לקיבוע הפחמן.

זיהום אוויר בשמי גוש דן (צילום: מערכת וואלה! NEWS, ראובן קסטרו)

לפי יוזמת NZO של מרכז השל, שמיפה איך ישראל יכולה להשיג את היעד של 95% אנרגיות מתחדשות ביחד עם כלכלה, היתרונות של איפוס פחמן כוללים בין השאר חסכון בזיהום אוויר, ביטחון לאומי בביזור אנרגיה, וכן חלוקת הון בצורה שאזרחים יכולים לייצר לעצמם אנרגיה ולהרוויח ממכירת אנרגיה זו.

המפלגות שהביעו את תמיכתן למעבר לכלכלה מאופסת פחמן עד שנת 2050 הן יש עתיד, הכלכלית החדשה, תקווה חדשה, מרצ, העבודה, וכחול לבן. בנוסף כל המפלגות הללו וכן הציונות הדתית הביעו תמיכה בהקצאת תקציב משמעותית עבור תכנית היערכות ישראל לשינויי אקלים כגון אירועי בצורת, שטפונות ועליית מפלס הים.

"הכרזה על מצב חירום אקלימי"

מיש עתיד נמסר כי על מנת להגיע ליעדים אלו, המפלגה תקדם ותחוקק חוק מסגרת אקלים, וכן תפתח תכניות עבודה עבור כלל משרדי הממשלה, תחת מועצת אקלים שתשב במשרד ראש הממשלה, על מנת להשיג את היעד של איפוס פחמני כולל עד שנת 2050.

ח"כ תמר זנדברג ממרצ מסרה לוואלה! NEWS כי היא תקדם הצעת חוק בנושא הכרזה על מצב חירום אקלימי וכן בכוונתם לבנות תוכנית חירום לאומית עם יעדים ארוכי טווח להפחתת פליטות גזי חממה. במפלגה הכלכלית החדשה וברשימה המשותפת גם כן סבורים כי יש להכריז על מצב חירום אקלימי.

תכנית חירום להפחתת פליטות גזי חממה. זנדברג (צילום: ראובן קסטרו)

בכחול לבן גם כן רוצים לקדם חוק אקלים שאפתני והם שואפים לרתום את כל בעלי העניין למהלך לאומי על מנת ליישר קו עם מדינות העולם המתקדמות, להקל על הרגולציה המעכבת התקנת פאנלים סולריים, לעודד בנייה ירוקה מאופסת אנרגיה, ובנייה רוויה. כחול לבן גם מתחייבים להקפיד על יישום תכנית להתייעלות אנרגטית.

מהציונות הדתית נמסר כי על ישראל לקדם תכנית לאומית, שכוללת צמצום פליטות מזהמים וקידום אנרגיה מתחדשת, תכנית לצימצום נזקי שטפונות, התמודדויות עם בצורות ועם נזקי מזג אוויר קיצוני, שמירה ככל הניתן על מערכות אקולוגיות ועוד.

מיליארדי שקלים לתכניות פעולה סביבתיות

לגבי תקציבים להשגת יעדים אלו, מהכלכלית החדשה נמסר כי היא תקדם הקמת קרן לקידום נושאי משבר האקלים בהיקף של עשרה מיליארד שקלים, ואילו יש עתיד הכריזה על תכנית פעולה סביבתית שתכלול גם מנועי צמיחה ועבודות ירוקות בסכום של שישה מיליארד שקלים.

מפלגת העבודה מתכננת גם כן לפעול באופן מידי בנושא התקציבי, ושואפת ליישם את המטרות שנקבעו בהסכם פריז דרך עיגון תקציבי משמעותי בחוק ההסדרים על מנת להפחית פליטת גזי חממה, תוך עידוד השקעה תקציבית מסיבית במשק לפיתוח תשתיות אנרגיה מתחדשת, וכן הגדלת מקורות תקציביים באמצעות הטלת מס פחמן בתעשייה.

שואפת ליישם את מטרות הסכם פריז. מיכאלי (צילום: ראובן קסטרו)

חילוץ כלכלי ירוק מהקורונה

בישראל קם לראשונה קמפיין "בוחרים ירוק" שהקימה קואליציה רחבה של ארגוני סביבה, שמטרתה להעלות את הנושא הסביבתי לקדמת הבמה בבחירות הנוכחיות. כ-300 פעילים מיותר מ-40 ארגוני סביבה שונים, וכן אזרחים מודאגים, משתתפים בחוגי הבית הווירטואליים ופונים למפלגות המתמודדות עם שאלות סביבתיות שמעסיקות אותם.

ראש מטה "בוחרים ירוק", ויקטור וייס, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS: "אירוע הזיהום בחופי ארצנו מעיד כמה שברירית הסביבה הטבעית שלנו. משבר האקלים הצפוי עשוי להכות בנו בעוצמה חריפה בהרבה". וייס מדגיש כי למדיניות כלכלית ירוקה תועלות בריאותיות, חברתיות, כלכליות וביטחוניות רבות. "בראש ובראשונה אנחנו צריכים לצמצם את פוטנציאל הזיהום. לפיכך אנו קוראים למפלגות המתמודדות לאמץ תכניות ירוקות להתאוששות כלכלית אשר יקדמו התמודדות משמעותית עם משבר האקלים ובמקביל יטיבו עם חיי היומיום של תושבי ישראל".

עוד בוואלה!

"עידן המגיפות": תרחיש האימים של המדענים

לכתבה המלאה
"אירוע הזיהום מעיד על שבריריות הסביבה הטבעית". זפת בחוף דור (צילום: יואב איתיאל)

לפי הערכות מדענים מאוקספורד, תכניות חילוץ ירוקות מהקורונה יכולות להשיג צמיחה כלכלית טובה יותר מאסטרטגיות אחרות. המדד הרווח כיום לצמיחה כלכלית משתקף בתמ"ג. עם זאת, לפי דוח מדדי איכות החיים של ישראל, התמ"ג אינו משקף באופן מלא את כלל ההיבטים של איכות החיים של הציבור כגון פעילויות שאינן כרוכות בהוצאה כספית, אך משפרות את מצבו של האדם ושל החברה, כמו קשרים חברתיים, אמון, עבודות במשק הבית או טיול בטבע, שבמקרים מסוימים יכולות להיות יותר משמעותיות לאיכות החיים.

המפלגה תקדם ותחוקק חוק מסגרת אקלים. לפיד (צילום: אתר רשמי, אלעד גוטמן)

לאור זאת, שאלנו את המפלגות אם הן בעד שימוש במדדי איכות החיים, קיימות וחוסן לאומי שגובשו בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה, הכוללים בין השאר מדדים אקלימיים וסביבתיים וכן חברתיים ובריאותיים, כמצפן לגיבוש תכניות החילוץ הכלכלי מהקורונה כפי שנעשה ברחבי העולם וכהמלצת ה-OECD, או אם מדיניות ההתאוששות הכלכלית לפי עמדת מפלגתם תתמקד רק במדד הפשטני של התמ"ג לצמיחה כלכלית.

כל שבע המפלגות שענו על השאלה תמכו בכך שמדדי איכות החיים, קיימות וחוסן לאומי של המועצה הלאומית לכלכלה ישמשו עבורן מדדים להצלחה לתכנית יציאה ממשבר הקורונה: יש עתיד, הכלכלית החדשה, תקווה חדשה, מרצ, כחול לבן, העבודה והרשימה המשותפת. מהציונות הדתית נמסר כי הם לא מכירים את הנושא הזה, והוא ייבחן בהמשך.

המפלגות שמתחייבות לשמור על הטבע

מדינת ישראל התחייבה לאמנת המגוון הבילוגי של האו"ם לפני כעשור, לתכנית אסטרטגית לשמירה על מערכות אקולוגיות נדירות, הקמת מסדרונות אקולוגיים, שיקום אקולוגי של שטחים מזוהמים ומופרים לרווחת הציבור והטבע, הכרזת שמורות טבע נוספות בים התיכון, חקלאות משמרת סביבה וקידום טבע עירוני ועוד כפי שנעשה באירופה וארצות הברית. עד היום לא אומצה תכנית פעולה כוללת, אופרטיבית ומתוקצבת לנושאים אלו.

בנוסף, חסרה חקיקה ייעודית על מנת למנוע כניסת מינים פולשים נוספים לישראל העלולים להזיק לטבע, לחקלאות הישראלית ולציבור הרחב, כגון נמלת האש, יתוש הטיגריס האסייתי, הטרמיט הפורמוסי שהתגלה בפתח תקווה, ציפור המיינה ועוד. הנזק שעלול להיגרם למשק הישראלי מאותם המינים מוערך ב-473 מיליון שקל בשנה בעוד עלות המניעה והטיפול צפויה להיות רק כ-10% מהנזק הצפוי.

חסרה חקיקה למניעת כניסת מינים פולשים. נמלי אש (צילום: AP, Sanford Porter)

המפלגות שנשאלו אם יתמכו בקידום יעדים שאפתניים ותכנית מתוקצבת לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי וענו בחיוב הן יש עתיד, הכלכלית החדשה, מרצ, כחול לבן, העבודה, הרשימה המשותפת, הציונות הדתית ותקווה חדשה. רובן המוחלט של מפלגות אלו אף תמך בקידום חקיקה ייעודית למניעת כניסת מינים פולשים לישראל. הייתה הסכמה בקרב המפלגות כי יש לקדם התחדשות עירונית ולחזק את מרכזי הערים על מנת לבנות כמה שפחות בשטחים הפתוחים ולהשיג עירוניות מקיימת.

אהבת ארץ ישראל תבוא לידי ביטוי גם בשמירה עליה ועל נופיה. בן גביר וסמוטריץ' (צילום: אתר רשמי, עוצמה יהודית)

מיש עתיד נמסר כי הם יקצו משאבים לשמירה על הטבע ועל המערכות האקולוגיות ברחבי הארץ, ויפעלו להכרה בנחלים ובמערכות אקולוגיות שלמות כישויות משפטיות שאין לפגוע בהן. מהעבודה נמסר כי הניחו על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד: אוצרות הטבע ומשאבי הסביבה, המעגנת באופן חוקתי את העקרונות המיועדים לשמירה, להגנה, לטיפול ולשיקום הסביבה הטבעית של מדינת ישראל. בכחול לבן מדגישים כי הם התחייבו ויפעלו ליישום של התוכנית להזרמת מים לנחלי הארץ הסובלים מבצורת, העברת תקנות שיקשו על כריתת עצים בוגרים, התגייסות להצלת ים המלח, והגברת הפיקוח על שימוש בחומרי הדברה וכן להכריז על שנת השמיטה הקרובה כשנת ניקוי ושיקום הארץ.

יפעלו להרחיב את השמורות הימיות. סער (צילום: פלאש 90, ללא)

מתקווה חדשה נמסר כי יפעלו להרחיב את השמורות הימיות ושהם יגבשו תכנית לאומית להגנה על המגוון הביולוגי בישראל. המפלגה הכלכלית החדשה אף היא תקדם הכרזה על שמורות טבע ימיות ומסרה כי תפעל לכך שהמשרד להגנת הסביבה הפועל כיום כרגולטור פסיבי יהפוך למשרד ביצועי. הציונות הדתית הדגישה כי אהבת ארץ ישראל תבוא לידי ביטוי גם בשמירה עליה ועל נופיה וערכי המורשת שבה, וכי היא מעוניינת לקדם מדיניות שיקום נחלים, היערכות לשנות בצורת, שמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים, צמצום השימוש בחומרי הדברה ושימוש בהדברה ביולוגית. בישראל ביתנו הדגישו את מחויבותם להתנעת פרויקט לאומי להצלת ים המלח: "נכס לאומי שאסור לנו לאבד".

נהיה פה צפוף

ישראל מובילה בעולם המערבי בילודה, ובישראל האוכלוסייה צפויה להכפיל את עצמה כל שלושה עשורים. התחזית היא שבשנת 2050 אוכלוסיית ישראל תמנה 16 מיליון איש - נתון שלפי מדענים מאיים על עתידנו הכלכלי, החברתי והסביבתי.

מדענים מובילים בארץ ובעולם מעלים את סוגיית האוכלוסייה ההולכת וגדלה על פני כדור הארץ וכושר הנשיאה של האנושות. זאת במקביל לנושא של צרכנות יתר, שכן חלק מהאוכלוסיות, בעיקר החלשות יותר, הן בעלות טביעת רגל אקולוגית קטנה יותר.

מתייחסים למשבר הצפיפות בישראל כסוגיה אקולוגית מרכזית. גנץ (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

שאלנו את המפלגות אם לעמדתן נדרש גוף שייקח על עצמו את המשימה לגבש אסטרטגיה על מנת להתמודד, ולהיערך לצפיפות האוכלוסיה בישראל והירידה הצפויה באיכות החיים כתוצאה מכך.

מכחול לבן נמסר כי הם מתייחסים למשבר הצפיפות בישראל כסוגיה אקולוגית מרכזית, יקדמו פתרונות ויציבו את הנושא בסדר היום. מפלגות העבודה והכלכלית החדשה מסרו לוואלה! NEWS כי הן יתמכו בהקמת גוף שייקח על עצמו את המשימה לגבש אסטרטגיה לטווח הארוך בנושא. העבודה אף קראה להחזרתה לפעילות של הנציבות לדורות הבאים: "תפקידיה של הנציבות כללו בין היתר תכנון מדיניות כוללת צופה פני עתיד נוכח השינויים הדמוגרפיים שיתרחשו בחברה הישראלית".

הכלכלית תומכת ברפורמה בקצבאות הילדים. זליכה (צילום: ראובן קסטרו)

מהרשימה המשותפת נמסר כי ניתן להיאבק בהתחממות הגלובלית על ידי שינוי דפוסי ייצור וצריכה ויש לתכנן טוב יותר את העתיד החברתי והדמוגרפי של ישראל, אך "לא ניתן לעשות זאת לפני שנקבעים גבולות ברורים למדינה". מפלגת הציונות הדתית מסרה כי את השמירה על הסביבה והטבע, למען הילדים, יש להוביל בדרכים של תכנון מושכל, תעשייה נקייה וחכמה, תחבורה ציבורית, שמירה על ערכי הטבע והמורשת ועוד. מרצ הדגישה את הצורך בתכנון עירוני מקיים, חדשנות עירונית ומתנגדת להקמת יישובים חדשים. לעמדתם לא נדרש גוף נוסף שיתכלל את הנושא אלא שכל משרד יתייחס להשלכות בתחומו.

הסוגיה הנפיצה: עמדות המפלגות על קצבאות ילדים

רפורמה בקצבאות הילדים הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב המפלגות השונות. בעוד רוב המפלגות לא היו מעוניינות לנקוט עמדה בנושא, וחלק מהמפלגות מתנגדות בנחרצות לרפורמה בקצבאות הילדים, מפלגות בודדות מאמינות שהרפורמות יכולות להיות תמריץ נוסף כחלק מאסטרטגיה כוללת כדי להתמודד עם בעיית הצפיפות.

המפלגה הכלכלית החדשה תומכת ברפורמה בקצבאות הילדים במתווה של אי תשלום קצבת ילדים לילד הרביעי ואילך. הם מדגישים כי הדבר לא יהיה רטרואקטיבי, כלומר יחול על הנולדים בעתיד. כחול לבן גם תומכת ברפורמה בקצבאות הילודה, אך מדגישים כי "יש לפעול בנושא בזהירות מרבית".

במפלגת העבודה מאמינים כי ישראל נדרשת "להרחיב את רשת התמיכה הסוציאלית הקיימת במדינת ישראל ולעדכן את מערך הקצבאות בהתאם לשינויי הרוחב אשר עוברים על המשק והחברה הישראלית כולה".

יתנגדו לרפורמה בקצבאות הילודה. עודה (צילום: ראובן קסטרו)

ממרצ נמסר כי הם מתנגדים לרפורמה בקצבאות הילודה וטוענים כי המשוואה של קידום האקלים על ידי פגיעה בעניים שגויה. "נזקי האקלים פוגעים יותר בעניים. חברה יותר שוויונית יש בה גם יותר צדק סביבתי. במשולש כלכלה-סביבה-חברה התפקיד של צמיחה הוא לשרת את האדם ולא להפך. חברה צודקת יותר אקלימית היא גם צודקת יותר חברתית, בריאה יותר ושוויונית יותר".

מהרשימה המשותפת נמסר כי הם יתנגדו לרפורמה בקצבאות הילודה, והדגישו בשיחה עם וואלה! NEWS כי הדרישה להפחתת ילודה אינה הומנית. "יש להיזהר מניסיונות להפחית ילודה שיכוונו נגד קבוצות מוחלשות - בייחוד החברה הערבית והחברה החרדית". מפלגת הציונות הדתית מאמינה כי הבאת ילדים לעולם הינה ברכה, ולכן לא תתמוך במדיניות שמטרתה לצמצם ילודה בישראל, ולהיפך.

האם תתמכו בפועל בקידום תכנון מוטה תחבורה ציבורית ושבילי אופניים?

חילוץ כלכלי ירוק מורכב הלכה למעשה מסל תעדופים שונה של השקעות המדינה. כשהמפלגות נשאלו בסקר של וואלה! NEWS על תחום התחבורה, הייתה הסכמה רחבה בין כל שמונה המפלגות שענו לשאלה זו כי יש להשקיע יותר בחיזוק התחבורה ציבורית, הורדת התלות ברכב פרטי, קידום שבילי אופניים עירוניים ובינעירוניים, וכן מעבר מהיר לחשמול התחבורה הציבורית והרכבים הפרטיים. כחול לבן הדגישו כי בנייה חכמה ומותאמת לתחבורה ציבורית תפחית את זיהום האוויר ותעלה את איכות החיים של תושבי הערים.

יש עתיד שוקדת על תכנית חילוץ ירוקה ליציאה ממשבר הקורונה ומאבק במשבר האקלים, שיושקעו בה תקציבים גבוהים בין השאר לקידום תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והתחדשות עירונית לשיפור ההתניידות ללא רכב פרטי וכן קידום מנועי צמיחה ירוקים ויצירת אלפי מקומות עבודה. מפלגת העבודה מעוניינת לפעול לפיתוח השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית ברשויות המקומיות, בדגש על חיבור תשתיות תחבורה ציבורית בין ערי הפריפריה למרכז וכן בניית שבילי אופניים רחבים. תקווה חדשה מתכננת גם כן לקדם השקעות מסיביות בקידום הליכתיות, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית מקושרת, מהירה ומחושמלת, וכן קידום תוכנית "אזור אוויר נקי" בערים הגדולות. מישראל ביתנו מסרו כי יקדמו הטבות לויתור על הרכב הפרטי באמצעות קארפול (Carpool).

המפלגות מסכימות כי יש להשקיע בקידום שבילי אופניים (צילום: אתר רשמי, באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

לגבי צעדים אופרטיביים, המפלגה הכלכלית החדשה מציעה להקים קבינט לשיפור התחבורה בראשות שר האוצר, מרצ מקדמת הצעת חוק עידוד תחבורת אופניים והצעת חוק בשיתוף "אדם טבע ודין" לפיה לא יוקמו שכונות מגורים חדשות ללא חיבור ראוי לתחבורה ציבורית, וכן רואה חשיבות רבה באימוץ יעד מספרי שנתי לשילוב תחבורה חשמלית.

מפלגת העבודה מקדמת הצעת חוק הקובעת כי כשמתקבלת הכרזה על שטח כעל גן לאומי או על שמורת טבע, תקום החובה להסדיר את התחבורה הציבורית אליהם בכל הימים והשעות שבהם יהיה פתוח האתר למבקרים. ממפלגת תקווה חדשה נמסר כי היא תומכת בהפסקת מכירת רכבים עם מנועי בעירה פנימית והציבה יעד כי עד שנת 2030 - 95% מהרכבים החדשים יהיו חשמליים. מהרשימה המשותפת נמסר כי "פעילותנו בכנסת בשנים האחרונות נאבקת באופן עקבי לנגישות גבוהה יותר לתחבורה ציבורית, בייחוד בחברה הערבית".

המפלגות שהתחמקו מתשובות לשאלון

מיהדות התורה נמסר כי "המפלגה רואה ערך חשוב בשמירה והגנה על איכות הסביבה ותמשיך לפעול בכל דרך לקדם את הנושאים הללו בכנסת הבאה".

ישראל ביתנו מסרה בתגובה כי המפלגה מכירה בחשיבות הגדולה של השמירה על איכות הסביבה, על המערכות האקולוגיות והאיזון הנכון בתוכן מפני פגיעה והשמדה. "אנו נפעל למען סביבה בריאה, איכותית ומאוזנת".

ממפלגת ימינה נמסר כי "סוגיות האקלים הן סוגיות כלל עולמיות חשובות, וישראל לא תהיה יוצאת דופן ותעמוד בכללים הבינלאומיים. ישראל דווקא כן מובילה בפיתוח טכנולוגיות לצמצום פליטות, בחדשנות וביזמות של פיתוחים טכנולגיים לאנרגיה מתחדשת, ומדיניות השוק החופשי שימינה תקדם תזניק בין השאר גם את הפיתוחים האלה. עמדתנו היא שמדינת ישראל יכולה לעשות הרבה יותר בתחום. אנחנו אומת הסטארט-אפ, ואנחנו צריכים להיות בירת הטכנולוגיות הירוקות - את הדבר הזה לא הממשלה עושה אלא היזמים, לכן העמדה העקרונית שלנו היא עידוד יזמות בתחום והקלה של רגולציה על החברות של אנרגיה מתחדשת תוך הגדלת היצע של סטודנטים בתחום הסביבה והאנרגיה הירוקה.

הליכוד, ש"ס ורע"מ סירבו למסור תגובה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully