בחסות הפלונטר הפוליטי הבלתי נגמר, זו השנה השלישית ברציפות שחגיגות יום האישה הבינלאומי מצוינות בסמוך למערכת בחירות, ושופכות זרקור ציבורי על מקומן ומעמדן של הנשים בפוליטיקה הישראלית. בבחירות לכנסת ה-24, רק אחת מתוך 13 המפלגות המתמודדות מונהגת בידי אישה - מרב מיכאלי. מדובר בשיפור לעומת מערכת הבחירות הקודמת, בה בראש כל הרשימות עמדו גברים, ונשים נעדרו כמעט גם מכל החמישיות בצמרת.
הפעם, ביש עתיד, תקווה חדשה וימינה הוצבה אישה במקום השני ברשימה, וגם בליכוד, כתוצאה מעזיבות ופרישות, מירי רגב נכנסה לחמישייה הראשונה.
לקריאה נוספת בנושא יום האישה הבינלאומי
ככלל, ההנחה המקובלת היא שאין "הצבעה נשית" מובהקת בישראל, וכי שיקולים של אידיאולוגיה, שבטיות ודתיות משפיעים הרבה יותר ממגדר על אופן ההצבעה, ובסקרי מנדטים אי אפשר לראות את השפעתה של אישה כזו או אחרת על התמיכה במפלגה. אבל מחקר מיוחד שבוצע עבור וואלה! לרגל יום האישה הבינלאומי בחן את התחושות של נשים וגברים כלפי הנשים הבכירות בפוליטיקה ומגלה תובנות מעניינות.
כך, למשל, מהמחקר עולה כי יפעת שאשא-ביטון (תקווה חדשה) ואיילת שקד (ימינה) הן הפוליטיקאיות הכי אהודות בישראל - גם בקרב נשים וגם בקרב גברים, ושתיהן מעוררות רגש חיובי הרבה יותר מהעומדים בראש הרשימות שבהן הן מתמודדות - גדעון סער ונפתלי בנט.
המחקר בוצע בידי חברת אפקטיב מרקטס, שפיתחה שיטת מחקר ייחודית המתבססת על בינה מלאכותית שמאפשרת לזהות את התגובה האמוציונלית של מדגם מייצג של 2,500 איש כלפי מועמד, מסר, קמפיין או כל גירוי שיווקי אחר. בדקנו את מידת הרגש החיובי - של גברים ושל נשים - כלפי הפוליטיקאיות הבכירות וראשי המפלגות, ומיקמנו אותן על מדד בין 7-1. האהדה כלפי מועמד מסוים מורכבת גם מהסנטימנט לדמותו, אבל גם מהרגש כלפי העמדות שאותם הוא או מפלגתם מייצגת.
שאשא-ביטון קיבלה את ציון האהדה הגבוה ביותר - 6.1 - יותר מכל פוליטיקאי או פוליטיקאית אחרת שנבחנו, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר המפלגה שלה, סער. מפילוח הממצאים עולה כי היא זוכה לאהדה גדולה יותר בשמאל, וגם אהודה מעט יותר על נשים מאשר על גברים.
שקד היא האישה השנייה במדד, והיא קיבלה ציון של 5.4 - רגש חיובי הרבה יותר גבוה מזה שמקבל בנט או מפלגת ימינה בכלל. שקד אהודה יותר על גברים באופן מובהק - ובמיוחד - על גברים בגוש הימין.
במקום השלישי, בפער גדול, יו"ר העבודה מיכאלי, שזוכה לציון 1.6 במדד, שמשקף בעיקר את האהדה הכללית הנמוכה למפלגת העבודה. מיכאלי, ראשת המפלגה היחידה, מזוהה יותר מכל פוליטיקאית בישראל עם אג'נדה מגדרית ברורה, אבל מהמחקר עולה שהיא דווקא אהודה יותר על גברים בציבור הכללי. בבייס שלה, בקרב מצביעי שמאל, או יותר נכון מצביעות, היא כן פייבוריטית יותר בקרב נשים.
למקום הרביעי והחמישי במדד הנשים הגיעו נשות הליכוד - רגב (1.2) ואורלי לוי-אבקסיס (1.0) - ומהמחקר עולה ששתיהן אהודות הרבה יותר על גברים מאשר על נשים. כך גם שרה אחרת מהליכוד, גילה גמליאל, שקיבלה ציון 1.4 מגברים אבל 0.2 אצל נשים ולא נכנסה לצמרת המדד.
מספר 2 ביש עתיד, אורנה ברביבאי, מעוררת רגש זהה אצל גברים ונשים וקיבלה 0.8 במדד. אבתיסאם מראענה, המועמדת השנויה במחלוקת במקום ה-7 ברשימת העבודה, מאוד לא אהודה על ידי גברים, שם קיבלה ציון 0.6, בעוד בקרב נשים קיבלה 1.2.
מי מהגברים נהנה מיתרון נשי?
המחקר בדק גם את מידת הרגש החיובי שמעוררים הגברים שעומדים בראש המפלגות בישראל, במטרה לראות אם מישהו מהם נהנה מיתרון נשי כלשהו. סער הוא ראש המפלגה שמעורר את הסנטימנט הציבורי החיובי ביותר בקרב הגברים - 4.9, והמועמד היחיד שאפשר לזהות אצלו רוח גבית נשית מובהקת - בקרב נשים הוא זכה לציון של 5.1 בעוד אצל גברים הוא קיבל 4.4 - כ-30% יותר.
אחריו במדד, בנט בלי הבדל בין אהדה נשית וגברית בכלל. במקום השלישי ראש הממשלה נתניהו, עם ציון משוקלל של 2.3 בקרב כלל הציבור, שנהנה מאהדה גברית (2.6) יחסית לנשים שהעניקו לו ציון 2 בלבד.
כך גם לפיד, במקום הרביעי בין ראשי המפלגות עם 1.8, שאצל גברים מגיע ל-2.2 בעוד בקרב נשים קיבל ציון 1.5. יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, סוגר את החמישייה הראשונה עם ציון 1, שנהנה מהטיה מסוימת אצל הנשים עם ציון 1.2 בעוד אצל הגברים הוא קיבל 0.8 בלבד.