בשבועות שלפני הבחירות שר האוצר ישראל כץ מסייר ברחבי הארץ. בין מסעדות ובתי קפה שמנסים להתאושש מהסגירה הארוכה ושיאים שליליים בגירעון ובאבטלה, כץ טוען שהוא זוכה לביקורות חיוביות ולהוקרת תודה, ומבטל את הביקורת על ניהול המשבר הכלכלי. "החשדנות כלפי הממשלה מתחלפת בהערכה", הוא אומר.
בריאיון לוואלה! הוא פורט את הצעדים הבאים שינסה להעביר במטרה להאיץ את חזרת המשק, עומד על כך שתכנית המענקים לכל אזרח עוד תתממש, אומר שמדיניות החל"ת הצילה יותר ממיליון אנשים מעוני - ותוקף את יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בטענה שהוא מכשיל אותו בדרכו לסייע לצליחת המשבר הכלכלי.
לקריאה נוספת בנושא
בשבוע שעבר אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את המענקים למובטלים הוותיקים שנמצאים בחל"ת יותר מ-130 יום. במסגרת ההחלטה, הוארכה הזכאות למענקים למובטלים שישובו לשוק העבודה בשכר נמוך ותוספת של 3,000 שקלים למובטלים הוותיקים. יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ (הליכוד) הגדיר את התוכנית כ"לא רצינית", ומי שהולך לבצע אותה, מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, טען כי מדובר בתוכנית מסורבלת שלא תקלע למטרה.
המענקים רחוקים ממה שהבטחתם אתה ורה"מ - דמי אבטלה מלאים במשך חודשיים.
"זה לא מדויק. המובטלים מעל 130 ימים שיחזרו לעבוד בשכר נמוך יותר יקבלו בממוצע תוספת לשכר של כ-9,000 שקלים בארבעה חודשים".
המענקים האלה יעודדו את המובטלים לחזור למעגל התעסוקה?
"הם יעודדו, כי גם המשק נפתח. בניגוד למה שמפיצים, רוב רובם של המובטלים חוזרים לעבודה ברגע שהעסקים נפתחים. עד עכשיו, להערכתי, קרוב ל-300 אלף מובטלים חזרו לעבודה. בשירות התעסוקה מדברים על 200 אלף, אבל הם לא מעודכנים שם. הרוב הגדול חוזר. כך היה גם בסגרים הקודמים. יש כ-200 אלף מובטלים שנפלטו בסגר הראשון והעסקים למדו להסתדר בלעדיהם, הצטמצמו באופן קבוע - אלו המובטלים הוותיקים שעלולים להפוך לכרוניים. זה אתגר בכל העולם, וגם כאן".
אז מה עושים?
"הוצאתי תוכנית הכשרה מקצועית שעובדת יפה מאוד ומזל שבניתי מנהלת מאוד מצומצמת במשרד האוצר. יש כבר הכשרות שיצאו לדרך, שמביאות את האנשים שעבדו בשכר נמוך להיות בשכר גבוה, או חיילים משוחררים שמכניסים אותם מעגל העבודה".
"הדבר השני, אלה התמריצים לעובדים שחוזרים לעבודה ולמעסיקים. סיכמתי עם המשרד ובעוד כמה ימים תפורסם התוכנית של תמריצים למעסיקים שיקלטו מובטלים ותיקים, זה יכול להיות גם 7,000-9,000 שקלים לעובד, זה אלפי שקלים, כרגע סוגרים את זה באופן סופי. זה יתמרץ את המעסיקים לייצר מקומות תעסוקה. גם התמריצים לעובדים וגם מעסיקים - זאת תנועה כפולה שתכניס הרבה מאוד מובטלים חזרה לעבודה. אז זה הפתרון, לא נזרוק אותם לרחובות".
שר האוצר סבור כי מדיניות החל"ת הייתה הצעד הנכון, ולא תסתיים בקרוב. "אם יהיה צורך נאריך את תקופת החל"ת למי שלא יוכלו לחזור לעבודה. קבענו מדד של ירידת האבטלה ל-7.5%, שמעבר אליו נחזור לכללים הקודמים", הוא מצהיר.
לדבריו, "כשהגעתי לתפקיד היו 1.2 מיליון מובטלים. אני חושב שהמהלך הזה הציל את האנשים מלרוץ רעבים ברחובות. הסיוע למגזר העסקי מנע קריסה אמיתית של מאות אלפי עסקים. אם היית מסתובבת איתי, היית שומעת את התגובות של אנשים - "הצלתם אותנו'".
אבל אחרי שהסיוע ייפסק העסקים עלולים לקרוס
"זה לא נכון. אני פוגש את בעלי העסקים, הסיוע עזר להם להתארגן. אגב, ב-2020 נסגרו פחות עסקים מאשר ב-2019 בגלל הסיוע הזה. זה הנתון האמיתי. נכון שרצינו לתת גם מענק פתיחה ("מענק התנעה" לעסקים ביציאה מהסגר השלישי שהובטח במסגרת התוכנית הכלכלית - ס"ג) ואת זה מנעו מאיתנו המערכת המשפטית ובני גנץ וכל הדבר הזה. אנחנו עוד ניתן אותו אחרי הבחירות, עם הקמת ממשלה".
"אמרו לנו בהתחלה לא נתתם, אחרי זה התברר שנתנו, אז אומרים שאם תפסיקו לתת, הם יקרסו. כל פעם מוצאים משהו. נו באמת. אמרו לי אתה לא מסייע לעסקים, אחרי זה שאתה כן מסייע, אבל יש גירעון. ברור שיש גירעון, כי הכסף הלך לסיוע".
מה יעלה בגורלם של המענקים לאזרחים, ההבטחה תמומש?
"נעשה את זה אחרי הבחירות. יש היגיון גם למענק הזה (מענק לכל אזרח עד העשירון השביעי - ס"ג). הכול נפתח, צריך לתמרץ כדי להגדיל את הצריכה. מדובר באזרחים שמרוויחים עד כ-13-12 אלף ברוטו לחודש, מעמד הביניים. בארה"ב נותנים 1,400 דולר לאזרח עכשיו. כל המענקים שהצענו וכל הסיוע, כולל החל"ת, הם דברים נכונים. שיניתי גם את הקריטריונים לקבלת הסיוע לעסקים, היו על זה ויכוחים עם מרידור ופקידים אחרים, ובאמת הסיוע עכשיו זורם ולא כמו שהיה קודם".
"קראתי פרשנות שאני הורדתי את כל הטרוניות של העצמאים ושל המובטלים על ידי כך ששיפרתי את תוכניות הסיוע, שאני השלטתי בעוצמה שקט במשרד האוצר ואני הבאתי שקט לרחובות, אין הפגנות והרחובות ריקים. עכשיו כשאני מסתובב הרבה, אני גם מבין למה, כי האנשים מרוצים. אז אני עשיתי את מה שנדרש בתנאים קשים בגיבוי של ראש הממשלה. כשנכנסתי לתפקיד ראש הממשלה סיפר לי שכשהוא היה שר האוצר אצל אריק שרון, שרון אמר לו תסתדר לבד. אמרתי לראש הממשלה - הבנתי, אני אסתדר לבד".
בשני פרסם כץ בפוסט בפייסבוק כי נזף במנהל רשות המסים, ערן יעקב, על כך שחרג מסמכויותיו בשינוי תנאי קבלת המענקים. האמירה גררה ביקורות שאומרות שיעקב פעל לפי חוק, ואילו כץ מקטין את הפקידים באופן מכוון. "אז הוא תדרך יותר טוב", הבהיר כץ את עמדתו. "האמת היא פשוטה - הוא עשה שינוי ללא הסכמות שנוגד את המדיניות שהחלטנו עליה, שהמענקים יינתנו לפי דוחות מע"מ דו-חודשיים, כדי להקל ולזרז את קבלת המענקים".
"הוא והמערכת שלו שינו את זה וחייבו את העצמאים ובעלי עסקים בהגשת דוח שנתי כתנאי להגשת המענק. זה דבר שהוא לא נכון, הוא מכביד. היה חשוב שהנזיפה תהיה פומבית, בשקיפות לציבור, כדי שידע שלא שינינו את המדיניות והדברים יתוקנו", הוסיף.
יממה לאחר קיום הריאיון, כץ כבר הצליח להעביר את השינוי שרצה ושהיטיב עם העצמאים בוועדת הכספים שהוזמנה באופן פתאומי אמש. לתיקון התנגד היועמ"ש של משרד האוצר בעקבות העלויות של מאות מיליוני שקלים למדינה כתוצאה מתיקון החוק.
הגירעון התקציבי בשיא של כל הזמנים. נראה בקרוב העלאת המסים?
"ממש לא. ממש לא. הבטחתי שבשנת 2020 לא יהיו העלאות מסים, הבטחתי גם שב-2021 לא. אני לא מאמין בהעלאות מסים, אני מאמין בהורדת מסים ובשמירה ויצירת מקומות הכנסה דרך הצמיחה".
הייתם אמורים לאשר את הגדלת ההשקעות בתשתיות, היכן זה תקוע?
"זו שערורייה. זה היה צריך להיות מאושר בוועדת הכספים, גם היועמ"ש אישר את זה. אבל הנציג של לפיד לא מאשר להעלות את זה להצבעה בוועדה. זה דבר חמור ביותר. זה לא קשור לבחירות אלא ליכולת של כל היזמים להיערך לקידום הפרויקטים, להקים שותפויות, לסגור מימון. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להאיץ את המשק".
"כיום קרנות הביטוח, פנסיות ואחרות מנהלות מעל שני טריליון שקלים ומשקיעות בחו"ל, כי בארץ לא משתלם להם, ואני הולך לשנות את זה - להעלות את היקף הפעילות המותרת בארץ על ידי העברת התקנה. ולאחר מכן באמצעות חקיקה ניתן להם הטבות במיסוי כמו שיש בנדל"ן. הקופה הציבורית תרוויח מזה, הקרנות ירוויחו מזה, וגם המשק ירוויח מזה, זה דבר מדהים מאה מיליארד שקל של השקעה בתשתיות".
"פגעו לי מאוד בתכניות, ניסנקורן בייחוד - בוועדת השרים לחקיקה לא נתן לקדם את חוק ההסדרים אפילו שגנץ כבר הסכים בזמנו, זה לא היה קשור לתקציב אפילו. בעבר הגעתי להבנות עם לפיד שאם יש תכניות שקשורות לקורונה או לאינטרס של המשק הוא יתמוך בקידומן. עכשיו בגלל הבחירות וההתלהמות זה תקוע. הקורונה עוד מעט מסתיימת, המשק חוזר והוא חייב מנועי צמיחה, וזה אחד המנועים הכי חזקים".
מחירי הדיור מזנקים, ונדמה כי הממשלה הזניחה לגמרי את הנושא
"מחירי הדיור בישראל זינקו עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, למרות צעדי הריסון של הביקושים וגביית מסים, אז היה פחות בנייה והמחירים עלו. אני לא מאמין בצמצום הביקושים. הורדתי את מס הרכישה, ואני אמשיך לעשות דברים כאלה. אני מאמין בבנייה, בהגדלת ההיצע, כמו שעשיתי בתשתיות, שם המצב היה יותר חמור לפני יותר מעשר שנים. פתחתי את התחום לתחרות מלאה, הקימו כאן תשתיות בקנה מידה חסר תקדים".
"לגבי מחירי הדיור - חייבים לבנות הרבה יותר. קודם כל מי שמנהל את זה הוא משרד השיכון, לפי ההסכמים הם לקחו אליהם את מטה הדיור. אבל יש כמה חוקים בחוק ההסדרים שיעזרו להאיץ את הבנייה. קודם כל - תכנית משודרגת להתחדשות עירונית שתאפשר בניית דירות רבות. יש גם סעיף שנקרא רישוי עצמי שיאפשר לקבלנים וליזמים להתקדם בלי יותר מדי בירוקרטיה".
"כל אלה נמצאים בחוק ההסדרים. ברגע שתקום הממשלה והתקציב יאושר, גם החוקים האלה יעברו. אם צריך יהיה לתת עוד אשראי לקבלנים, ניתן להם עוד אשראי, אם צריך לסייע בעובדים נסייע בעובדים. אני מאמין בהגדלת ההיצע, וכשההיצע יהיה מספיק רחב המחירים גם ירדו".
איזה ציון היית נותן לעצמך כשר האוצר?
(צוחק) "אני לא אתן לעצמי ציון. אני עושה את הדברים הנכונים, ואני רואה איך זה עובד. מי שנותן לנו ציונים אלו חברות דירוג האשראי, קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלנית הראשית של ה-OECD שאמרה תלמדו מישראל בנושא החיסונים וגם בנושא הכלכלה. ובאמת ישראל נפגעה פחות ממדינות אחרות, בשלישיה המובילה לחיוב. זה דבר מדהים שהתוצר ירד רק ב-2.4%, הרבה פחות מהתחזיות".
"עשיתי את מה שנדרש בתנאים קשים בגיבוי של ראש הממשלה. כשנכנסתי לתפקיד ראש הממשלה סיפר לי שכשהוא היה שר האוצר אצל אריק שרון, שרון אמר לו תסתדר לבד. אמרתי לראש הממשלה - הבנתי, אני אסתדר לבד".