משחקי הפאזל: גורל המפלגות הקטנות יכריע את המאבק בין לפיד לנתניהו

זוהי שעתה הגדולה של הפוליטיקה הקטנה. בשלושת השבועות הקרובים, כל העיניים יהיו נשואות למשברים ולדרמות של המפלגות הקטנות המתמודדות במשחקי הפאזל, שיימשכו עד לסגירת הרשימות ב-15 בספטמבר. מימין ומשמאל, אצל החרדים ואצל הערבים, כל השחקנים הקטנים עסוקים בשלב זה בקרבות אגו מרים ומשחקי כוחות מגזריים פוליטיים ואידיאולוגיים על קוצו של יוד.

סקר: בן גביר מוביל את המפלגה הרביעית בגודלה, סמוטריץ' קרוב לאחוז החסימה

בציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מתווכחים על יחסי הכוחות והריצ'רץ', בבל"ד מחזרים אחרי גדעון לוי כדי להיפרד מהרשימה המשותפת, וביהדות התורה יש פיצוצים במו"מ בין דגל התורה ואגודת ישראל. בשמאל אפילו לא מנסים, או למען הדיוק המגדרי, אפילו לא מנסות: מרב מיכאלי מסרבת בתוקף לכל הצעה לאיחוד, ומאז שובה של זהבה גלאון לראשות מרצ אפילו ביתר שאת. הרשימה הכיבושניקית שנבחרה בפריימריז במרצ רק חיזקה את ההתנגדות שלה, וחידדה את הטיעונים של אנשי העבודה על פערים אידיאולוגיים בלתי ניתנים לגישור.

כוכבי השעה הם השחקנים הקטנים במפלגות הקטנות, אבל משחקי הפאזל גורליים לא פחות עבור השחקנים הגדולים במפלגות הגדולות. בנימין נתניהו ויאיר לפיד ניצבים מעל שני לוחות, שעשויים להכריע את הקרב ביניהם על ראשות הממשלה והשלטון. נתניהו משחק על הלוח של הציונות הדתית והחרדים. על הלוח של לפיד מפוזרים חלקי מפלגות השמאל והערבים. שניהם צריכים לחבר את החלקים כדי להגיע למיצוי קולות מקסימלי, ולעצב זירה שתאפשר להם להתמסר לקרב הדו ראשי מבלי לחשוש לגורל הגוש ולאיבוד עשרות אלפי קולות מתחת לאחוז החסימה. בתמונת מראה, נתניהו ולפיד פועלים לפי נוסחה פשוטה: לצמצם את מספר המפלגות בגוש אחד, ולייחל לכמה שיותר פיצולים בגוש הנגדי. כל מפלגה קטנה שלא תעבור, מקרבת את השלטון לצד השני.

נתניהו פתח במתקפת הקסם שלו על סמוטריץ' ובן גביר ביום שלישי, בסרטון שבו השיק את הסלוגן שילווה את משחקי הפאזל בימין בשבועות הקרובים - "רק ריצה משותפת תבטיח ממשלה בלי המשותפת". נתניהו ראה את מה שהראו הסקרים בערב לאחר מכן: שבן גביר פופולרי מאי פעם ושריצה נפרדת שלו מסכנת את גוש הימין ומדרדרת את סמוטריץ' לכיוון אחוז החסימה, ותותיר את נתניהו עם שתי מפלגות קטנות מימינו ומעט מאוד שומנים לגלח בישורת האחרונה.

בינתיים, ללא הועיל: המו"מ היחיד שבן גביר מנהל עם סמוטריץ הוא דרך התקשורת, ומסקר לסקר הוא עולה על העץ ומעלה את המחיר. במקביל, סמוטריץ' שוקל איחוד עם ח"כ עמיחי שיקלי, גם כקלף מיקוח מול בן גביר אבל גם מתוך עניין אמיתי בחיבור עם פליט ימינה שהפך לגיבור הימין כשנשא את נס המרד בנפתלי בנט.

לפי מיטב המסורת של ארבע מערכות הבחירות האחרונות, משחקי הפאזל בימין נמשכים עד הרגע האחרון, ובליכוד מאמינים שמלאכת ההרכבה של סמוטריץ' ובן גביר לא תשבור את המסורת ותסתיים באיחוד. בסביבת נתניהו יש מי שחשד השבוע שהקרב ביניהם בכלל מבוים ומתואם, ונועד לגרור אותו עד סגירת הרשימות, ולגרום לו לשלם מחיר עבור שלמות הגוש. בבחירות הקודמות, נתניהו הסכים לתת שריון בליכוד לאיש הציונות הדתית, ואופיר סופר שובץ במקום ה-28 ברשימה והתפצל אחרי הבחירות במסגרת מתווה דומה.

אם שיקלי יחליט בסוף לקבל את ההצעה של סמוטריץ' ולוותר על השריון שמובטח לו בליכוד, זו תהיה סוג של עסקת חליפין, ומישהו אחר מהציונות הדתית ישובץ שם במקומו. אצל סמוטריץ' טוענים מנגד שהמשבר רציני ואמיתי, ואף מחריף לאור הפופולריות הגואה של בן גביר בסקרים.

בינתיים, צומח לנתניהו כאב ראש נוסף, בפאזל החרדי, עם קשיים במגעים של דגל התורה ואגודת ישראל לחתימה על הסכם ריצה משותפת. גם שם הוא ינסה להניח את מלוא כובד משקלו. אחרי הטראומה של הבחירות הראשונות, שבהן הימין החדש של נפתלי בנט לא עברה את אחוז החסימה, נתניהו שיפר את הביצועים ההנדסיים שלו ובשלושת מערכות הבחירות שלאחר מכן הוא הצליח לבחוש בפוליטיקה המגזרית ולייצר תנאים המקסימליים לטובתו.

הלוח בשמאל, לעומת זאת, הרבה פחות ממושמע ונוח לבחישות והרכבות. לפיד הבהיר בשבועות האחרונים שהפעם, בניגוד לבחירות הקודמות, הוא לא יחוס על המפלגות הקטנות בגוש ולא יימנע מקמפיין המפלגה הגדולה שיכול לשאוב להן את הקולות. "גמרתי להגן על הקטנים", אמר השבוע. אתמול, בישיבת סיעה של יש עתיד, הוא קרא פומבית לאיחוד בשמאל והזהיר מריצה נפרדת "מסוכנת, שתחזיר את נתניהו ובן גביר לשלטון". כמו נתניהו, שמפחיד את הימין מממשלה עם המשותפת, לפיד מקווה שהגעוולד במחנה הרק-לא-ביבי יפורר את ההתנגדות לאיחוד במפלגת העבודה, וייצר על מיכאלי לחץ מבפנים, מהשטח ומהח"כים.

גלאון, שכבר הביעה נכונות לבלוק טכני עם העבודה, ואף התנדבה לוותר על המקום הראשון מראש, מיהרה להגיב בציוץ בו שיגרה את המספר של מיכאלי. בינתיים, היא הודפת ומסננת את כל הפניות באותה תשובה: שהיא תרוץ לבד עד הסוף. גם בחלק השני של הפאזל בשמאל אין ללפיד הרבה שליטה או השפעה: המפלגות הערביות של הרשימה המשותפת לא נשמעות למרותו, ואפילו לא מסכימות שהוא המועמד המועדף לראשות הממשלה. קולות המרד של יו"ר בלד סמי אבו שחאדה מאיימות לחלק את מפת הבחירות הערבית לשלוש, אבל יכולות גם לשרטט ללפיד תסריט אידיאלי: ריצה עצמאית של בל"ד תייצר פוטנציאל לחיבור מחדש של רע"מ לרשימה המשותפת. ללא הנוכחות של בל"ד, יהיה ללפיד הרבה יותר נוח להסתמך עליהם להקמת ממשלה או כרשת ביטחון בכנסת.