גורם בכיר במשרד המשפטים אמר היום (ראשון) לוואלה! כי הוא מעריך שהיועמ"ש גלי בהרב-מיארה תטען שיש להטיל על אריה דרעי קלון, אם יחזור לכנסת בבחירות הקרובות. אותו גורם בכיר הוסיף שההערכה שלו תקפה גם למקרה שבו דרעי לא יכהן בתפקיד שר בממשלה הבאה.
הטלת הקלון נעשית על ידי בית המשפט שבו מורשע חבר הכנסת, כך שנראה שאם היועמ"ש תרצה לבקש הטלת קלון מחדש על דרעי היא תצטרך לבקש בהליך חדש מבית המשפט לעשות כן. עמדת היועמ"ש תישמע ככל הנראה בפני עתירה שתוגש בנושא לבג"ץ.
אמש העניק יו"ר ש"ס ריאיון לתכנית פגוש את העיתונות בחדשות 12, שם אמר כי "החוק אומר חד משמעית שאני אוכל לכהן בתפקיד שר. לא יהיו יותר מבחני סבירות כי אנחנו נתקן את הדבר הזה. אני אלחם על זה שלכל בתי המשפט בישראל יהיה את הכוח לשפוט אבל ביהמ"ש צריך לשפוט על פי החוק ולא על פי ערכיות". בהמשך דבריו אמר דרעי כי פסקת התגברות היא אינה דבר פסול.
דבריו של דרעי עוררו סערה, ושר המשפטים גדעון סער צייץ בתגובה בטוויטר: "גם אריה דרעי מבהיר הערב - למי שעוד היה לו ספק - שעל הפרק לא תיקון מערכת המשפט, אלא החרבתה. 61 לגוש מפלגות נתניהו וסיוט נובמבר יתממש. לא חילופי שלטון יהיו בישראל - אלא שינוי המשטר ופירוק כל האיזונים והבלמים. יש 30 ימים כדי להבהיר לציבור מה מוטל על הכף ולמנוע זאת".
בחודש פברואר האחרון נגזרו בבית משפט השלום בירושלים על דרעי, בעקבות תיק עבירות המס שבו הוא הורשע, 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, ותשלום קנס של 180 אלף שקל. דרעי הורשע בכך שלא דיווח לרשויות המס את הסכום המלא שקיבל ממכירת דירה בירושלים לאחיו שלמה דרעי. בנוסף דרעי הורשע בכך שלא דיווח על הכנסות שקיבל מחברת הפיננסים האמריקאית "גרין אושן", שהיו חייבות במס של כ-0.53 מיליון שקל.
במסגרת גזר הדין נחתם הסדר טיעון בין דרעי למי שכיהן בתפקיד היועמ"ש אז, אביחי מנדלבליט, שלפיו דרעי יודה בעבירות המס, וייגזר עליו מאסר על תנאי ותשלום קנס. בנוסף, דרעי התחייב להתפטר מהכנסת עוד לפני הגשת ההסדר לביהמ"ש, ולכן מנדלבליט הסכים שלא לבקש לקבוע כי יש קלון במעשיו זאת מבלי להתייחס למצב שבו תעלה השאלה בעתיד.
הסוגיה של אריה דרעי מאד נפיצה כך שכל המשפטנים איתם שוחחנו ביקשו שלא להזדהות בשמם. מטעם היועמ"ש נמסר: "אנחנו לא עוסקים בזה כעת, זה לא על שולחננו". עם זאת אותם משפטנים הסבירו כי סביר להניח שתוגש עתירה לבג"ץ נגד מינויו של דרעי לתפקיד שר במידה שכך יהיה, ובמקרה הזה היועמ"ש תצטרך לשקול אם היא מבקשת להטיל על דרעי קלון מחדש.
לגבי האפשרות להטיל על דרעי קלון במידה שישוב רק לכנסת, הוראות חוק יסוד הכנסת שוללות את הזכות להיבחר ממי שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון.
במקרה של דרעי, לא הוטל עליו קלון ובגזר הדין הוטל עליו עונש מאסר על תנאי אך עם זאת ישנן הוראות נוספות בחוק היסוד שמורות כי ברגע שחבר כנסת מורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, ובית המשפט קובע ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי.
לעומת זאת חוק יסוד הממשלה קובע כי לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר אם קבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון.
מהתנועה לטוהר המידות נמסר בתגובה כי "את מחיר ההסדר המקל שחתם היועמ"ש עם דרעי, ושאפשר לדרעי לחמוק מהדיון בקלון, כולנו משלמים עכשיו. כדי להתמנות לשר, צריך דרעי קודם כול לעבור את יו"ר ועדת הבחירות, שכבר הבהיר לאחרונה שקיימת 'חזקת קלון' בעניין זה. דבריו של דרעי אתמול משקפים תפיסה מסוכנת, המאיימת על מערכת המשפט רק לטובתו של דרעי עצמו, אשר הורשע בפלילים פעמיים ולא ראוי כי יכהן כשר בממשלה בנסיבות אלה".
עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון מסר כי: "בהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות הוא לעתירת התנועה לאיכות השלטון להטיל קלון על דרעי אמנם דחה את בקשתנו בעת הזו, אבל אימץ בפועל את עמדתנו המשפטית כי חלה עליו חזקת הקלון לפי חוק יסוד הממשלה, כך שאם ירצה לכהן כשר, הוא או מי שיבקש להקים ממשלה יאלץ להגיש בקשה מתאימה להסרת הקלון. טוב שהשופט עמית הבהיר את המצב המשפטי לטובת ציבור הבוחרים שיידע - מי שמורשע בפלילים חמורים ובעבירות מס אינו יכול לכהן כשר בישראל".