أحد اللاعبين الاساسيين في الحلبة السياسية اتخذ قرار بالاختفاء من الاعلام العبري, على ما يبدو لكي لا يقوم بتوفير ذخيرة لمنافسيه عشية الانتخابات. على الرغم من أن استطلاعات الرأي تشير الى غالبية مطلقة في المجتمع العربي لتأييد الدخول الائتلاف الحكومي, الا أن القائمة الموحدة ما زالت قريبة من نسبة الحسم - ربما لأن عباس ورفاقه نسيوا توضيح ماذا يعني ائتلاف
פחות משבוע לפתיחת הקלפיות ואחת התעלומות הגדולות במערכת הבחירות הנוכחית היא יו"ר רע"ם, מנסור עבאס, שנעלם מהנוף התקשורתי בתקופה האחרונה. האיש שהפך לדמות הערבית הכי מסוקרת בכלי התקשורת בעברית בשנתיים האחרונות התאדה מהאולפנים, שהפכו לביתו השני במהלך כהונת ממשלת בנט-לפיד, כשאפילו לוועידות המתוקשרות שנערכו בשבוע האחרון הוא לא הגיע. מה בדיוק קורה כאן? למה האיש שאמר "כן" לכל מיקרופון בתקשורת העברית החליט לקחת כמה צעדים אחורה ולהפסיק להתראיין? סביר להניח שעדיין מדובר באחד הפוליטיקאים הכי מחוזרים על ידי העורכים והעיתונאים - ולכן הסיבה האמיתית היא ככל הנראה אינה היעדר הזדמנויות, אלא החלטה אסטרטגית: להיעלם בלי להגיד מילה.
עבאס ממשיך להופיע בתדירות גבוהה בתקשורת הערבית, מככב ללא הפסקה ברשתות החברתיות בחברה הערבית וחורש את היישובים הערביים מדי יום ללא מעצורים, בין אם מדובר בחוג בית קטן או בכנס גדול של מפלגתו. הוא נעלם מהתקשורת העברית בלבד, וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה - כך נעלם גם ערב הרכבת הקואליציה בשנה שעברה, אחרי העימותים במסגד אל-אקצא באפריל האחרון ובהכרזה על הקפאת חברות רע"ם בקואליציה.
כל אלה מחזקים את ההערכה, לפיה מדובר בהחלטה אסטרטגית שקיבלו קברניטי הקמפיין והיועצים האסטרטגיים ברע"ם - להיעדר מהתקשורת העברית, כדי לא להסתבך בתשובה לשאלה מורכבת כלשהי או בהתבטאות שנויה במחלוקת, שעלולה מבחינתם לספק תחמושת למפלגות היריבות ערב הבחירות. במילים אחרות, ברע"ם החליטו להתרכז בתקשורת הערבית וביישובים הערביים, שמשם במילא מגיעים הקולות שלהם, ולחסוך מעצמם את כאב הראש שעלול מבחינתם להגיע מכיוון כלי התקשורת הללו.
עבאס פרץ לחיינו בבחירות באפריל 2019, כשהתמודד לראשונה מטעמה של רע"ם, רץ יחד עם בל"ד ועבר בקושי ביחד את אחוז החסימה, בעוד נפתלי בנט והימין החדש נותרו מחוץ לכנסת. מאז, בנט הפך לראש ממשלה ועבאס עשה היסטוריה כשהעביר את מפלגת רע"ם לבדה את אחוז החסימה והכניס לראשונה מפלגה ערבית לקואליציה. על הדרך, יו"ר רע"ם הצליח להפוך את מפלגתו ממפלגה ערבית "שולית" ולא מובילה לדבר הכי חם בפוליטיקה הישראלית.
ללא צל של ספק מדובר בהצלחה מסחררת, אך בכל זאת נשאלת השאלה - איך רע"ם לא מצליחה עד כה לפרוץ את תקרת ארבעת המנדטים בסקרים? איך מפלגה שהצליחה לעשות היסטוריה ונכנסה לקואליציה, לא מצליחה לכאורה לגרוף מנדטים ולהכפיל את כוחה - במיוחד בשל העובדה שלפי לא מעט סקרים יש רוב מוחלט בקרב הציבור הערבי התומך בהשתלבות בקואליציה?
קודם כל, אין להקל ראש בנתון לפיו רע"ם מצליחה לעבור את אחוז החסימה בסקרים ומקבלת נכון לעכשיו ארבעה מנדטים. מספיק להיזכר איך ערב הבחירות הקודמות היא עמדה על אפס מנדטים בסקרים, וזה מחזק את הטענה שיש תמיכה לא מבוטלת בקרב הציבור הערבי לדרך שהתווה עבאס - אי-ההסתפקות בהגעה לכנסת והעברת עוד קדנציה בספסלי האופוזיציה, כפי שעשו עד כה במפלגות הערביות, אלא לשנות אסטרטגיה ולרדת מהיציע למגרש, במטרה להפוך לשחקן פעיל על-מלא.
יש לומר שמנסור עבאס לא היה הראשון שהביע נכונות להצטרף לקואליציה. הקדים אותו ח"כ איימן עודה, שהצהיר בעבר על נכונותו להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל, אך בחלוף הזמן נשאר קירח מכאן ומכאן. המרכז-שמאל בהנהגת בני גנץ הפנה לו את הגב, והוא ירד עם הרשימה המשותפת לשישה מנדטים בלבד. כיום, הציבור הערבי מעניק לו ולאחמד טיבי ארבעה מנדטים בלבד בסקרים, כשיש לזכור שהם מתנדנדים סביב אחוז החסימה ובתסריט כזה או אחר יכולים להישאר מחוץ לכנסת. אז למה מנסור עבאס הצליח במשימה שאיימן עודה נכשל בה? התשובה היא בנימין נתניהו.
מנסור עבאס החליט לשחק על כל המגרש הפוליטי, בניגוד לאיימן עודה, והגיע למסקנה שהבשורה יכולה להגיע אך ורק מכיוונו של נתניהו, האיש שמשמש כמוקד הפוליטיקה הישראלית בעשור וחצי האחרונים כשהכול נע סביבו. לכן, הסיק עבאס, המפתחות לקואליציה נמצאים בידיו של נתניהו, ולא אצל המרכז-שמאל. זה בדיוק ההבדל בין שתי הגישות - אם עודה הסתפק בנכונות להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל, אז עבאס לא שלל הצטרפות לקואליציה בראשות נתניהו, שמצידו קידם בכל הכוח את הקמת הקואליציה עם רע"ם, או "מפלגת האחים המוסלמים", כפי שהוא מקפיד לקרוא לה בשנה האחרונה.
אך לפי ההקלטות שנחשפו בכאן 11, מי שמנע ממנו זאת היה לא אחר מאשר שותפו הטבעי, בצלאל סמוטריץ'. החשיפה יכולה רק לתרום למנסור עבאס, ולחזק את טענתו שנתניהו אכן רצה להקים איתו קואליציה. לכן, מה שהתחיל במו"מ קואליציוני עם נתניהו נגמר בחברות בקואליציה אצל גוש השינוי.
מדוע רע"ם לא מתרוממת בסקרים, אם הציבור הערבי תומך במהלך הכניסה לקואליציה? זאת, מפני שחלקים גדולים בקרב הציבור הערבי לא מרגיש שהשנה האחרונה בקואליציה הצליחה לתרום לשינוי חיי היום-יום שלו. האלימות והפשיעה עדיין משתוללות ברחוב הערבי, הערבים עדיין מרגישים שהם לא יותר מאשר "קבלן ביצוע" לחסימת נתניהו מבחינת המרכז-שמאל, כל התקציבים שדיברו עליהם טרם הגיעו במלואם לרשויות.
חלק מהציבור הערבי אף טוען כי עבאס נאלץ לספוג ולוותר לא מעט כדי להיות חלק מהקואליציה, כשבתמורה שותפיו ממפלגות הימין רק חיפשו איך לתקוע לו ולציבור הערבי אצבע בעין כדי להמשיך להצטייר כימנים בעיני קהל בוחריהם (שבינתיים הלך והתאדה), למרות ישיבתם בקואליציה עם מפלגה ערבית, רחמנא ליצלן. ואולי כאן טמונה הטעות של עבאס ורע"ם, שבסוף כן נכנסו לקואליציה - אך שכחו בדרך להסביר לציבור הערבי, שמעולם לא חווה ישיבה בקואליציה, כיצד היא בעצם עובדת.