הקרב על שיעור ההצבעה מסומן כמעט בכל מערכת בחירות בשנים האחרונות כאחד החשובים ביותר עבור המפלגות, וזה שיכול להטות את הכף ולהכריע את הבחירות. ובזמן שיש אזרחים רבים בישראל שמתעצלים לקום מהספה וללכת לקלפי הקרובה לביתם, ישנם כאלה שלא גרים בישראל כבר עשרות שנים, אך עדיין חשוב להם להגיע לארץ בבחירות כדי להשפיע על עתיד המדינה.
"זו תהיה הפעם השלישית בשלוש השנים האחרונות שאני מתכנן את ביקורי בארץ סביב תאריך הבחירות", מספר לוואלה ג'ו ברונשטיין, ישראלי שלא גר בישראל מ-1985, וכיום הוא מתעסק בנדל"ן בפיליפינים. "אני מגיע כי אני מרגיש שזו חובתי להשפיע על עתידה של מדינת ישראל, למרות שאינני מתגורר בה".
סמי בסול, תושב ריינה במקור, גר בחו"ל משנת 2001. הוא למד פסיכולוגיה בצ'כיה, לאחר מכן למד שם ובהמשך עבר לסלובקיה. לישראל הוא טס ערב הבחירות, ומיד לאחר שיצביע, יעלה שוב על מטוס לביתו. "החלטתי לבוא במיוחד לארץ, אם אנשים מחפשים דמוקרטיה אבל לא מוכנים ללכת להצביע, אז לא יודע לאן נגיע בעוד עשר שנים", הוא מסביר.
נתנאל אזולאי בן ה-33, נשוי לבן זוגו ואב לילד. השניים גרים יחד כבר כמעט שש שנים בברלין, אך מגיעים כל מערכת בחירות כדי להצביע. אפילו כשהיו סגרים, אזולאי לא היסס והגיע לארץ, גם כשהטיסה גררה עשרה ימי בידוד.
"היה חשוב לי להגיע להצביע קודם כול כי ישראל היא בית עבורי. לדעת ישראלים מסוימים, כל אלה שבחרו לחיות את חייהם מחוץ לארץ מוטב להם 'שלא לדחוף את האף' ולא יתערבו במה שקורה בישראל", אומר אזולאי. "אבל בעייני זו שטות גמורה - ישראל היא הבית שלנו, העתיד שלה חשוב בעינינו, ויותר מזה - החברים והמשפחות שלנו עדיין שם. ישראל לא הפסיקה להיות חשובה לנו אחרי שעברנו ממנה, להיפך".
"כשעל כף המאזניים מונח כל כך הרבה - ברור לנו שהטיסה ארצה שווה הרבה. לאף אחד אין פריבילגיה להיעדר מהבחירות, בייחוד לא למי שחיים בתוך ישראל. אנשים לא יכולים להתלונן כל השנה ואז להיעדר בעצמם מהצבעה שתקבע את עתיד גורלם", הוסיף.
ישראלית נוספת שתחזור לארץ היא ענת גוראל, רואת חשבון ועורכת דין המתגוררת בקנדה. "אני באה להצביע בשביל המדינה, אני ממש מפחדת מהכיוון שהיא צועדת אליו", היא מסבירה. "חשוב לי לבוא בשביל דור העתיד. מה שקורה פה זה לא החינוך שקיבלתי ולא החינוך שנתתי לילדים שלי. אני באה להצביע כי אני מפחדת שהמדינה תלך פייפן".