רק לא להפסיד
ראש הממשלה יאיר לפיד נמצא היום במקום משופר בהרבה מכפי שתכנן להיות, כשנקבע תאריך הבחירות. הוא מצמצם את הפער מבנימין נתניהו במהירות. בסקרים מסוימים הפער הזה מתכווץ למינימום: 4 או 5 מנדטים. עד לא מזמן, הליכוד הייתה כפולה מיש עתיד. לא עוד. אותו כנ"ל באחוזי ההתאמה לראשות הממשלה. הנתון הזה ידוע כמכריע קמפיינים. לפיד קרוב לשוויון גם שם.
הוא מתנהל בשלווה יחסית. הוא גם מועד פה ושם. הוא מודע לכך שהיה צריך לגנות בפה מלא את דבריה של ח"כ עאידה תומא-סלימאן שתמכה במחבלי "גוב האריות". הוא עבר על התמלול המלא של מה שאמרה רק אחרי שהעניק את הראיונות לערוצי הטלוויזיה ואמר למי שאמר: "אלה דברים מחפירים של תמיכה בטרור". להגנתו ייאמר שהפעולה הצבאית אותה גינתה תומא-סלימאן היא פעולה צבאית שהוא אישר.
העובדה שלפיד קרא לנתניהו לעימות ונתניהו השתפן, היא קלף מנצח. העובדה ברורה ופשוטה: לפיד מוכן לעימות טלוויזיוני עם נתניהו, שמצדו ממלמל משפטים מרוסקים בערוץ 14 ומתחמק. "אם המצב הנוכחי הוא תיקו", אמר לפיד השבוע בשיחות סגורות, "הרי שניצחנו. המצב הוא שנתניהו יכול לנצח או להפסיד בבחירות. אני צריך רק לא להפסיד". לפיד מאמין בתיקו המשתקף בסקרים, אבל משוכנע שזה נותן לו יתרון. "המכונה שלנו ליום הבחירות משומנת ויעילה יותר ממה שיש ליריבינו", הוא אומר בשיחות סגורות, "בליכוד החליפו את מטה השטח, החליפו את ראש מטה יום הבחירות, יש שם כאוס. אצלנו אין. אם ביום הבחירות יש מנדט או שניים על הרצפה, הם יהיו שלנו".
הוא לא מוטרד באמת ממצבן של מרצ והעבודה. אין לו שום דבר טוב להגיד על מרב מיכאלי, שדחתה ביהירות את כל ההפצרות לאיחוד בטרם פורענות, אבל הסוקר המעולה שלו, מרק מלמן, טוען ששתי המפלגות עוברות. לא בגדול, אבל עוברות. לפיד מכוון את הפעילות הכירורגית של הקמפיין שלו למתלבטים בין הגושים. על פי מלמן, יש כמה עשרות אלפי ישראלים שמסוגלים, עדיין, לנדוד מהשאריות של איילת שקד לבני גנץ, או אפילו מהליכוד ליש עתיד.
דבר נוסף שהוסיף לא מעט נחת ללפיד השבוע היא העובדה שניצח את נתניהו והליכוד בקרב על הנרטיב: למרות המאמץ המיוזע של ביבי, הציבור הישראלי מבין שהסכם הגז עם לבנון הוא אירוע חיובי ומתבקש. וגם זה, לא מובן מאליו.
אין דילמה
נעבור לנתניהו. בסוף, אחרי הגועל נפש מההתנהלות האישית, החזירות המשפחתית, הקמצנות החולנית, ההתעמרות השיטתית בחלשים, השקרנות העילאית, הצביעות האינסופית וההיסמרטטות בפני הרעיה והבן, את בנימין נתניהו צריך להרחיק מהמערכת הפוליטית בגלל עובדה פשוטה אחת: הוא ראש הממשלה היחיד שבהתייצבו מול דילמה בין החלטה שתשרת את האינטרסים האישיים שלו להחלטה שתשרת את האינטרסים של מדינת ישראל, הוא יבחר באופציה הראשונה.
אפשר לכתוב ספר שלם עם דוגמאות. אחת המפורסמות, כמובן, היא עסקת שליט. האיש שהטיף לכל העולם לא לנהל משא ומתן עם טרור שחרר מעל אלף מחבלים, 400 מתוכם רוצחים כבדים, תמורת חייל חטוף אחד. הוא חתם על עסקה גרועה יותר מזו שעליה אהוד אולמרט, בימיו האחרונים בתפקיד, סירב לחתום. הוא עשה את זה רק כדי להרגיע את מחאת קיץ 2011. הוא שמע את כל האזהרות והכיר את כל ההתראות ועדיין הוא החליט להזיק לממלכה, כדי להנציח את המלוכה.
השבוע הוא חגג 3 ימי אזכור: 24 שנה לחתימתו על הסכם וואי פלנטיישן, בו התחייב להעביר 13% משטח יו"ש לערפאת. 18 שנה להצבעתו בעד ההתנתקות, בהצבעה המכרעת. 7 שנים להכרזתו שאסור ליהודים להתפלל על הר הבית (בעקבות משבר מול ירדן). שבוע קודם היה יארצייט לשחרור גלעד שליט. והאיש הזה מכריז שיקים הפעם ממשלת ימין "על מלא".
ההתנהגות הזו לא נובעת מהיותו של נתניהו שונא ישראל. הוא לא שונא ישראל. נתניהו הוא פטריוט ישראלי. הבעיה המובנית באישיותו פשוטה: עם השנים הוא השתכנע שטובתו האישית וטובת המדינה, חד המה. הוא השתכנע (ורעייתו ציווחה את זה באחת ההקלטות המפורסמות) שאם הוא לא יהיה בשלטון, ישראל אבודה. ולכן, כדי להציל את הציונות ולחלץ את נצח ישראל מסכנה, חייבים להנציח את שלטונו. אחרת? זהו, הלך עלינו.
נתניהו מצויד במכניזם נפשי שמעלים את העובדות, לטובת הפנטזיות והשקרים. הוא כתב על עצמו ספר בן קרוב ל-600 עמודים, אבל לא טרח לכלול בו התייחסות, אפילו לא במילה אחת, לאסון האזרחי הכבד ביותר בתולדות המדינה, אסון מירון. אסון בו קיפחו את חייהם 45 מבני הבייס שלו, בלוק נתניהו המפורסם. מבחינתו, האסון הזה לא קרה. אגב, גם האסון השני בחומרתו בתולדות המדינה, השריפה בכרמל, התרחשה במשמרת שלו.
נתניהו יודע מצוין שהמצב הביטחוני של ישראל השתפר פלאים ב-15 החודשים האחרונים, בכל הגזרות והתחומים, אבל הוא ממשיך להתריע, להזהיר, לאיים ולשקר. באחד הראיונות ש"העניק" השבוע למי משופרותיו, אמר: "לפיד וגנץ מרכינים את הראש ואומרים, כן אדוני, כן אדוני. הסכם גרוע בלבנון, עושים אותו. כן אדוני. לא להתנגד בתוקף להסכם הגרעין השערורייתי והמסוכן עם איראן, כן אדוני, כן אדוני. חלאס! ארבע שנים הספיקו לנו".
מה היה לנו כאן? נתחיל ב"ארבע שנים הספיקו לנו". לא, מר נתניהו. הממשלה הזו מכהנת רק שנה ורבע. יכול להיות שאצלכם בבית זה מרגיש ארבע. פעמיים במהלך יום רביעי טענת ש"ארבע שנים הספיקו". תתחבר למציאות. הלאה: ההסכם עם לבנון: נתניהו יודע שההסכם מצוין. נתניהו יודע שההזדמנות הייתה חד פעמית. נתניהו יודע שההסכם קידם את הביטחון, הבטיח את אגן הגז ואפילו קידם נורמליזציה עתידית עם לבנון. יודע, וממשיך לשקר. אבל זה עוד כלום, לעומת אמירתו על "ההסכם המסוכן והשערורייתי עם איראן".
נדמה לי שנדרשת כאן הסתכלות מדוקדקת יותר: האם נתניהו מודע לכך שאין הסכם עם איראן? כלומר, עכשיו אין. במשמרת שלו, היה. ארצות הברית, המעצמות ואיראן חתמו על הסכם גרעין רע, שערורייתי ומסוכן "על הראש" של נתניהו. במשמרת שלו. למרות נאומי הרהב, למרות הבריסטולים המקושקשים, למרות ההגעה לקונגרס מאחורי גבו של הנשיא. הוא עשה את זה למרות שידע שזה לא ימנע את ההסכם אבל כן יהרוס את היחסים עם המפלגה הדמוקרטית. הוא עשה את זה כדי לנצח בבחירות (שהתקיימו שבועיים לאחר נאומו בקונגרס) את הרצוג. ע"ע טובתו האישית, מול טובת המדינה.
כשהגיעו נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ, זה השתנה. למרות שנתניהו הצהיר והזהיר והכביר מילים וקשקושים על ההסכם הרע, ההסכם הזה לא נחתם מעולם. אין הסכם רע, מר נתניהו. תתעדכן. האמריקאים הודיעו השבוע רשמית שאין בכוונתם לחזור למו"מ עם איראן. אגב, גם אין קונסוליה אמריקאית במזרח ירושלים. בדמדומי שלטונך, אתה כבר הסכמת, בחירוק שיניים, לקונסוליה כזו. ובכן, אין. הממשלה הנוכחית בלמה את זה בתחבולות, ביצירתיות, מבלי לחבל ביחסיה עם הבית הלבן. כל אותם "חלולים" ו"נוכלים" ומשת"פים עם האחים המוסלמים, עשו לך בית ספר למדינאות וביטחון. אתה, בתמורה, עשית להם בית ספר לשקרנות פתולוגית. פעם קראת לזה "הדדיות".
סלסלת חתלתולים
ואחרי שעלה עם בולדוזרים על כל מערכות שלטון החוק, החל במשטרה, דרך הפרקליטות בואכה בתי המשפט, הגיעה תורה של מערכת הביטחון. במשך שבועות הוא וחסידיו מזנבים בממשלה על החדלון במלחמה בטרור. הבעיה היא, שהממשלה נלחמת בטרור בכל הכוח. כלומר מערכת הביטחון עושה את זה, בהוראת הממשלה. מה עושים כשהג'יהאד האסלאמי נשחט בשלוש יממות? מתעלמים. מה עושים כשהשב"כ, צה"ל והימ"מ מפרקים תוך שבוע את "גוב האריות"? באים בטענות.
נתניהו עצמו, בלי בושה, בעזות מצח מופלאה, התרעם על הפעולה שהייתה השבוע בשכם. פעולה בעלת ניחוח פוליטי, הוא רטן. יציאה למבצע צבאי בעיתוי כזה, בעייתית, הוא אמר. שליחיו בערוצי התקשורת השונים, בניצוחו של העסקן ברדוגו, הורידו כפפות והאשימו את צה"ל בפעילות פוליטית ואת ראש השב"כ, רונן בר, בהיותו "שחקן פוליטי".
כאילו יש לנו צה"ל ושב"כ רזרביים. העובדה שנתניהו לא משתיק את הקולות המחרידים האלה, שלא מהססים לפרק גם את הקונצנזוס סביב אלה שאחראים על ביטחוננו, מוכיחה את מה שנאמר בפתח המאמר הזה: לאיש חשוב לנצח את הבחירות, יותר מכל דבר אחר. הוא מוכן שהכל יתפרק, שהכל יישרף, שהכל יעלה בלהבות. בעקבות המפכ"ל (איש שב"כ עשרות שנים), צמרת המשטרה, צמרת הפרקליטות, היועמ"ש (הנוכחית וקודמה), בתי המשפט, התקשורת והאליטות, מגיע תורם של רמטכ"ל, ראש שב"כ, כל מי שלא בא לו טוב בעיניים.
לפעמים נדמה שהעובדה שישראל מנצחת את הטרור, בולמת את הסכם הגרעין ומסדירה את עניין הגז, לא משמחת חלק מהביביסטים. קשה להאמין שזה נכון, אבל אז מקשיבים קצת ליעקב ברדוגו ומצטמררים. הם קרובים לעתור לבג"ץ כדי שיוציא צו מניעה נגד צה"ל, שיפסיק תיכף ומיד להגן על אזרחי מדינת ישראל עד שנתניהו ישיג את 61 המנדטים שלו.
אני לא מקנא ברמטכ"ל, רב אלוף אביב כוכבי, באלוף מרכז יהודה פוקס, בראש השב"כ רונן בר ובחבריהם. אני יודע שאצל לפחות אחד מהם הדם עולה לראש בכל פעם שנשמעת הטענה על ערבוב פוליטיקה בביטחון. האנשים האלה עושים לילות כימים במאמץ הביטחון עלינו. כל לילה יש מבצעים בקסבות של שכם וג'נין, במחנות הפליטים, בכפרים עוינים. זוהי מלחמה סיזיפית, מתמשכת, הדורשת כוח עמידה, אורך נשימה, יצירתיות, דמיון ואומץ. עכשיו כל זה עולה בסערת הביביזם השמיימה. הכל פוליטי, הם אומרים.
מה קרה בשבועות האחרונים? כנופיית "גוב האריות" חדרה לחיינו. צעירים שאינם משויכים לארגוני טרור שהתלכדו והחלו לרכוב על הטיקטוק בואכה פיגועים ופופולריות גואה. זוהי תופעה חדשה. היא פחות מסוכנת מתשתית טרור של חמאס או של ג'יהאד, אבל יש לה פוטנציאל מרסק: היא מתפשטת במהירות דרך הרשתות החברתיות, שובה את דמיונם וליבם של מאות, אלפי ועשרות אלפי צעירים שיכולים להצטרף ולהפוך אותה לאינתיפאדה ממשית.
השב"כ הסתער על זה ביעילות האופיינית שלו. אנחנו, בינתיים, הסתערנו על השב"כ, בדיוק כמו שהסתערנו לפני כמה חודשים על צה"ל בעקבות הגבלות התנועה בעוטף עזה בימים מורטי העצבים שלפני "עלות השחר". ובכן, צריך זמן כדי לתכנן מבצע. צריך סבלנות. צריך יצירתיות. את כל זה יש לזרועות הביטחון שלנו בשפע. כפי שהוכנה התכנית נגד הג'יהאד האסלאמי בעזה, כך הוכנה הפעם תוכנית פעולה נגד גוב האריות בשכם.
זה לא פשוט. השב"כ עובד במצבים כאלה גם מול הרשתות החברתיות: צריך להסביר לראשיהן, "ככה שיבינו", את הסכנה שממיטים אותם פרופילים בפייסבוק, טוויטר, טיקטוק וכו', על האיזור כולו. צריך לנטרל את הוויראליות. במקביל, צריך להכין תכנית צבאית מדויקת, מדודה, שלא תדליק את השטח, שלא תהפוך לטבח, שלא תהפוך את הטרוריסטים המתחילים האלה למיתוס עממי שיגרור חקיינים והיסחפות כוללת לאלימות. ובאותו זמן ממש, צריך למגר אותם.
זה קורה בתנאים קשים של כאוס פוליטי בצד שלנו. בצה"ל ובשב"כ יודעים שהסיכוי שלפיד וגנץ יאשרו הסתערות כוחנית מדי על הקסבה של שכם שבוע לפני הבחירות, לא גבוה. ולכן, מציגים בפניהם כמה אופציות: מפעולה כירורגית עם פינצטה עוצמתית, ועד פעולה נרחבת עם גדודים ואולי חטיבות. הדרג המדיני מאשר את הכירורגית. הרמטכ"ל וראש השב"כ מנהלים את הפעולה מחמ"ל משותף, בגלל הרגישות, בגלל הצורך לקבל החלטות במהלך האירוע, בגלל העיתוי.
בסוף האירוע, מתבררת עוצמת ההצלחה. כפי שהג'יהאד ירד על ברכיו אחרי "עלות השחר", כך אפשר להגיד ש"גוב האריות" הפך לסלסלת חתלתולים. נכון ליום חמישי, 3 מחברי "גוב האריות" עדיין נמלטים בשטח. כל השאר נהרגו, נלכדו או הסגירו את עצמם. אגב, ההסגרה לידי הרשות הפלסטינית לא מעניקה חסינות לאף אחד. בשב"כ יודעים להדגיש שכל מי שהשתתף בפיגוע, כולל נהגי המכוניות שהסיעו את המפגעים, לא יחולץ משום רשימת מבוקשים גם אם יסגיר עצמו זמנית לכלא הפלסטיני ביריחו. ישראל תשים עליו את ידה במוקדם או במאוחר. כמו שאמר השבוע בני גנץ: הם יסיימו בקבר, או בכלא. הישראלי, לא הפלסטיני.
שורה תחתונה: הרמיזות של נתניהו ושלוחיו על "פעולה פוליטית" הן בדיחה עצובה. לידיעת הברדוגואים: בשבועיים האחרונים היו לפחות פעמיים בהם מכונית תופת או אופנוע נפץ בדרכם לפיגוע בישראל. פיגועי ירי רבים נמנעו בדקה ה-90. בסופו של דבר, כל הדברים האלה מתפוצצים על אלה שמתכננים ובונים אותם. אז אולי הגיע הזמן להפסיק לגדף את כל אלה שמסכנים את חייהם כל לילה, כדי שברדוגו יוכל לצרוח כאוות נפשו ברדיו ובטלוויזיה כל ערב.
פוליטית, מקורבי נתניהו החלו השבוע לדבר על ממשלת אחדות. לא, לא עם בני גנץ. הם טוענים שהם לא מאמינים לגנץ. ברור, הרי גנץ תקע בהם סכין וסירב לקיים את הרוטציה. הם בונים על לפיד. ברגע האמת, כשנתניהו יציע ללפיד להקים ממשלה משותפת, ראש הממשלה לא יוכל לסרב, הם מאמינים.
השאלה היא, מי יאמין להם. הרי המוטיבציה היחידה של נתניהו בגרירת מדינה שלמה לעבר התהום, היא שאיפתו להימלט מאימת הדין. איך יימלט, אם יקים ממשלה יחד עם לפיד? המסקנה היחידה היא שנתניהו מנסה להרדים את השטח. לדבר על אחדות לפיד ולהקים ממשלת ימין קיצונית עם בן גביר.
חוץ מזה, שנדמה לי שאין לו פרטנר. לפיד הגיע למעמדו הנוכחי בין היתר בזכות העובדה שלא הסכים להיכנס לממשלת הרוטציה עם נתניהו. אין ללפיד מחשבות אובדניות בשלב הזה. הוא מכיר בע"פ את רשימת חללי נתניהו. את קבר האחים הגדול בו נטמנו גופותיהם הפוליטיות של כל אלה שהאמינו לו, חתמו איתו, הלכו איתו ובנו עליו. לפיד לא מתכוון להצטרף לרשימה הזו.
להסתפר עם מיליארדר
ביום שישי, ה־15 ביולי 2022, המריא הזוג נתניהו ללונדון. יחד עם בני הזוג יצאו גם ראש המטה צחי ברוורמן והיועץ טופז לוק. הגברת נתניהו ולוק מומנו על ידי הליכוד. אקט שלא היה יכול להתאפשר בימים בהם המפלגה הזו התנהלה בתקינות. הימים האלה חלפו מזמן. המפלגה הזו מימנה לאחרונה מעל מיליון שקל עבור "ההגנה המשפטית" של יועצי נתניהו שנחשדו בהטרדת עד מדינה. הכסף עבר לעו"ד עמית חדד שמגן, בצירוף מקרים מדהים, גם על נתניהו עצמו. מילא, התרגלנו.
בלונדון אמור היה נתניהו לקיים פגישות מדיניות עם שרים ולנאום באירוע או שניים. גורמים שהשתתפו בהכנת הביקור לא הבינו את הקטע: בוריס ג'ונסון זה עתה התפטר. ממשלת בריטניה לא רלוונטית. השרים עמם נפגש נתניהו עומדים להתחלף. הפריימריז בליכוד יתקיימו בעוד פחות משבועיים. הנסיעה הזו ללונדון נראתה תלושה מהמציאות. ובכל זאת, כפי שמישהו הגדיר את זה, "לשכת נתניהו התעקשה על קיום הביקור והתעקשה שיוגדר כביקור עבודה רשמי". למה? אף אחד לא יודע. חוץ מזה, שביקור מהסוג הזה זוכה, כמובן, למימון ממשלתי (תקציב הכנסת).
בלונדון המתין לזוג נתניהו ידיד ותיק מאוד: המולטי מיליארדר האמריקאי ספנסר פרטריץ'. מי שכונה "המונית האווירית" של בני הזוג נתניהו בתחקיר ההוא של רביב דרוקר. מי שהעמיד את מטוסיו הפרטיים לרשות נתניהו ובני ביתו בכל מקום ובכל עת. מי שמכרכר ומפזז סביב משפחת נתניהו בכל יבשת, בכל זמן ובכל מזג אוויר. מי שרכש, בעסקה תמוהה במיוחד, את מחצית הבית של פרופ' בן ציון נתניהו המנוח מידיו של עידו נתניהו, אחיו הצעיר של ביבי. כרגע, פרטריץ' הנ"ל הוא השותף של נתניהו על הבית ברחוב הפורצים. בתמלול חקירתו של פרטריץ' במשטרה (נחקר בתיקי האלפים) הוא לא ידע להסביר למה רכש את מחצית ביתו של נתניהו מידי אחיו עידו. "זה נראה כמו נכס טוב", אמר. כשנשאל אם ראה או ביקר בנכס בטרם הרכישה, אמר שלא. יכול להיות שהוא התכוון לנתניהו עצמו, ולא לבית? אין לי מושג.
נתניהו גם קיבל, ככל הידוע, הלוואת מיליונים מפרטריץ' לצורך מימון הוצאות משפטו. על פי עדויות רבות, פרטריץ' היה מצטרף לנסיעותיו של נתניהו גם כשהיה ראש ממשלה, שוכר את הסוויטה היקרה ביותר בבתי המלון בהם השתכנה פמליית נתניהו ומנהל מאחורי הקלעים את המפגשים החשובים באמת של נתניהו עם אילי הון ותקשורת בינלאומיים.
בואו נחזור ליולי 2022. באותם ימים בהם בילו הנתניהו'ז בלונדון, בילתה הדס קליין על דוכן העדים בירושלים. עו"ד עמית חדד התקוטט איתה על כל סיגר, על כל בקבוק שמפניה. נתניהו ידע או לא, פאקר עישן או לא. באותם ימים צילם נתניהו סרטונים על יוקר המחיה בישראל, מחירי הפירות והירקות, הנדל"ן, מוצרי החשמל. כידוע תיקי האלפים מתנהלים בבית המשפט המחוזי בירושלים בעצלתיים. מתוך למעלה מ־300 עדים, בשנה וחצי נשמעו בקושי 18. בינתיים, עומדת עבירת הפרת האמונים כולה בסכנה.
בלונדון, בילו הנתניהו'ז צמוד עם הפרטריצ'ים. נתניהו נצפה במלון היוקרה (מהיקרים בלונדון) בו התאכסן פרטריץ', כשהוא מעשן סיגר והנתניהו'ז גם סעדו שם עם פרטריץ'.
ב־17 ביולי, יום ראשון, התקשר הקונסיירז' ממלון קלרידג'ס (בו התאכסן פרטריץ', עלות סוויטה 15 אלף פאונד בלילה) למספרת יוקרה בלונדון והזמין מקום לשני מסתפרים. המקום הוזמן על שמו של ספנסר פרטריץ' אבל הקונסיירז' אמר כי "לא הוא מסתפר, הוא מביא שני אורחי VIP שלו".
הפמליה אכן הגיעה, עם המאבטחים והכל. שרה ובנימין נתניהו טופלו טיפול VIP במספרה, בעוד פרטריץ' ממתין בסבלנות, יחד עם צחי ברוורמן, ראש המטה. בסיום, שלף פרטריץ' את האמריקן אקספרס שלו ושילם (214 פאונד, כאלף שקלים). ואז, הם נטשו, לא לפני אזהרה מדודה לעובדים לשמור על האירוע בדיסקרטיות.
מי מאיתנו לא הולך להסתפר עם מיליארדר? מי מאיתנו לא מסוגל לשלם עבור התספורת של עצמו?
משפחת נתניהו ממשיכה לקבל מתנות מחברים. את המנגינה הזו קשה להפסיק. אנחנו נחקור את החוקרים, נשפוט את השופטים, נבטל את הפרת האמונים ונדבר על עליית המחירים.
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של נתניהו: "שקר מוחלט מא' עד ת'. אם השקר הזה יפורסם נתבע דיבה".
תגובת פרטיץ' באמצעות עו"ד דוד פורר: "הדברים הם שקר, מרמה והונאה".