וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בחירות 2022

הבית היהודי לא עברה את אחוז החסימה והשאירה דתיים לאומיים רבים ללא בית

עודכן לאחרונה: 4.11.2022 / 13:34

הציבור הדתי-לאומי מעולם לא היה מאוחד, מספרים קולות שונים מתוך אותו ציבור. חרף העובדה הזו, בבחירות הנוכחיות רבים מהם, שמעולם לא חשבו להצביע לציונות הדתית, עשו זאת - מה שמשתקף היטב בניתוחי הקלפיות בערים וביישובים הדתיים המתונים. "לא היתה חלופה מתאימה"

בווידאו: הצהרתו של בצלאל סמוטריץ,/מערכת וואלה!

"מגיעה לי נשיקה", כך אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ' לזקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, יום לאחר ההישג המרשים של מפלגתו שגרפה 14 מנדטים והפכה להיות המפלגה השלישית בגודלה בישראל, לעומת הכישלון הגדול של המתחרה העיקרית - מפלגת הבית היהודי, שלא עברה את אחוז החסימה והסתפקה בכ-53 אלף קולות בלבד.

סמוטריץ' קיבל את הנשיקה ובכך למעשה הושלם המהפך. דרוקמן, שהיה בעבר ח"כ מטעם המפד"ל ונחשב לסמן רבני יחסית מתון, תמך באופן מלא ברשימה של סמוטריץ', שהתקשתה לגייס לשורותיה דמות דתית לאומית מתונה, ובכך למעשה דרוקמן חתם על תעודת הפטירה של הבית היהודי, המפד"ל של ימינו.

הנשיקה של הרב דרוקמן נחשבת בקודים הפנימיים בין תלמיד לרבו לנשיקה מהאב הרוחני (תניחו בצד הערות מיניות כי זה לא שם), והיא מסמלת הרבה ממה שקרה לציבור הדתי-לאומי בשנה וחצי האחרונות. מקבוצות ווטסאפ גועשות שמגיעות לדיונים ערים, דרך חברים שעוזבים בזעם את הקבוצה ועד לשולחנות שבת ואירועים משפחתיים שמתפוצצים בחמת זעם.

מקרה שזכור לי היטב הוא סיפור של חבר קרוב, שהכיר בחורה איתה רצה להתחתן, אולם לאחר שאותה בחורה הבינה שהם לא נמצאים באותו זרם פוליטי, היא "חתכה ממנו". אז נפל לו האסימון - הציבור הדתי-לאומי ממזמן כבר לא ציבור אחד.

משיחות שערכתי עם מתלבטים כאלה שהצביעו תמיד לבית היהודי או ימינה, עולה תמונה דומה. כך למשל, רועי מירושלים התלבט עד לרגע האחרון למי להצביע: מפלגת הציונות הדתית מבחינתו לא הייתה אופציה אך החשש לשרוף קול ולהצביע לשקד גם הטריד אותו. בשיחה עם וואלה הוא הדגיש שהציבור הדתי לאומי אינו אחיד: "היינו יותר מציבור אחד הרבה לפני הבחירות האלה. אבל כל הזרמים בציונות הדתית יכלו לדבר, להסכים או לא, אבל להיות בתוך השיח. התחושה שלי היום היא שהמון אנשים, בגלל הבחירות האלו, יצאו מהשיח של הציונות הדתית, ואולי הם אפילו מרגישים מוקצים".

רועי הוסיף: "החיבוק של מורנו ורבנו הרב חיים דרוקמן לסמוטריץ' היא החותמת לכך שהמפד"ל היא היום לא יותר ממונח היסטורי. כל הערכים של בורג, המר, שאקי וגם יבדלו לחיים ארוכים מורנו ורבנו הרב דרוקמן ואורלב, ואחרים עליהם התחנכנו, כנראה אינם רלוונטיים לציבור ממנו אני בא. מ'ציונות-דתית' עם מקף שמנסה לחבר נשארה 'ציונות דתית' בלי מקף שמחפשת רק לבדל".

עוד בוואלה!

שקד לאחר ההפסד במדגמים: "נלחמנו כמו אריות - הלכנו עם האמת שלנו"

לכתבה המלאה

"הבית היהודי-המפד"ל בהחלט לא סיימה את דרכה הפוליטית"

מי שנשמעת אופטימית לגבי עתידה של הבית היהודי היא גילה פינקלשטיין, ח"כ לשעבר מטעם המפד"ל וכיום עומדת בראשות נשיאות מפגלת הבית היהודי, והיחידה מחברי הכנסת לשעבר שהסכימה לשוחח איתנו: "הבית היהודי - המפד"ל" (המפלגה הדתית-לאומית) בהחלט לא סיימה את דרכה הפוליטית. הניתוק מבסיס המצביעים הטבעי של התנועה, כפי שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות לכנסת, נובע לדעתי מהעובדה שלא התקיימו כעת ההליכים הדמוקרטיים הבסיסיים, כגון מפקד ובחירות פנימיות מקדימות לרשימת המפלגה לבחירות לכנסת. לפיכך, לא ניתנה ההזדמנות לכוחות חדשים ורעננים להירתם לפעילות ו"להעיר את השטח'".

כשאני שואל את פינקלשטיין לגבי מפלגת הציונות הדתית, היא עונה באופן ביקורתי למדי: "רשימת 'הציונות הדתית' ניכסה לעצמה באופן מילולי בשמה של הרשימה את כל הציבור הדתי-לאומי. אבל, מובן שציבור גדול של דתיים-לאומיים איננו מזדהה עם חלק מהערכים של הרשימה. ציבור זה התפזר בין מפלגות שונות, בהיעדר חלופה מתאימה".

בסיום דבריה פינקשלטיין נרגשת למדי ומבקשת להדגיש את הדברים הבאים: "הציבור הדתי-לאומי האמין תמיד בשילוב שלושת הדגלים: תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל. אולם, השאלה היא - הדרך. דרכו של אבי ז"ל המחנך הדגול יצחק יהודה מרגל, שהיה מנהל נערץ של בית ספר ממ"ד בתל אביב, היתה דרך של מתינות ונועם הליכות, וכך גם דרכם של מנהיגי המפד"ל המיתולוגיים משה חיים שפירא, זרח ורהפטיג, יוסף בורג, זבולון המר ועוד. אני מאמינה שעדיין קיים ציבור גדול של דתיים-לאומיים שמאמינים בדרך הזו וכמהים לבית פוליטי מתאים".

יו״ר הבית היהודי ושרת הפנים, איילת שקד הצביעה הבוקר בתל אביב. ללא, אתר רשמי
לא סיימה את דרכה הפוליטית. שקד בקלפי, יום שלישי/אתר רשמי, ללא

מנגד, אלעזר ממודיעין הצביע לציונות הדתית, כשלדבריו: "בבחירות האלה, מי שחיפש מפלגה דתית לאומית קלאסית מתונה - לא היה לו למי להצביע. זה לא שהציבור הדתי לאומי היה אי פעם מאוחד, תמיד היו הבדלים, ולכן גם דתיים קלאסיים או איך שלא תקרא לזה הצביעו לבן גביר וסמוטריץ'".

רונן, עו"ד מירושלים, שמציג את עצמו כדתי מתון אומר "בסופו של דבר הציבור הדתי הצביע לבן גביר ממספר סיבות: כעס על ימינה שעברה לגוש השני, ואמונה שבמפלגת סמוטריץ' ובן גביר זה לא יקרה. היה גם חשש שהצבעה לליכוד תביא לכך שנתניהו יחבור לגנץ או יש עתיד כמו שעשה בעבר, כמובן מבצע שומר חומות ורצון לקדם אג'נדות שחשובות לציבור כמו רפורמות במערכת המשפט".

הקשיתי על רונן ושאלתי לגבי העמדות הגזעניות שהושמעו על ידי חלקים מהמפלגה, אך נראה שרונן לא מודאג מכך: "אני לא מודאג כמו שעצם הימצאות מטורללים משמאל וערבים לא אומרת שמחר יהיה אסור ללמוד תורה. אני לא חושב שזה יהיה ההפך, ואני מסכים עם מה שהוא אומר על מוות למחבלים - מבחינתי רוצח יהודים צריך למצוא עצמו תלוי".

לאמירותיהם של אלעזר ורונן יש ביטוי בנתוני ההצבעה כפי שהם התפרסמו על ידי ועדת הבחירות המרכזית. כשבוחנים את תוצאות הבחירות, ממה שהתפרסם עד כה, ניתן לראות זליגה של קולות בערים שנחשבות לערים עם דתיים קלאסיים לעבר מפלגת הציונות הדתית.

איתמר בן גביר לאחר תוצאות המדגם 2 בנובמבר 2022. יונתן זינדל, פלאש 90
"הציבור הדתי הצביע לבן גביר בגלל כעס על ימינה שעברה לגוש השני". בן גביר/פלאש 90, יונתן זינדל

כך למשל, בעיר גבעת שמואל הציונות הדתית היא המפלגה שקיבלה את מירב קולות תושבי העיר עם 23.95% הצבעה, ואילו הבית היהודי הסתפקה ב-9.04% בלבד. כדי לסבר את האוזן, בבחירות הקודמות שנערכו במרץ 2021 מפלגת ימינה של בנט ושקד, כך היא נקראה אז, היא זאת שזכתה למרבית הקולות של תושבי העיר עם 24.07% הצבעה, ואילו הציונות הדתית זכתה ל-14.95% בלבד.

כך גם בעיר מודיעין, שגם היא נחשבת לעיר בה מתגוררים דתיים מתונים. מפלגת הציונות הדתית גרפה 10.40% מקולות תושבי העיר, לעומת 2.93% בלבד לטובת מפלגת הבית היהודי, ואילו בבחירות הקודמות ימינה גרפה 12.07% מקולות תושבי העיר לעומת 3.92% אותם גרפה מפלגת הציונות הדתית.

גם ביישוב אפרת, שנמצא מחוץ לקו הירוק אך נחשב ליישוב דתי מתון וליברלי יחסית, מפלגת הציונות הדתית זכתה ל-48.05% מהקולות, לעומת 15.44% לטובת הבית היהודי. ואילו בבחירות הקודמות, ימינה גרפה 43.04% מהקולות לעומת 25.50% אותם גרפה הציונות הדתית.

בפריפריה המצב דומה למדי. במועצה המקומית ירוחם, בה ממוקמת ישיבת ההסדר ירוחם שנחשבת לישיבה ליברלית למדי, מפלגת הציונות הדתית גרפה 17.65% מקולות הבוחרים, בעוד שהבית היהודי הסתפקה ב-3.77% בלבד מקולות הבוחרים. בבחירות הקודמות, ימינה גרפה בירוחם 10.47% מקולות הבוחרים, ואילו מפלגת הציונות הדתית הסתפקה ב-7.26% מקולות הבוחרים.

מי שמסביר את הנתונים הוא עו"ד אלעד קפלן, מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן, "סיפור שקיעתה של הבית היהודי והמפד"ל בעבר כרוך בשאלה מה קודם למה: האם יש לקדם את הקהילה הדתית ואת הזהות יהודית או שיש לקדם תפיסת עולם ימנית. עם השנים אג'נדה ימנית תפסה את הבכורה ובהתאם עלתה השאלה אם בכלל יש צורך בקיומה של מפלגה דתית, כשעמדות אלה מיוצגות ממילא במפלגות ימין אחרות. הזיהוי של דת עם עמדות ימין הביא לשקיעתה של המפד"ל ההיסטורית ובמידה רבה תרמה לחבירה של המפלגה המכונה 'הציונות הדתית' לבין מפלגת 'עוצמה יהודית'".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully