גם עם אישה חילונית בפסגה: הבית היהודי אינה ליברלית

ניצחונה של איילת שקד בפריימריז אמנם מרשים לכל הדעות, אך הדיבורים על מפלגה צעירה ומתקדמת הוכחו שוב כריקים עם מיעוט חרד"לי שעדיין מכתיב את הטון במפלגה, שנותרה סקטוריאלית

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

תוצאות הפריימריז אמש (רביעי) במפלגת הבית היהודי אמנם לא הפתיעו ורובן המוחלט של התחזיות התממשו אך המפלגה עדיין שועטת קדימה לקראת הבחירות הקרובות. בנט חזר על כך בימים האחרונים מספר פעמים ואי אפשר לא להסכים איתו – מי היה מאמין שהמפלגה הסקטוריאלית הזו תצליח להיפתח לקהלים חדשים ולהפוך למפלגה השנייה בגודלה מבחינת מספר המתפקדים ולמפלגה השלישית בגודלה בחלוקת המנדטים, כפי שמצביעים הסקרים האחרונים.

הפריימריז בבית היהודי: שקד במקום הראשון, דיין נדחק

למרות זאת ולמרות שכל המתמודדים והנבחרים מדגישים כי מדובר ברשימה מרשימה ומגוונת,יש לצנן את ההתלהבות ולומר שלמרות שבנט עשה לא מעט בנושא הרחבת השורות – ההצלחה בסוגיית אופי המועמדים – היא למעשה מוגבלת ביותר.

ההישג של איילת שקד הוא מרשים במלוא מובן המילה. ח"כית חילונית שמגיעה למקום הראשון בפריימריז בלי שריונים זו הפתעה כפולה.אך אם נשאיר לרגע את משורייני תקומה מחוץ לעניין, מספר הנבחרים שייתכן כי ישבו על המשבצת הליברלית במקום ריאלי ברשימת המפלגה – לא מצליחה לעבור את הארבעה.

איילת שקד מצביעה בפריימריז של הבית היהודי (טלי מאייר)
דוגמא בודדת ל"ליברליות" המפלגה? איילת שקד (צילום: טלי מאייר)

אורי אורבך, השר לאזרחים וותיקים, הוא היחיד ברשימה שמשתייך לגוון הליברלי בציבור הדתי-לאומי. לרשימה התווספו גם איילת שקד וינון מגל שיושבים (לכאורה) על משבצת החילוניים במקומות ריאליים. רונן שובל, כאמור, התברג במקום גבולי. שאר הנבחרים, מי יותר ומי פחות, נמצאים בצד החרד"לי של הציבור הדתי-לאומי.

הרב אלי בן דהן אמנם עשה לא מעט בכדי לנסות ולשנות בנושאי דת ומדינה והגיע לנושאים אלו בראש פתוח ביותר. בכהונתו הקצרה במשרד לענייני דת הוא הספיק להעביר כמה מהלכים חשובים אך המשותף לכולם הוא שהיו במסגרת ההלכה האורתודוקסית. בציבור הדתי לאומי, כציבור דתי, לא כולם מרגישים את עצמם מחוייבים להלכה בכל פרט ומבחינת חלקים גדולים מציבור זה הפרדת דת ממדינה בהחלט לגיטימית ובאה בחשבון. אלו אותם אנשים שמתייחסים להלכה כפולקלור או כמשהו שמחייב אותם בביתם אבל לא אמור להשליך על המרחב הציבורי. הנבחרים האחרים אף משתייכים לחלקים החרד"ליים יותר בציבור הדתי-לאומי. די להסתכל על שני הנציגים החדשים שהתברגו במקומות ריאליים, הרב אביחי רונצקי ויהודית שילת, בשביל להבחין בכך.

גם אם ניקח את ינון מגל ואת רונן שובל, שיוכל להיכנס לרשימה בזכות אחד השריונים של היו"ר במידה וירצה בכך או בתנאי שהמפלגה תזכה ב-16 מנדטים, הם אינם חילונים למהדרין. ינון נשוי לאישה דתייה, ילדיו לומדים במערכת החינוך הדתית והוא שומר שבת. גם רונן שובל, שגדל בבית המשתייך לקהילה הרפורמית, נשוי לאישה דתייה וילדיו לומדים בחינוך הדתי. למרות ששני המועמדים אינם חובשים כיפה הם לא לחלוטין מייצגים את הציבור החילוני.

בנט ושקד רצו מאוד שהרשימה תהיה ליברלית יותר. גם ציבור הבוחרים הליברלי של המפלגה רצה בכך אך בפועל זה לא קרה ורוב רובה של הרשימה ביחד עם חברי תקומה ממשיכים לבצר את השלטון החרד"לי בציבור הדתי-לאומי. הציבור הליברלי בציונות הדתית הוא גדול בהרבה מאשר הציבור החרד"לי אך קולו נשמע פחות מסיבות שונות ובציבור הדתי-לאומי ללא ספק המיעוט החרד"לי עדיין שולט, לפחות בנראותו. למרות אכזבתם של אותם בוחרים ניתן לשער שזה לא יבוא לידי ביטוי בבחירות. הציבור הדתי-לאומי הולך אחר קסמו של בנט ויישאר נאמן לו גם בקלפי. המקום שאליו הביא בנט את המפלגה לא יישכח במהירות כה רבה.

המבחן האמיתי יהיה זה שלאחר הבחירות ובמהלך הקדנציה הקרובה. כאשר מפלגה פונה למנעד רחב יותר של קהלי יעד: חילוני, דתי-לאומי ליברלי, חרד"לי ומתנחלי יהיה לה קשה מאוד לעמוד בציפיות של כולם.

לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com