זה היה השבוע שבו המפלגות החלו לרדת מהגדר, ולשרטט את מפת הכוחות בבית הנשיא ביום שאחרי הבחירות. הרמיזה של יו"ר ש"ס אריה דרעי בראיון לוואלה חדשות מתחילת השבוע, שלפיה ימליץ על בנימין נתניהו להרכיב את הקואליציה הבאה, וכן אמירות ברוח דומה מצד יהדות התורה וישראל ביתנו, הגדילו את סיכויו של ראש הממשלה להמשיך לקדנציה רביעית. תמונה זו באה לידי ביטוי גם בסקר TNS טלסקר שנערך אמש (חמישי) עבור וואלה חדשות.
לפי התוצאות, ממשיך הליכוד להוביל גם השבוע על פני המחנה הציוני, עם 25 מנדטים לנתניהו מול 23 להרצוג ולבני. עבור הליכוד מדובר בירידה של מנדט לעומת סקר דומה שערכנו לפני שבוע. במקביל, רושמת מפלגת הבית היהודי התאוששות ועולה במנדט אחד בהשוואה לסקר הקודם - מ-12 ל-13.
עוד על בחירות 2015
גלנט מצטרף לוויכוח: "לא ליברמן ולא יעלון יכולים להיות שרי ביטחון"
למה יהדות התורה נמנעת מלהכריז על תמיכתה הצפויה בנתניהו?
ועדת הבחירות פסלה את מועמדותם של זועבי ומרזל לכנסת
האיתותים מצד ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו (שלוש המפלגות קיבלו בסקר שבעה מנדטים כל אחת, בדיוק כמו בסקר הקודם) נועדו לשתי מטרות. פנימית, מול קהל המצביעים הפוטנציאלי, וחיצונית, מול נתניהו, שסיכויו להרכיב את הקואליציה הבאה נראים כעת גדולים משמעותית משל הרצוג, בתקווה שיתגמל אותם על הבעת התמיכה במהלך הקמפיין כאשר יחליט את מי להכניס לממשלה ואת מי להשאיר באופוזיציה.
עבור דרעי, מדובר גם בהצהרת כוונות שנועדה למשוך חזרה מצביעים שעברו למפלגתו של ישי. במקרה של ליברמן, שהצהיר כי לא יישב בממשלת שמאל, נראה כי יו"ר ישראל ביתנו, שבתחילת הקמפיין ניסה להצטייר כראש מפלגת מרכז ואף להרכיב קואליציה בראשותו (כפי שעלה, בין היתר, מהקלטות שפורסמו אמש בחדשות 2), מנסה כעת לשכנע את המצביעים שנטשו כי הוא שייך למחנה הימין.
ככל שהולכות ומתרבות האפשרויות של נתניהו להרכיב קואליציה, עולה גם מפלס הדאגה בבית היהודי. נראה כי מבין כל הקמפיינים שרצים כעת, הקמפיין של הבית היהודי, "ציפי או בנט", הוא הקרוב ביותר למציאות. אנשים ששוחחו בימים האחרונים עם נתניהו התרשמו שהוא לא פוסל ממשלת אחדות ביום שאחרי הבחירות, כל עוד הליכוד יהיה מספיק גדול כך שהרצוג ולבני לא יוכלו לכפות עליו רוטציה בראשות הממשלה. זה גם יכול להסביר את העובדה שקמפיין הליכוד מופנה בעיקר לעבר האלקטורט של הבית היהודי, ופחות לעבר מצביעי לפיד וכחלון. נתניהו מנסה בשבועות האחרונים "לשתות" כמה שיותר מנדטים מגוש הימין כדי להתבסס בפער ניכר בתור המפלגה הגדולה ביותר. בימים האחרונים גם ממקד בכך ראש הממשלה את מאמציו הפומביים. "משל הבקבוקים", שנתן נתניהו ביישוב עלי שבשומרון, הנחשב למעוז של הבית היהודי, הופנה בדיוק למאגר הקולות הזה. נתניהו ניסה להסביר, מבלי לומר זאת מפורשות, מדוע צריך להצביע לו ולא לבנט.
הקמפיין הלא קיים של הרצוג ולבני נמצא בצומת דרכים
במחנה הציוני, מנגד, מסכמים שבוע של התנהלות מביכה למדי עם נזק מינימלי בסקרים. מזמן לא נראה מטה מפלגה שמתנהל בצורה כה מרושלת, עם כל כך הרבה אינטרסים סותרים ומפלס חשדנות כה גבוה. במפלגה ניסו לעשות השבוע כמה פעולות התקפיות, כמו מסיבת עיתונאים מול מערכת "ישראל היום", קמפיין נגטיבי נגד נתניהו תחת הסיסמה "רק פראייר מצביע לנתניהו", ועתירה לבג"ץ נגד ההתערבות של ראש הממשלה בוועדת פרס ישראל, אולם על כל אלה האפילה התעסקות פנימית אינסופית של בכירי המטה בעצמם.
מקבלי ההחלטות במפלגה קיימו דיון כמעט פומבי מול התקשורת בשאלה אם צריך להחליף את מנהלי הקמפיין ומי צריך להיות היורש. לפי שעה נדחק משרד הפרסום "פאר לוין" הצידה, ואת מקומו עשוי לתפוס, על פי פרסום ב"הארץ", הפרסומאי הוותיק ראובן אדלר. איתן לוין, מבעלי המשרד שהוזז מחזית קבלת ההחלטות בקמפיין לטובת איתן כבל ואלדד יניב, שלח בתגובה מייל לכל הפעילים שבו כתב: "אויבים מבית יש לצערי בכל מערכת בחירות".
הקמפיין הלא קיים של הרצוג ולבני נמצא כעת בפני צומת דרכים. או שיצליחו להתאושש ממנו בחודש שנותר ולהגדיל את כוחם כך שיוכלו לכל הפחות לדרוש ממשלת אחדות, או שימשיכו לדשדש ויסיימו בצורה מביכה קמפיין שנפתח בקול תרועה רמה.
הציבור מתנגד לממשלת אחדות
מגמת ההתלכדות של מפלגות שונות מאחורי בנימין נתניהו זוכה לאישוש גם משאלה נוספת שבחרנו להציג לנשאלים, והיא "איזו ממשלה אתה מעדיף שתקום אחרי הבחירות". 38.9% מן הנשאלים השיבו כי היו רוצים לראות ממשלת ימין בהשתתפות הליכוד והבית היהודי, לעומת 24.8% בלבד שהשיבו כי ירצו לראות ממשלת שמאל על בסיס המחנה הציוני ומרצ. רק 19.5% מהנשאלים אמרו כי היו רוצים לראות ממשלת אחדות.
יש לציין כי בקרב מצביעי הליכוד והמחנה הציוני יש נתונים דומים בשאלה זו: 66.4% ממצביעי הליכוד היו רוצים לראות ממשלת ימין לעומת 69.6% ממצביעי המחנה הציוני שהיו רוצים לראות ממשלת שמאל. 22.4% ממצביעי הליכוד היו רוצים לראות ממשלת אחדות לעומת 26.8% ממצביעי המחנה הציוני שהיו רוצים לראות ממשלה שתתבסס על שתי המפלגות הגדולות.
הסערה הגדולה ביותר בימים האחרונים לא קשורה למזג האוויר, אלא לפרס ישראל ולהחלטתו של ראש הממשלה נתניהו למנוע משני שופטים, אריאל הירשפלד ואבנר הולצמן, להיות חלק מוועדת הפרס. עוד בטרם בוטלה הפסילה בהתאם לדרישת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שאלנו את הנסקרים "האם התערבות לשכת ראש הממשלה בהרכב הוועדה הנה מוצדקת או לא מוצדקת?". 43.5% מהנשאלים השיבו כי ההתערבות אינה מוצדקת, ואילו 29.6% בלבד אמרו כי ההתערבות בהרכב הוועדה מוצדקת. יתר הנשאלים בחרו שלא להשיב. בפילוח הפנימי ניתן לראות גם מתאם בין העמדה הפוליטית של הנסקרים לבין התמיכה בהחלטת נתניהו. מצביעי הימין התייצבו מאחורי ראש הממשלה, ומצביעי מפלגות המרכז והשמאל התנגדו להחלטה שהתקבלה לפסול את הירשפלד והולצמן: 58.4% ממצביעי הבית היהודי ו-51.7% ממצביעי הליכוד אמרו כי ההחלטה היא מוצדקת, לעומת רוב גדול של תומכי המחנה הציוני (83.9%), יש עתיד (62.3%), כולנו (64.3%) והרשימה המשותפת (73.7%), שסברו כי ההחלטה לא מוצדקת.
הסקר נערך בקרב 500 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, וטעות הדגימה המרבית היא שני מנדטים. הריאיונות התבצעו בטלפונים ניידים ונייחים. עבור שתי השאלות האחרונות, שאינן פילוח של מנדטים, טעות הדגימה היא של 4.5%.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il