בזמן שוועדת הבחירות המרכזית מבצעת הכנות לקראת יום הבחירות לכנסת ה-21 שיתקיימו בעוד 54 ימים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (שלישי) דוח מיוחד על אודות הבחירות לכנסת הקודמת. מהנתונים עולה כי בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015 שיעורי ההצבעה היו גבוהים למדי: אל הקלפיות הגיעו כ-4.25 מיליון בעלי זכות הצבעה ואחוזי ההצבעה עמדו על 72.3 אחוזי הצבעה בבחירות.
שיא אחוזי ההצבעה היה בבחירות לכנסת הראשונה, שנערכו אי שם בשנת 1949 נחצה כשאחוזי ההצבעה עמדו אז על 86.9%. מנגד שיעור ההצבעה הנמוך ביותר היה בבחירות שנערכו בשנת 2006 - אז נמדדו 63.5 אחוזי הצבעה בלבד.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
בני ויאיר, אהוד וציפי ואורלי גם: מדריך החיבורים לקראת סגירת הרשימות
"חרדים בליכוד? בעבודה?" - התופעה שצוברת תאוצה בבחירות לכנסת
עם חיוך כובש וגב מיחימוביץ': המועמד הדתי שעקף את ותיקי העבודה
הדוח גם בחן את דפוסי ההיענות של הישראלים ביום הבחירות בהשוואה למדינות ה-OECD. בעוד שבפולין, שוויץ וצ'ילה אחוזי ההצבעה לא עובר את 50%, אחוזי ההצבעה בבחירות בישראל (72.3%) עוברים הממוצע שעומד על 68.6%, בדומה לגרמניה (71.5%) ואוסטריה (74.2%). הראשונה בדירוג היא אוסטרליה עם למעלה מ-90% הצבעה בבחירות האחרונות שנערכו במדינה המרוחקת שנמצאת לחופי האוקיינוס השקט.
בכנסת אחרונה: 484 חוקים ו-4,151 שאילתות
הדוח בחן גם את מהלך החיים הדמוקרטיים בישראל, ובכלל זה גם את פעילותה של הכנסת. מאז ישיבתה הראשונה של הכנסת ה-20 ב-31 במרץ 2015 ועד 10 ביוני 2018 התקבלו 484 חוקים, כ-152 חוקים בממוצע לכל שנת פעילות. מרבית החוקים שהתקבלו נדונו בוועדת החוקה, חוק ומשפט (105 חוקים), בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות (80 חוקים) ובוועדת הכספים (76 חוקים). מאז כינון הכנסת הראשונה ועדת הכספים וועדת החוקה, חוק ומשפט דנו במספר הרב ביותר של חוקים (1,596 ו-1,584, בהתאמה) - 46.5% מהחוקים שהתקבלו בכנסת לאורך השנים.
מאז כינון הכנסת הראשונה התקבלו 6,846 חוקים, 99 חוקים בממוצע לשנה. בארבע עשרה הכנסות הראשונות (בשנים 1996-1949) היה הממוצע 83 חוקים לשנה, ובשש הכנסות שאחריהן (בשנים 2018-1999) - 141 חוקים לשנה.
באשר להצעות לסדר היום שנדון בכנסת, במהלך כהונתה של הכנסת ה-20 נדונו 4,901 הצעות לסדר היום והצעות לדיון מהיר במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת - 1,536 הצעות בממוצע לשנה. ממוצע זה גבוה יותר מהממוצע שהתקבל בשלוש הכנסות הקודמות (ה-17 עד ה-19). מרבית ההצעות שנדונו במהלך הכנסת ה-20 הוגדרו דחופות או הצעות לדיון מהיר בוועדה (1,936 ו-1,909, בהתאמה). הוועדות שדנו במספר הרב ביותר של הצעות היו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (459 הצעות), ועדת הפנים והגנת הסביבה (361 הצעות) ועדת הכלכלה (358 הצעות) וועדת החינוך, התרבות והספורט (338 הצעות).
יש שני סוגים של הצעות לסדר היום: הצעה רגילה והצעה דחופה. הצעה רגילה באה בכלל מכסת ההצעות לסדר היום של הסיעה, והצעה דחופה אינה באה בכלל מכסת ההצעות לסדר היום של הסיעה. כל חבר כנסת רשאי לבקש כי הצעה אחת לסדר היום שהגיש בשבוע מסוים תידון כהצעה דחופה.
פרקטיקה נוספת המאפיינת את עבודת הכנסת הפניית השאילתות. חבר כנסת רשאי לפנות לשר בשאילתה על עניין שבתחום תפקידי השר. בכנסת ה-20 נענו 4,151 שאילתות, 1,301 בממוצע לשנה ואם רוצים להשוות לכנסות הקודמים, נראה שבארבע הכנסות הקודמות חלה ירידה חדה ועקיבה במספר השאילתות שנענו: בכנסת ה-16 היה מספרן 1,613 בממוצע לשנה, ואילו בכנסת ה-19 - 896 בלבד בממוצע לשנה (ירידה של 44.5% בכל התקופה). לעומת זאת, בכנסת ה-20 חלה עלייה במספר השאילתות שנענו: עד 10 ביוני 2018 נענו 4,151 שאילתות (1,301 בממוצע לשנה), מהן 444 היו דחופות (10.7%), 2,870 ישירות (69.1%) ו-837 רגילות (20.2%).