פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "חרדים בליכוד? בעבודה?" - התופעה שצוברת תאוצה בבחירות לכנסת

      מיכל צ'רנוביצקי, מהתא החרדי בעבודה, הוצבה במקום ה-21 ברשימת המפלגה לכנסת, זאבי פליישמן הגיע לעשירייה הרביעית בליכוד במקום ששוריין לחרדים. מעורבות חלקים בחברה החרדית במפלגות חילוניות, צוברת תאוצה. "כשח"כים שאמורים לדאוג לך, נלחמים בך, אתה מחפש אלטרנטיבה"

      "חרדים בליכוד? בעבודה?" - התופעה שצוברת תאוצה בבחירות לכנסת
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: איתי עמרם

      "חרדית? במפלגת העבודה?", זו השאלה ששמעה בחודשים האחרונים מיכל צ'רנוביצקי, בת 38, ילידת בני ברק, יותר מכל דבר אחר. צ'רנוביצקי התמודדה לראשונה כחרדית בפריימריז בעבודה והגיעה למקום ה-21 ברשימה אחרי השריונים. המקום אינו ריאלי, אבל הצביעו לה 8,549 בעלי-זכות הצבעה, מתוכם לפחות 380 חרדים.

      הנתונים האלה הם המשך לפעילות של צ'רנוביצקי וחבריה החרדים במפלגה. לפני כשנתיים הקימה את התא החרדי בעבודה, ואלה פעלו לצרף אליו עוד חרדים. "מפלגת העבודה נראית לנו היום מקום מאד טבעי. מפלגה חברתית, עם ראייה סוציאל-דמוקרטית שהיא מקובלת במידה רבה על הציבור החרדי ובתחום המדיני תואמת את דעת הרבנים. עלולות להתעורר בעיות? במה? בגיוס בחורי ישיבות? מי שלומד -שילמד ומי שלא - שיתגייס", היא אומרת.

      בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
      לא חלופה, גופה: טקס ההלוויה האירי של מפלגת העבודה
      מספרי טלפון אישיים והפיטורים של גנץ: כפפות הבחירות כבר ירדו מזמן
      כחלון: "לנתניהו לא יהיה רוב להקים ממשלה? אעשה לו"

      מיכל צ'רנוביצקי (אתר רשמי , תומר אפלבאום)
      "מי שלומד - שילמד ומי שלא - שיתגייס". צ'רנוביצקי (צילום: תומר אפלבאום)

      נתוני ההצבעה שהביאה צ'רנוביצקי הם חסרי תקדים בציבור החרדי והם ללא ספק הדוגמה הכי חיה לתופעה שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות. רחוק מעיני המצלמות, מתחוללת התקרבות מרתקת בין חלקים בציבור החרדי למפלגות כמו הליכוד והעבודה. קשה לאמוד את התופעה הזו במספרים אבל ניתן ללמוד עליה במקצת לפי מערכות בחירות קודמות.

      "חלפו הימים שאפשר לסחוב את החרדים לקלפיות בגלל הרבנים"

      בבחירות המקומיות האחרונות קיבל הליכוד בבני ברק כ-4,000 קולות. לא כולם חרדים אבל לא מעטים מהם כן. בבחירות הארציות האחרונות קיבלה המפלגה כ-28 אלף קולות מהמגזר החרדי בכל הארץ, כמעט מנדט והמספר הזה צפוי לגדול בבחירות הקרובות. "אומרים לי חסידים, יוסי, בבחירות הקרובות אנחנו מצביעים לנתניהו כי צריך לחזק אותו וקיימת סכנה של שלטון שמאל", טוען יוסי אליטוב, עורך השבועון החרדי 'משפחה'. "חלפו הימים שאפשר לסחוב את המצביעים החרדים לקלפיות בגלל 'קול קורא של הרבנים'".

      המעורבות של חלקים בחברה החרדית במפלגות חילוניות באה לידי ביטוי בשני מישורים: אלה שרוצים להשתלב בפוליטיקה, ועושים זאת אט-אט בתוך מפלגות חילוניות ואלה שמאסו בהצבעה לש"ס ויהדות התורה והחליטו לפנות לבית פוליטי חדש. כך הוא שמעון כהן (שם בדוי) מבני ברק שטוען שהצביע ליכוד בבחירות האחרונות לכנסת ה-20 ויצביע כך גם בבחירות הקרובות.

      "זה נובע מחוסר מענה וחוסר ייצוג מחברי הכנסת שאמורים לייצג אותם", הוא אומר. "פוליטיקה היא מאבק על משאבים ערכיים וחומריים, כשחברי הכנסת שאמורים לדאוג לך, נלחמים בך, אתה לא בורח - אבל אתה מיד מחפש אלטרנטיבה אחרת". כהן מציין את סוגיית החינוך כדוגמה לכך שהוא לא שבע רצון מהפוליטיקאים החרדים. "החרדים נלחמו בלימודי ליב"ה ובחינוך ממלכתי בקדנציה האחרונה וכשליצמן, גפני ודרעי יודעים שאני לא קובע אם הם יישבו על כיסאם בקדנציה הבאה, אז הם לא השתדלו לעזור לי אבל כשחברי כנסת בליכוד יודעים שאני מחזיק את כיסאם - ככל שיהיו יותר חרדים הם יספקו את מבוקשנו".

      נבחרת מפלגת העבודה אחרי תוצאות הפריימריז למפלגת העבודה בגני התערוכה, 11 בפברואר 2019 (ראובן קסטרו)
      "מקום מאד טבעי, מפלגה חברתית". העשירייה הראשונה במפלגת העבודה, אתמול (צילום: ראובן קסטרו)

      הרוב אינם חרדים ממאה שערים, מודיעין עילית או בית"ר עילית. צ'רנוביצקי היא לא בדיוק מה שעובר לכם בראש כשאומרים "אישה חרדית". היא מייצגת את "החרדים החדשים", קבוצה שהולכת וגדלה ומונה כבר עשרות אלפי חרדיות וחרדים שלא מקבלים יותר את המוסכמות הקיימות ולא כפופים להנהגה הפוליטית הקיימת של הציבור החרדי.

      הם משתלבים יותר ויותר בחברה הישראלית, באקדמיה, בשוק התעסוקה ובצבא. מיכל הייתה מהראשונה שהשתלבו בענף הייטק בתום התוכנה, הייתה החרדית הראשונה שהתמודדה בבחירות לרשויות המקומיות - למועצה המקומית אלעד שבה היא גרה כיום. היום, היא מקדישה את זמנה למאבקים החברתיים במסגרת תפקידה בתנועת "עיר ואם". המסלול שלה וכמותה, הקריצה הפוליטית למפלגות חילוניות לא עובר חלק בעיניי הממסד החרדי.

      חברי הכנסת בש"ס וביהדות התורה אומרים עליהם ש"אינם חרדים" ומאמרי העיתונות המפלגתיים מגדירים אותם "שולי המחנה". בשבוע שעבר הקדיש ביטאון 'הדרך' היוצא לאור מטעם מפלגת ש"ס את מאמר המערכת שלו נגד התופעה של מעורבות חרדים במפלגות חילוניות. "מה יש לכם לחפש שם בינות לפרוצים, מחללי השבת ואוכלי הטריפות?", נכתב בעיתון.

      פריימריז בחירות עבודה (ראובן קסטרו)
      נתוני הצבעה חסרי תקדים. הפריימריז בעבודה, אתמול (צילום: ראובן קסטרו)

      "מה יש ליהודי חרדי המכבד עצמו למצוא בין אלו שאינם חלק מהשקפת עולמנו? וכי ברגע הנכון, בעת צרה לעולם התורה והישיבות, יעמדו אלו לימיננו או שיעלימו עין, ובמקרה הגרוע גם יעמדו מנגד? וכבר היה לעולמים".

      בחלק אחר של המאמר קבע עורכו כי "אין ליהודי חרדי הקשוב לדעת תורה מה לחפש בשדות זרים. בסופו של יום, מי שפועל עבור עולם התורה והישיבות אינו נמצא בגני התערוכה אלא במעונותיהם של חכמי התורה אשר את הוראותיהם אנו מקיימים ולאורם נלך".

      לא באים לחנך ולא רוצים לפלג את המגזר החרדי

      אבל את התופעה הזו קשה לעצור. בפריימריז של הליכוד התמודדו לא פחות משלושה חרדים על המשבצת של החרדי ששוריינה לראשונה בעשירייה הרביעית והלא ריאלית ברשימה לכנסת. מי שניצח בהתמודדות הוא זאבי פליישמן, יועץ תקשורת חרדי שטוען כי "זה לא רק מקום ברשימה אלא הכתובת הרשמית גם לחרדים וגם להנהגת הליכוד שמאד רוצה לסייע למגזר החרדי". פליישמן הדיח את יעקב וידר שפעל בשנים האחרונות תחת התואר יו"ר התא החרדי בליכוד. וידר נבחר בבחירות המקומיות האחרונות לחבר מועצה בבני ברק מטעם המפלגה, והוא פעיל שנים רבות במפלגה.

      "אני לא בא לחנך את המגזר החרדי או לעורר שיח מפלג, אני רוצה לסייע מתוך מפלגת השלטון", אומר פליישמן. "אני לא רוצה לנגוס במפלגות החרדיות, לא היום ולא בעתיד. המטרה היא להביא לליכוד קהל חרדי שהצביע בעבר למפלגות אווירה שלא עוברות לבדן את אחוז החסימה כמו אלי ישי, ברוך מרזל וחיים אמסלם".

      זאבי פליישמן (אתר רשמי , א.ר)
      "זה לא רק מקום ברשימה אלא הכתובת הרשמית גם לחרדים". פליישמן (צילום: א.ר)

      קשה לדעת לאן תלך תופעת ההשתלבות של החרדים במפלגות החילוניות, אבל אם ללמוד מהשנים האחרונות, הרי שהיא תלך ותגדל. חרדים המחפשים מוצא מחיי עוני של לימודי תורה כפויים ובורות במערכת חינוך שלא מספקת להם כישורים בסיסיים למציאת עבודה בשוק התעסוקה הטכנולוגי שמבינים שהפוליטיקאים לא מציעים להם פתרונות מעדיפים בחירה פרגמטית יותר.