פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גבר בשחור: לפיד מנסה למחוק לכם את הזיכרון

      שר האוצר המפוטר החליט להניף לפתע את דגל המלחמה בשחיתות ובמסגרת מסכת המסרים הנוכחית הוא מתלונן בין השאר על העברות כספים להתנחלויות למרות שסיעתו הייתה זו שגיבתה אותן בעשרות הצבעות

      יצחק הרצוג וציפי לבני הצטלמו בסוף השבוע בבגדים שחורים, במחווה ל"גברים בשחור", והצהירו כי ביחד "ימחקו את שלטונו של נתניהו". בסרט מ-1997 נוהגות הדמויות המגולמות על ידי וויל סמית' וטומי לי ג'ונס למחוק בלחיצת כפתור את הזיכרון של מי שנחשפים לפעילותם הסודית. אם לשפוט לפי התנהלות קמפיין הבחירות, הרי שדווקא מועמד אחר מנסה למחוק את זיכרון הציבור. הכוונה היא לשר האוצר המפוטר, יאיר לפיד, שהחליט להניף לפתע את דגל המלחמה בשחיתות. מהאזנה לנאומי לפיד עולות שתי אפשרויות: או שהוא חושב שלציבור יש זיכרון של דג זהב, או שהוא חושב שאם הוא יחזור על שקר מספיק פעמים הוא ייהפך לאמת.

      מאז החל קמפיין הבחירות מציגים אנשי יש עתיד מופע התקרבנות מרשים הכולל היפוך של סיבה ומסובב. רשימה חלקית מאוד של ציטוטים מפי יו"ר המפלגה: "היינו הבלם היחיד שנלחם נגד פוליטיקה מושחתת", "פוצצתי ישיבה של העברת כספים להתנחלויות כי זו שחיתות", "40 מיליארד שקל גרעון זו שחיתות", "התייצבה מולנו קואליציה שלמה של אינטרסנטים שהעדיפו לפרק את הממשלה ולגרור את הציבור למערכת בחירות יקרה רק כי שמרנו על הקופה, כי לא הסכמנו לחלק ג'ובים". כל הדברים האלה נגועים בכשלים לוגיים במקרה הטוב ושקריים במקרה הרע. אסביר:

      לפיד מתלונן על העברות הכספים לחטיבה להתיישבות. יש בכך מידה לא מבוטלת של צדק, אבל לא בטוח שדווקא לפיד יכול להרשות לעצמו להיות זה שמתלונן. האמת היא שלפיד הוא זה שכפה על נתניהו את הכנסת בנט, ראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה ושנוא נפשו, לקואליציה. במשך ימים ארוכים אחרי בחירות 2013, נתניהו התחמק מלשוחח עם בנט. אבל לפיד, שהתנגד לכניסת החרדים לממשלה, הודיע לו שבלי "אחיו" אין קואליציה. מיד עם כינונה של הממשלה החלה מסכת של העברת כספים לחטיבה להתיישבות ולרשויות ביהודה ושומרון, שחברי יש עתיד תמכו בה בעשרות הצבעות. לפיד אולי יכול להתהדר בחוק השוויון בנטל ובהוצאת החרדים מהממשלה, רק שלא ברור מה ההישג – במקום כספים סקטוריאליים ליהדות התורה וש"ס עברו כספים סקטוריאליים לבית היהודי ולאותן התנחלויות אליהן לפיד מתייחס כעת כיעד של שחיתות.

      בנוסף, מריץ לפיד באגרסיביות את שקר ה"תקציב הכי חברתי שהיה פה". כבר בחודש שעבר פרסמנו פה דף מסרים פנימי של המפלגה, בו מתבקשים חברי הכנסת לחזור על המשפט הזה בכל ראיון, עד כדי כך שהציבור מתחיל להאמין שיש עתיד גיבשה את תקציב החלומות ואז בא נתניהו ועצר את הכל ("כדי שהם יוכלו להמשיך את המשחק המושחת שלהם"). המציאות רחוקה מזה כמרחק מזרח ממערב. אחד הדברים הראשונים שעשה לפיד עם כניסתו לתפקיד שר האוצר היה להעלות את המס על הבירה והסיגריות. אחר כך הוא הקדים את כניסתה לתוקף של הרפורמה שהעלתה את מחיר הערק והורידה את מחיר הקוניאק. בהמשך, האדם שנשלח לכנסת כדי להילחם למען מעמד הביניים העלה את המע"מ. ואחרי כל העלאות המסים האלה לפיד משווק לנו "תקציב חברתי בלי העלאות מסים".

      עלון בחירות של יש עתיד (מערכת וואלה! NEWS , אלעד גוטמן)
      "האדם שנשלח לכנסת כדי להילחם למען מעמד הביניים והעלה את המע"מ". (צילום: אלעד גוטמן)

      הלאה. כשלפיד נכנס לתפקידו עמד הגרעון על כ-40 מיליארד שקל, סכום שאותו לפיד מגדיר כשחיתות. בתקציב 2015 ביקש שר האוצר המפוטר מהממשלה לאשר יעד גירעון של 38 מיליארד שקלים. אין ספק, 40 מיליארד זו שחיתות ו-38 מיליארד זו לא שחיתות. האמת היא, שתקציב 2015 היה כולו פשרה אחת גדולה שניסו נתניהו ולפיד לרקוח כדי להימנע מבחירות. לפי הפשרה, נתניהו היה אמור לקבל תוספת אסטרונומית לביטחון, לפיד היה אמור לקבל כסף למשרדי יש עתיד, ובתמורה הגירעון היה אמור לעלות ל-3.4% מהתוצר. על פי מתווה הפחתת הגרעון שקבעה הממשלה, היה אמור תקציב 2016 להוריד את הגרעון ל-2.75% מהתוצר. מאיפה בדיוק היה מגיע הכסף לסגור את הגירעון אם לא מעלים מסים? ביש עתיד אומרים שהכסף היה אמור להגיע מ"מנועי צמיחה". אבל האמת היא, שגם נתניהו וגם לפיד לקחו בחשבון שלקראת 2016 הממשלה תתפרק, ומי שייבחר אחרי הבחירות יצטרך לטפל בהפחתת הגירעון באמצעות עוד קיצוצים ועוד העלאות מסים.

      אביר השקיפות?

      לפיד מנסה להציג עצמו כאביר השקיפות, אבל יש עתיד היא זו שהפילה הצעת חוק של ניצן הורוביץ שביקשה להחיל שקיפות על הפורום הסגור של ועדת השרים לענייני חקיקה, באופן שיאפשר לציבור לדעת מדוע החליטה הממשלה לקדם או לקבור הצעת חוק מסויימת. היום גם דווח בגלובס שרק לפני שנתיים הצביע שר האוצר לשעבר נגד הצעת חוק להרחיב את ההגנה לחושפי שחיתויות.

      שר האוצר לשעבר, שנבחר עם הבטחות לקידום עשרות רפורמות שיקלו על חילונים כמו ברית הזוגיות ותחבורה ציבורית בשבת, לא קידם את הסוגיות הללו ולו במעט. ואין מה להתפלא, בהסכם הקואליציוני שעליו חתם לפיד עם הצטרפותו לממשלת נתניהו נכתב כי לכל אחת מסיעות הקואליציה יינתן וטו בענייני דת ומדינה. ברגע שהוא חתם על ההסכם הזה, הוא קבר את הסיכוי למהפכה אזרחית.

      למען הסר ספק, אני סבור שכוונותיו של לפיד טובות. הוא אדם ישר וראוי. הוא לומד מהר והוא חרוץ יותר ממרבית עמיתיו לכנסת. הוא לא אדם ציניקן ובטח שלא מושחת. לפיד אחראי גם ללא מעט דברים טובים בכהונתו הקצרה, ובזכותו זינק מספר הנשים בכנסת ה-19 (שמונה מהן במפלגתו). עם זאת, טיעוניו לוקים כמעט תמיד בחוסר דיוק משווע, תוך מניפולציות של נתונים, הצגה שטחית ודמגוגית של המציאות והתעלמות מרכיביה הלא נוחים. לעניות דעתי, מאדם שרכב לכנסת על גלי הבטחות לפוליטיקה חדשה, היה מצופה ליותר.