פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אהרונוביץ' פרש, הדילמה נותרה

      הודעת הפרישה מהפוליטיקה של השר לביטחון פנים היתה צפויה, שכן הוא נקלע לקונפליקט נאמנות: לגבות את חוקרי המשטרה או את חבריו למפלגה שנחקרים על ידם?

      הפרישה של השר יצחק אהרונוביץ' מהחיים הפוליטיים הפכה בלתי נמנעת משעה שנקלע לסיטואציה של התנגשות ערכים אותה לא ביקש והיתה שלא בטובתו. מחד, מחויבות אישית וחברית לראש מפלגתו, אביגדור ליברמן, שנתן לו את ההזדמנות המיוחדת להשתלב בפוליטיקה ובמסגרתה לפסגת השאיפות של תפקיד השר לביטחון פנים, ומנגד החובה הקיימת לשר לשמור אמונים לתפקידו ובעיקר לגיבוי שהוא חב לכפופים לו שחוקרים חשדות לשחיתות במפלגתו שלו. גיבוי זה נדרש בעיקר כאשר השוטרים יוצאים לשליחותם אל מול חשודים מרכזיים המשתייכים למפלגה ששלחה אותו למשרד לביטחון פנים.

      כפל הנאמנות הזה צריך היה להסתיים עם הודעת פרישה של אהרונוביץ', שכן אין פתרון אחר לדילמה אליה נקלע – גיבוי שלטון החוק עליו אתה אמון או גיבוי לחברי מפלגתך שנחקרים על ידי נציגי אותו שלטון חוק.

      הדעת לא סובלת ולא מוכנה לקבל שהשר לביטחון פנים לא יגבה את החוקרים, את הפרקליטות ואת היועץ המשפטי לממשלה במאבקם המר בפרשת שחיתות חמורה שמתרחשת בצמרת מפלגתו ומגיעה ממש לתוך משרדו הוא (פרשת רשות הסמים שכפופה לשר לביטחון הפנים, למשל), כפי שאכן קרה בימיה הראשונים של חשיפת הפרשה שם נהג השר כממונה והאחראי אחריות כוללת על המשרד לביטחון הפנים.

      השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' הכיסא הריק של המפכ"ל בטקס חילופי מפקד מחוז מרכז ברמלה (ראובן קסטרו)
      נקלע לדילמה ללא פתרון. אהרונוביץ' (צילום: ראובן קסטרו)

      "חומת האש" שהציב לעצמו השר לביטחון פנים, כפי שעשו קודמיו כאשר דובר על פרשיות בהם היו מעורבים אישים ממפלגתם, היא חומה מדומה שנסדקת. השר נושא באחריות מיניסטריאלית מלאה לנעשה במשרדו, וכאשר הוא נדרש לממש אותה, עליו להציב את סולם הערכים העקרוני ולהיות מעורב באופן מלא ופעיל בחקירה, להכיר את כל פרטיה ולשמור על סודיות ודיסקרטיות.

      הוא חייב לאפשר למשטרה לפעול ללא פיקוח פרלמנטרי, גם כאשר הנחקרים הם מכריו. חובה זו קיימת אצל כל שוטר וקצין, ומדוע שדווקא השר ינטוש אותה בשעת מבחן? הציבור רואה בשר לביטחון פנים כמי שנושא באחריות מלאה לחקירות המשטרה, גם כאשר קיים חשד ממש בתוך ביתו הפוליטי. הציבור מבקש לראות כיצד ערך הנאמנות לחוקי המדינה גובר על פני החברות האישית.

      מנגד, הרעות, החברות והנאמנות האישית מייצרים ציפייה הפוכה בקרב הנחקרים כאילו השר, חבר מפלגתנו, ידאג שחקירה כזו לא תתנהל במשטרה, ואם היא נפתחה הרי שהשר יוכל גם להתריע מראש.

      היבט נוסף אליו נקלע השר אהרונוביץ' היא הטענה לפיה עצם החקירה פורסם טרם הבחירות כדי לפגוע ב"ישראל ביתנו". טענה שהשמיעו גורמים רבים במפלגה כולל היו"ר ליברמן. במשך שנים התנהל ויכוח בין הפוליטיקאים לאנשי אכיפת החוק בשאלה אם נכון להאיץ חקירות לפני בחירות או שמא מוטב לעכב אותן רק לאחר הבחירות פן ילעיזו כי מדובר בהתערבות במערכת הבחירות. גם השר לביטחון פנים כשל בהתבטאויותיו המאוחרות בנושא, ללמדנו כי גם הוא רואה את הנתונים היבשים ומתרגמם בטעות להאשמת המערכת עליה הוא מופקד, כאילו ישנה יד נעלמה רדומה שמתעוררת לחיים עם ההכרזה על בחירות.

      השר אהרונוביץ' הוא פורץ דרך כשר ראשון שהתמנה לתפקידו המגיע עם רקורד של ניצב במשטרה ולכן הוא בעל רקע מקצועי ייחודי. אין ספק כי תכונותיו, היושרה האישית ויכולותיו הגבוהות הביאו אותו לפסגת מערכת אכיפת החוק, אולם יש ספק גדול אם "כפל הנאמנויות" ייפתר בהודעת הפרישה של אהרונוביץ'.

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד