הפעיל הצעיר איתן כבל הוביל ב-1985 את תא הסטודנטים של מפלגת העבודה באוניברסיטה העברית לניצחון ראשון והיסטורי, והתמנה ליו"ר אגודת הסטודנטים. בתום אותו עשור התקדם כבל במעלה הסולם והפך לעוזרם של שר החקלאות, אברהם כ"ץ-עוז ושל יו"ר המפלגה שמעון פרס. עד מהרה הבחין בו בנימין (פואד) בן אליעזר ודאג למנותו כיועצו הבכיר, בעת ששימש שר הבינוי והשיכון.
בשנת 1996 תרגם כבל את קשריו במפלגה למושב במליאת הכנסת וזכה לכהן כחבר כנסת במקומו של דוד ליבאי, בעקבות התפטרותו של האחרון. בבחירות לכנסת ה-15, שהתקיימו בשנת 1999, נדחק כבל למקום לא ריאלי ברשימת "ישראל אחת" (איחוד של המפלגות "עבודה", "גשר" ו"מימד") ולא נבחר לכנסת. עד ששב אליה ב-2001 עבר לעסוק ביזמות בתחום הנדל"ן.
"בעמדותיי המדיניות יש תזוזה מתמשכת": תחנות בחייו של צחי הנגבי.
כבל חיזק את מעמדו במפלגה כשנבחר ב-2005 לתפקיד מזכ"ל המפלגה, ואף זכה להתמנות לשר הממונה על רשות השידור שנה מאוחר יותר.
לאחר הטלטלות במפלגה שכללו את ניסיון הדחתו מתפקיד המזכ"ל, יחסים עכורים עם היו"ר אהוד ברק ופיצול הסיעה לאחר הקמת מפלגת "עצמאות" המנוחה הצליח כבל להיות אחד מאדריכל השיקום שלה.
בפריימריז לרשימת המחנה הציוני בחודש ינואר האחרון, נדחק כבל למקום ה-10 והמפתיע. כחודש לפני הבחירות פורסם כי אחיו בועז מקבל 25 אלף שקל בחודש בשל הגדרתו יועץ פוליטי ליו"ר המפלגה יצחק הרצוג, אלא שבפועל הוא לא ממלא תפקיד זה.