פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עשרות מנדטים, ורק שופט אחד: שדה הקרב ההמוני בפריימריז של הליכוד

      צילום: עיבוד תמונה

      התגוששות הביטחוניסטים והעימות הנשי הגדול, הצפת המחוזות ומבחן הפופולריות שמביט באימה על המקום ה-18: הסקרים מחמיאים מאוד למפלגת השלטון, אז איך זה שאפשר למצוא בה שלוות פריימריז רק ברביעייה הראשונה?

      יותר מ-108 אלף מתפקדי הליכוד ייגשו בעוד פחות משבועיים לקלפיות כדי לקבוע את נבחרת המפלגה. עד אז, רק דבר אחד יקרה בוודאות: הסמארטפונים שלהם יקרסו תחת מאות סרטונים, במה שמוגדר כטרנד הלוהט ביותר של מערכת הבחירות הנוכחית, ושל הפריימריז שיקדימו אותה (במעט המפלגות הדמוקרטיות שעוד נותרו). הרף הליכודי גבוה במיוחד, והוצב על ידי הביביסיטר עצמו כבר ב-2016, אז כולם לוקחים ברצינות את האתגר. הפעם מדובר בסדרות. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ניקה את המשכן, סגר אותו ויצא למסע בליווי מעריץ נלהב, אבי דיכטר עושה "פאודה" עם מור"קים מהשב"כ בסדרת הרשת "הביטחוניסט", מירי רגב הפכה למגישת רדיו באולפן הנייד של "מירי לייב", וגלעד ארדן היה הקיצוני מכולם - עם סרטונים חיוביים נדירים, שבהם הוא מפרגן ליולי "הפטיש", קורא "לעוף" על הישגי ישראל כ"ץ (ולא שוכח לשבח גם את עצמו, אל תגזימו). מי שלא יזכה במקום הנחשק, נראה, לפחות יוכל להתנחם בקריירה שנייה.

      נכון לעכשיו, ניצחון הליכוד ב-9 באפריל נראה מובטח, וכך גם המספר הנדיב של מנדטים ומושבים בכנסת. הסקרים מדברים על עוצמה שנעה באזור ה-32-33 מנדטים, אך התחרות בכל זאת קשה. למעלה מ-150 מועמדים נרשמו לפריימריז, שייערכו ב-5 בפברואר; 73 מהם מתמודדים ברשימה הארצית, שתיבחר על ידי המתפקדים, ועשרות נוספים ירוצו בקטגוריית המחוזות, שייבחרו על ידי חברי מרכז בהצבעה נפרדת באותו יום. לכל מתפקד יש 12 מקומות לדירוג ברשימה הארצית, וחברי המרכז יבחרו עוד חמישה מועמדים במחוזות. הפערים בשני המקרים יכולים לעמוד על קולות ספורים. שלל המועמדים ושלל המקומות מבטיחים גם שלל פוליטיקה, ואינספור קרבות ותככים מאחורי הקלעים, אך אלה המקומות העיקריים שמהם אסור להזיז עיניים:

      האיש שרוצה לפתוח בחמישיה

      כמעט כל ההערכות וההימורים מצביעים על כך שהרביעיה הפותחת בבחירות 2015 - גלעד ארדן, יולי אדלשטיין, כ"ץ ומירי רגב - תחזור על עצמה. השאלה היא באיזה סדר, ומי יזכה במקום הראשון, למרות שבכירי הליכוד למדו היטב בימי נתניהו עד כמה אין השפעה למיקום בפריימריז וברשימה על מעמד השרים או על יוקרת התיקים. ב-2009 מונה שטייניץ לשר האוצר מהמקום התשיעי, ובקדנציה הזו יעלון קיבל את תיק הביטחון מהמקום השישי, בעוד ארדן כ"ץ, נשארו בצמרת הרשימה עם חלומות בלבד על תיק בכיר. עם זאת, הקרב היוקרתי על המקום הראשון מסמן בכל זאת את הליכודניק הפופולרי ביותר וגם עשוי לאותת משהו לגבי שאלת היורש ביום שאחרי נתניהו.

      אם לא יהיו הפתעות דרמטיות, הנעלם הגדול ביותר הוא האיש שיצטרף לרביעייה בצמרת, והעיניים מתמקדות כעת בעיקר בגדעון סער. הוא תפס כבר בעבר את המקום הראשון, אבל מאז עזב את הליכוד וכשחזר, סומן באופן ברור כאויב ראש הממשלה, ובנו אף תייג אותו כ"שמאלן". מאז הקאמבק, לפני כמעט שנתיים, סער חרש את השטח ואת הסניפים, בניסיון לשחזר את הפופולריות שלו במפלגה. לעת עתה, לא ניתן להעריך כיצד תשפיע "פרשת הפוטש" על מיקומו, משום שההתקפות מבלפור הולידו במקביל גם המון גילויי תמיכה, אך דבר אחד ברור - מיקומו הסופי יספק תובנות משמעותיות על יחסי הכוחות בין השניים.

      קרב הפופולריות

      אחרי החמישיה הראשונה, היעד היוקרתי הבא שאליו שואפים המתמודדים הוא כניסה לעשיריה הבכירה, או לפחות דירוג שגבוה מהמקום ה-18, ממנו מתחילים להשתבץ מועמדי המחוזות. התברגות גבוהה, כאמור, אינה מבטיחה דבר, אך משפרת מעט את הסיכוי לבקש תיק משמעותי, ומהווה מבחן פופולריות עבור הליכודניקים הוותיקים, שנשפטים למעשה על עשייתם בקדנציה האחרונה. גילה גמליאל, שבפריימריז הקודמים סיימה במקום ה-12 (ושובצה לבסוף במקום ה-14, בשל שיריונו של בני בגין), שואפת להשתדרג לתיק החינוך ומבטיחה גדולות ונצורות בסיבוב הזה, עד כדי כניסה לחמישיה הראשונה. יריב לוין, הביצועיסט של נתניהו, מעוניין להתקדם עוד לכיוון הצמרת, בואכה תיק המשפטים. זאב אלקין מנסה לשקם את הנזק שנגרם לו במפלגה לאחר המירוץ הכושל לראשות העיר ירושלים. צחי הנגבי וחיים כץ ינסו גם כן להשתפר מהפעם הקודמת, לצד אופיר אקוניס, יובל שטייניץ ואיוב קרא, שמתמודד לראשונה ברשימה הארצית ולא במשבצת השמורה למיעוטים. השרים מתחרים בינם ובין עצמם, אך גם בפנים חדשות דוגמת העריק מכולנו יואב גלנט וראש עיריית ירושלים לשעבר ניר ברקת, כמו גם בדיכטר, ובראשי הקואליציה דודי אמסלם וקודמו דוד ביטן, שנחשבים גם הם למועמדים מבטיחים.

      הדרך החוצה מהכנסת

      עם כל הכבוד לשרים, הדרמה האמיתית מתחוללת בקרב הח"כים המכהנים, ולפחות שמונה או תשעה מהם צפויים להיפרד מהכנסת ולהידחק אחורה למקומות לא ריאליים. אברהם נגוסה הוא היחיד שמקומו נחשב מובטח, לאחר שנתניהו איפשר לו להתמודד שוב על המקום השמור לעולה חדש, אך חוץ ממנו - מהומה. מיקי זוהר, אורן חזן, ציפי חוטובלי, יואב קיש, אמיר אוחנה, יהודה גליק, שרן השכל, ענת ברקו, נורית קורן, נאוה בוקר, ירון מזוז ואסנת מארק נאבקים כולם על מספר מצומצם ביותר של מקומות. רובם נבחרו בפריימריז הקודמים על ידי המחוזות, בעזרת אלפי קולות בלבד. הפעם, כדי להשתחל לרשימה הארצית, הם צריכים לפחות 20-15 אלף קולות.

      בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:בלי כוכבים, בלי מנדטים: הקרב על הרשימה הסודית של אבי גבאיעכשיו זה סופי: עד המדינה נגד נתניהו יעבוד עם בנט ושקדלא רק יעל ארד: הקמפיין של מרצ שורף את הרשת מהסיבות הלא נכונות

      הרמת כוסית של תנועת הליכוד לכבוד ראש השנה, תל אביב , 6 בספטמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      דרמות, אינטריגות ומהומת מושבים. כנס הליכוד בספטמבר השנה (צילום: ראובן קסטרו)

      מלחמות הנשים וקרב הביטחוניסטים

      בכנסת היוצאת התגאתה הליכוד בשמונה ח"כיות, מספר שיא של נשים, אך הצעירות שבהן צריכות להילחם קשה כדי להיכנס חזרה. קרב הצ'ילבות בצמרת בין רגב לגמליאל מתבסס על הנחישות של האחרונה להוכיח שהיא לא פחות פופולרית משרת התרבות. הוא ימקם ככל הנראה שתי נשים בעשירייה הראשונה, וייתר את הבטחות הייצוג בתקנון למקומות ה-10 וה-20. גם ציפי חוטובלי הוותיקה תתברג כנראה במקום ריאלי, אך הבטחות הייצוג הבאות - במקומות ה-25 וה-31 - שמורות לנשים חדשות, והח"כיות האחרות - ברקו, בוקר, קורן והשכל, נאבקות ברשימה הארצית. לנתניהו, אגב, יש זכות לשריון אחד, במקום ה-21, וגם אפשרות לבקש עוד מקום בהמשך, ובכירים במפלגה סבורים שהוא ישתמש בהם בסופו של דבר, אם יצטרך "לתקן" היעדר ייצוג נשי מספק.

      עוד קרב, ממש לא סמוי, מתרחש על תואר הביטחוניסט הראשי של הליכוד. בבחירות שבהן הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מסומן כאויב העיקרי, הטיקט הביטחוני נחשב למצרך בעל ערך, ועליו מתחרים כרגע שני אלופים במילואים - גלנט ועוזי דיין, שמתמודד במחוז מישור החוף, בנוסף לדיכטר, ראש השב"כ לשעבר. כבר עתה נצפו הרבה תמונות במדים וראיונות על כל חזית מתלקחת אפשרית, אך הלוחמים עדיין שומרים על מוסר ולא יורדים להכפשות או נגטיביות.

      הסלבס במחוזות והכוכבים הצעירים

      כדי לפנות מקום לח"כים המכהנים שנאבקים על חייהם, נדחקו מועמדי המחוזות בליכוד לאחור. הם רואים אור כנסת ריאלי ראשון רק במקום ה-19 (מחוז שפלה, שבו צפוי לנצח יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה פנחס עידן), ולפחות 5-6 מחוזות שמדורגים במקומות לא סבירים. מחוז גליל ועמקים מוקם במקום ה-21, ואחריו דן (22), נגב (26), תל אביב (29) ומישור החוף (המקום ה-33 הגבולי). בין השמות המוכרים ניתן למצוא את ראש הסגל לשעבר של נתניהו דוד שרן, החשוד בתיק הצוללות, שמתמודד במחוז תל אביב, דיין במישור החוף וליאור קצב שמתמודד במחוז נגב. האחרון הוא לא האח המפורסם היחיד במירוץ. גם עומרי אקוניס, אחיו של השר אופיר אקוניס ששימש בעבר יועץ פוליטי לנתניהו, מתמודד במשבצת מישור החוף.

      מלבדו, בולטת תופעה רחבה של עוזרים ויועצים לשעבר שיוצאים לדרך עצמאית: ראש הלשכה של חיים כץ אתי עטיה מתמודדת בדן, ראש המטה של ארדן נאבק בגליל ובעמקים, והיועצת לשעבר של סער מיכל שיר נלחמת בתל אביב. על משבצת הצעירים, במקום ה-32, מתמודדים בין היתר מושיקו פסל שעבד אצל רגב, ונועם סלע שהיה דובר של חוטובלי וארדן. ריבוי המועמדים מקשה מאוד על חיזוי התוצאות, אך כבר עתה מסתמן קרב סוער במיוחד על המקום ה-30, השמור למיעוטים, שנפתח לאחר שנים לתחרות, בעקבות "הכרחת" קרא להתמודד ברשימה הארצית.

      הדילים הישנים, הליכודניקים החדשים

      לפי ההערכה הרווחת בליכוד, בערך כמחצית מהמתפקדים מאורגנים בצורה כזו או אחרת, ו-50% האחרים הם מתפקדים חופשיים. קבוצות הכוח הגדולות נמצאות עדיין בוועדי העובדים - אצל כץ בתעשייה האווירית ועידן ברשות - וסמוך לראשי ערים בצפון ובדרום - רונן פלוט מנצרת, יעקב פרץ מקריית אתא ויחיאל זוהר מנתיבות, לדוגמה. ביטן ואמסלם, שמחזיקים כל אחד בבסיס כוח עצמאי של אלפי פעילים, משתפים פעולה בבחירות, ואליהם מסונפים בדילים שונים גם אדלשטיין ואלקין. כ"ץ וכץ, שבעבר עבדו יחד, כבר הפרידו כוחות והיום שר העבודה והרווחה נחשב למי שמתואם יותר עם סער, ושר התחבורה (והמודיעין כמובן) חולק לוגיסטיקה עם ארדן.

      הליכודניקים החדשים פתחו בקמפיין גיוס המונים למימון המאבק המשפטי נגדם (מערכת וואלה! NEWS , צילום מסך)
      המבחן הגדול - כניסת הליכודניקים החדשים (צילום מסך מתוך קמפיין הקבוצה)

      הלובי המתנחלי החזק בליכוד נותן את אותותיו גם בפריימריז, עם רשימות מומלצים ודירוגים שונים של נאמני התיישבות, אך לפי ההערכה ההצבעה שם היא בעיקר חופשית, וגם לחברי ארגון "קבלה לעם" יש עדיין כמה אלפי פקודים בתנועה. קבוצת כוח חדשה נוספת מציגה 4,000 נכי צה"ל שהתפקדו בשנים האחרונות, ומתכוונים לתמוך בענת ברקו, שקידמה חקיקה למענם.

      כך או כך, המבחן הגדול של קבוצות הלחץ יהיה הליכודניקים החדשים, קבוצת הצעירים התל אביביים שהחלה להתפקד לאחר המחאה החברתית של 2011, במטרה לקדם ערכים חילוניים וחברתיים במפלגה. למרות ניסיונות רבים לפסול מתמודדים ומתפקדים מהקבוצה, כמה מועמדים מטעמה רצים לבסוף ברשימה הארצית. לטענת הקבוצה, בשנים האחרונות הם פקדו אלפי מצטרפים חדשים, והם מתכוונים להמליץ לתמך בשרים ובח"כים שלא נידו אותם, כמו גמליאל, הנגבי, השכל וגליק. כעת, מי שתויגו כבר כגיס חמישי, יבהירו סוף סוף אם מדובר בכוח פוליטי של ממש.

      ברכת הדרך של ראש הממשלה

      מעל כל הדילים והבריתות, המומלצים והמסומנים, יצביעו ליכודניקים רבים עדיין על פי שאלת הנאמנות לנתניהו. הוא עצמו כנראה לא צפוי לפרסם באופן רשמי רשימה מטעמו, וגם לא לצלם סרטוני תמיכה למועמדים, שהציתו לפני חודשים ספורים בערה פוליטית בבחירות המוניציפליות. עם זאת, ולמרות שסביבתו מכחישה דיווחים ולפיהם הוא יירתם לסייע למועמדים, לא מן הנמנע שבישורת האחרונה נצפה בו מנסה לסייע למקורבים ונאמנים במצוקה.

      שטייניץ "שותק"

      אדלשטיין "נועל"

      ארדן "מחזק"