כל כך הרבה ירוק-חאקי צבאי נזרק לחיינו בשבועות האחרונים, ולכן מוצדק בהחלט להשתמש בדימוי צה"לי לסיכום ערב ההשקה של בני גנץ, אמש בגני התערוכה. ובכן, הטירון עבר את יום הכניסה לבקו"ם בהצלחה גדולה, והנוכחים בהאנגר - תערובת מדויקת של צעירים ומבוגרים, טעוני אנרגיות של התרגשות ודרך חדשה, בדיוק כמו במרכז הגיוס האמיתי - לא התבלבלו מכך שלאיש שאותו הם באו ללוות יש חליפת ראשי ממשלה, במקום מדי ב'.
רמת הציפיות שנבנתה סביב הנאום הראשון של הרמטכ"ל לשעבר הייתה כל כך גבוהה, ופתחה הרבה מקום לטעויות ואכזבות - אבל הוא לא טעה, לא גימגם ולא התבלבל אפילו פעם אחת. להיפך. הוא השתלט על הפריים-טיים הטלוויזיוני, השמור בדרך כלל לביבי, ולא הסתנוור ממצלמות הרחף והמיקרופונים כשהכריז שהוא מתמודד על הנהגת המדינה. נכון, הוא לא נואם קטלני כמו נתניהו, איומיו על רוחאני וסינוואר נשמעו קצת חלשים ביחס למקור, הנאום היה טיפה ארוך מדי, לא באמת אמר הרבה, והזכיר לרגעים קמפיין בחירות למועצת תלמידים, אבל בסך הכול - הביצוע היה מצוין.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
"דיבר הרבה, לא אמר כלום": נאום גנץ הסעיר את המערכת הפוליטית
"עיניים יפות זה לא מספיק": אורלי לוי מדברת על גנץ
את צעדיו הראשונים בפוליטיקה גנץ עושה מלווה ביועצים אסטרטגיים וקמפיינרים משופשפים, שהרימו יופי של הפקה. הארגון תיקתק. הפירוטכניקה הייתה מופתית. השואו הונדס ושובט. המסרים היו נכונים, ממורכזים וכמעט כולם ניתנים להסכמה גורפת. והכי חשוב - השחקן הראשי, לאחר ימים של אימונים אינטנסיביים, סיפק את הסחורה. הוא גם הצליח, ברגע האחרון, לסגור דיל פוליטי עם משה (בוגי) יעלון, ולדפוק כניסה של מנצחים, עם סימון V ראשון בצ'ק-בוקס הכי מדובר של בחירות 2019 - חיבורים. זה חיזק עוד יותר את המומנטום, ואיפשר לגנץ לעבור את טבילת האש מגובה באחוות לוחמים. כעת, כפי שיודעת כל פלוגה צעירה, עוד מחכה להם טירונות ארוכה - חודשיים וחצי שבהם החיילים הפז"מניקים כמהים לבצע זובור.
בגזרת התוכן, כצפוי, לא היו הפתעות גדולות. גנץ פסע בעדינות כדי לא לעצבן אף אחד, ונשאר גמיש ככל האפשר, כדי לדבר לקהל בוחרים גדול, עם מסרים חלביים וממלכתיים, וסיסמאות חלולות אך מקובלות. הוא הצהיר על המטרה הגדולה - הנהגת המדינה - ודיבר על הממשלה שהוא מתכוון להקים במקום זו שנושבת בה "רוח רעה". הוא תקף את "המנהיגות שעסוקה בעצמה", קבע ש"מנהיג ישראלי אינו מלך" ומתח ביקורת על מדיניות ביטחון "שהופכת לחפלת רייטינג". גנץ קבל על השימוש הפוליטי במשפחות שכולות, התלונן על ההסתה וההתקפות הפרועות על רשויות אכיפת החוק, והצליח לעשות את כל אלה בלי לנקוב בשמו של מי שעומד מאחורי כל זה, שאותו הוא שואף להחליף.
הוא אמנם הצהיר שזה "מגוחך" בעיניו שראש הממשלה ימשיך לכהן תחת כתב אישום, אבל לא פסל ישיבה עם נתניהו, ונמנע מאוד מלתקוף אותו ישירות. להיפך, הוא אפילו התייחס אליו בחיוב וכינה אותו "פטריוט ישראלי". בה בעת, גנץ לחץ ידיים עם יעלון, יריב אכזר ומר של ראש הממשלה, שהצהרותיו הפומביות בנושא כבר יכולות להיחשב כשבועה. כך, בשם המירוץ המשותף, הסכימו השניים לדחות את אי-ההסכמה עד אחרי הבחירות, במעין מנגנון מוזר שיאפשר ליעלון להישאר בחוץ אם גנץ יחליט להיכנס פנימה. הסוגיה המהותית, ניתן להעריך, תייצר עוד מתחים ומהמורות בהמשך הדרך.
יעלון הוא המנצח הגדול השני של הערב. הוא נמלט מאימת אחוז החסימה וקיבל קורת גג מפנקת, יחד עם שריונים מכובדים בעשירייה הראשונה לשני האקסים של ביבי - יועז הנדל וצביקה האוזר, בכירי לשכת ראש הממשלה בעבר, שצובעים את הרשימה המאוחדת בגוון ימני וקורצים לליכודניקים ממלכתיים. גנץ חשש שיעלון והנדוניה שלו ינדדו לכיוון יש עתיד. במרדף אחר המומנטום, ובניסיון לשנות מעט את המפה הפוליטית הקשיחה, הוא הסכים לשלם מחיר גבוה, אולי גבוה מדי - שריונים נוספים צפויים בעשירייה השניה - שערכו האלקטורלי יתבהר מעט יותר בימים הבאים.
המומנטום הראשוני של הנאום והחיבור עם יעלון יהיה חייב תדלוק של מהלכים נוספים כדי לתפוס הובלה ולהיתפס באמת כאלטרנטיבה לנתניהו. החיבור הבא על הפרק הוא עם אורלי לוי-אבקסיס, והסקרים הקרובים יכולים להשפיע באופן דרמטי על המשא ומתן בין השניים. למעשה, אלה יהיו סקרים גורליים למיצוב כל שאר השחקנים בגוש המרכז-שמאל - שרובם ככולם ספגו אמש נפגעים. יאיר לפיד נפצע באורח קשה וחזה כיצד גונבים לו את הבייס ואת חלום ראשות הממשלה, גבאי גם כך נלחם על חייו, ולבני מנסה בכוחות אחרונים להנשים את מפלגת התנועה. עם זאת, מוקדם עדיין להספיד אותם, בוודאי לא את לפיד, ולעת עתה נראה שלפחות יש מי שיעשה בשבילו ובשבילם את העבודה המלוכלכת.
מתקפות הרפש עלו אמש שלב, ורק צפויות להחריף בצל הזיווג הפוליטי. במוקד: ביצועי גנץ ויעלון במהלך "צוק איתן". השניים, הרמטכ"ל ושר הביטחון באותה תקופה, הם מטרה מושלמת עבור בנט ושקד, שמחפשים אויב אחר מנתניהו, ותירוץ עבור יו"ר הימין החדש כדי לדבר שוב על הנושא החביב עליו - איום המנהרות במבצע ההוא.
בליכוד גנץ כבר סומן כאובייקט פריימריז לוהט, ואתמול נרשמה עלייה נוספת במפלס ההיסטריה כלפיו, אבל אמש ניתן היה להבחין לראשונה במצוקה שהוא מעורר. אפילו בבלפור הורגשו עקצוצים, עם צרור תיוגי "שמאל" לכל ציוץ ותגובה, ותדרוכי הליכוד שגורסים שהאוזר והנדל הם "בכלל לא ימין" הסיבה: הם ביקרו את נתניהו. "אחד מהם פועל בגלוי ובאובססיביות נגד ראש הממשלה ואירגן הפגנות נגדו, והשני פועל נגדו בחשאי ומאחורי הקלעים". צריך לקרוא שוב כדי להאמין, ולזכור תוך כדי קריאה שמושאי המתקפה שירתו תחת ראש הממשלה הלא-ימני בנימין נתניהו.
אז גנץ שרד את יום הגיוס השני שלו בהצלחה, 41 שנים לאחר שפסע לבקו"ם האמיתי. באווירת הפיל-גוד הוא התחייב ל"אתיקה ציבורית" ולהימנעות מפגיעה אישית במישהו בדרך, אבל זה כלל שלא חל על יריביו. בחודשיים וחצי הקרובים הוא יעבור טירונות פוליטית קשה, בג'ונגל שאת כללי ההישרדות בו לא הוא קובע, ושרובם חדשים עבורו. כדי לשרוד ולנצח בו צריך יותר מיועצים טובים, והרבה יותר ממשמעת צבאית.