ישראל לא ערוכה להתמודד עם תרחיש של התערבות זרה בבחירות - כך עולה מסימולציה סגורה שנערכה ביום חמישי האחרון במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב, ובדקה תרחישים שונים של ניסיונות להשפעה זרה על הבחירות באמצעות האינטרנט. "אני יצאתי משם מודאג, וגם אתם צריכים להיות מודאגים", אמר לוואלה! NEWS אחד המשתתפים.
בסימולציה השתתפו נציגי מחלקות הסייבר של השב"כ והמשטרה, נציגים בכירים של המל"ל ומערך הסייבר הלאומי, כמו גם ראש יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה - ד"ר חיים ויסמונסקי. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, שיחקה את תפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ואת התקשורת שיחקו ראש מערכת החדשות של גלי צה"ל, אילאיל שחר, ועיתונאי Ynet אטילה שומפלבי. המשתתפים הונחו שלא לדבר על תוכנו של הדיון.
סביב השולחן ישבו גם נציגים בכירים של גוגל ושל פייסבוק ישראל, שיוצגה על ידי נציגת קשרי הממשל - ג'ורדנה קוטלר, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי ד"ר קרין נהון, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זוהר סוסנקו, שותף במשרד הפרסום סוסנקו-ציפריס, ומומחי סייבר אזרחיים. בחדר נכח גם ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (מיל') עמוס ידלין, שעומד כיום בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי - שם נערכה הסימולציה. המשתתפים התבקשו שלא לדבר על תוכן הדיון.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
"רק הכיסא חשוב לו": בהסתדרות לא אהבו את הצעד של ניסנקורן
3-4 מנדטים באוויר: התלבטות בימין אם להתאחד עם אלי ישי ועוצמה יהודית
גנץ במינכן: אין לי מחלוקת עם נתניהו בנוגע למאבק באיראן
בין התרחישים שנבדקו היו כאלו של "האקינג" קלאסי - כמו למשל מצב בו כל מכוני הסקרים מגלים כי מערכותיהם נפרצו, ובמשך שבועות הוצגו לציבור סקרים שהוטו על ידי גורם חיצוני. תרחישים נוספים עסקו במצב בו איראן משתמשת בחשבונות מזויפים ברשתות החברתיות כדי להפיץ שמועות על ערביי ישראל בסמוך לבחירות, או מצב שבו הרבנות מסרבת לקבור חייל ישראלי ממוצא רוסי שנהרג בגבול עזה, וחשבונות מזויפים שנטען שמופעלים על ידי רוסיה משתמשים בכך כדי לעודד הפגנות של יוצאי ברית המועצות כנגד המפלגות הדתיות.
התרחישים האחרונים מזכירים מאוד את ההתערבות שמיוחסת לרוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. על פי הידוע כיום, בין היתר מתוך כתבי אישום שהוגשו בארצות הברית, גורמים רוסיים פעלו כדי להגביר את הקיטוב ולהקטין את האמון במערכת הפוליטית, בין היתר על ידי ליבוי של נושאים מעוררי מחלוקת כמו השסע הגזעי תוך שימוש בחשבונות מזויפים.
אחד הדברים המדאיגים שעלו בדיון הוא כי נכון להיום אין בישראל גוף שהגדרת המשימה שלו כוללת זיהוי ומאבק בסוג כזה של התערבות, המכונה "השפעת תודעה". חלק מהגופים הביטחוניים, למשל, מתמקדים בעיקר בהגנת סייבר "קלאסית" - הגנה וזיהוי של פריצה למערכות שונות ושיבוש פעולתן. מחלקת הסייבר בפרקליטות אמנם עוסקת גם בתכנים שמפורסמים ברשתות חברתיות, אך מטבע הדברים ממוקדת בעבירות פליליות: סיוע בחקירות של פשעים המתבצעים באמצעות הרשת, או בקשות להסיר תכנים, בעיקר הסתה, מהרשתות החברתיות.
מי שאמור להיות "המבוגר האחראי" בתחום תעמולת הבחירות הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אולם מדובר בגוף שמטבעו אינו חוקר ויוזם, אלא מכריע בעתירות שמוגשות אליו ונוגעות לפעולות או לפרסומים ספציפיים. מבחינה חוקית, הוא מוגבל מאוד ביכולתו לפעול נגד תופעות רחבות היקף כמו הפעלת רשת בוטים על ידי מדינה זרה, ולמעשה גם אם הדבר נעשה מתוך ישראל.
ואכן, במהלך הדיון עלה כי לא רק מדינות זרות עשויות להשתמש בשיטות אלה. גם גופים ומפלגות שפועלים מתוך ישראל עושים שימוש באותן טכניקות ממש - של יצירת חשבונות פיקטיביים, ליבוי סכסוכים והפצת ידיעות כוזבות. כיום, כפי שהצביעו משתמשי הדיון, אין כלים חוקיים של ממש כדי להיאבק בתופעה, שכן חוקי הבחירות בישראל כלל לא מתייחסים לאינטרנט.
בשנת 2015 מונתה ועדה ציבורית שעסקה בנושא, בראשות נשיאת העליון לשעבר בייניש. הוועדה הגישה את מסקנותיה ב-2017, והמליצה בין היתר להחיל על תעמולה באינטרנט עקרונות כלליים של שקיפות, כך שניתן יהיה לחייב מפרסמי פוסטים פוליטיים לחשוף מי הגוף שעומד מאחוריהם. בכנסת האחרונה אף הוגשה הצעת חוק ברוח המלצות הוועדה - אך זו נתקעה ולא עלתה לקריאה שנייה ושלישית.
האמנה שתכלול סנקציות ושקיפות
לאחרונה גם התקיים דיון בנושא בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר. בין היתר עלתה בדיון הצעה של אנשי המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיה כל המפלגות יחתמו באופן וולנטרי על אמנה שתכלול סנקציות ותחייב אותן בשקיפות בפרסומים שנעשים מטעמן גם ברשתות החברתיות. הליכוד סירב להצעה, וכעת ממתינים הצדדים להכרעתו של השופט מלצר בנושא.
ד"ר שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שהשתתפה בסימולציה ביום חמישי, סירבה להתייחס לתוכנה או לדברים שנאמרו בה, אך הסכימה לומר כי "החוסרים בחקיקה הם אמיתיים, ואני מתייחסת בעיקר לחוסרים בחוק התעמולה, שלא נותן מספיק סמכות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית. לכן גם באתי עם הרעיון של האמנה, כי החוסר הזה באמת יוצר ואקום. יש איזה נטייה ללכת לראש ועדת הבחירות, אבל בעצם אין לו סמכות לרוב הדברים שהיינו רוצים שהוא ידע לעשות".
שוורץ אלטשולר התייחסה גם לאפשרות ששהטיפול בתחום יעשה באמצעות הרשתות החברתיות עצמן, ואמרה: "אני חושבת שעדיין לא פג התוקף של הצורך בהסכם לא פורמלי, כי ברור לכולם שפייסבוק לא תוכל לעשות עבורנו את העבודה הזו, וברור לכולם שוועדת הבחירות לא תוכל לעשות את הרוב כי אין לה סמכויות פורמליות. לכן ברמה הזאת נכון היה לחתום על האמנה. אנחנו לא יכולים לעשות מיקור חוץ לדמוקרטיה שלנו".