פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הטר"ש הראשון לגנץ והאתגר של הליכוד: נתניהו מול הקומנדו המרובע

      גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי אולי מאוחדים בשאיפה להחליף את נתניהו, אבל שכחו 51% מהציבור. האיחוד מעלה את מפלס הלחץ בבלפור באופן דרמטי - ומפלגות הלוויין של הימין עשויות לשלם את המחיר. בכל מקרה, לפנינו עוד שני שוברי שוויון שעשויים להפוך את התמונה

      הטר"ש הראשון לגנץ והאתגר של הליכוד: נתניהו מול הקומנדו המרובע
      צילום: שי מכלוף, ניידת מזמור, עריכה: איתי עמרם

      אמש (חמישי) בחצות הליל, כשוועדת הבחירות המרכזית נעלה רשמית את הרשמת המפלגות לבחירות 2019, איפשהו בארץ התנגן לו ברקע השיר "סוף זה תמיד התחלה".

      החלק הראשון, המייגע והמבלבל של מערכת הבחירות הסתיים בשבוע עמוס אירועים שיכולים להספיק לחודש: יו"ר ההסתדרות הצטרף לגנץ שטס למינכן לנאום באנגלית על איראן, ישראל כץ מונה לשר חוץ ותוך 24 שעות הספיק לגרום לתקרית דיפלומטית, ציפי לבני הודיעה על פרישה מהפוליטיקה, אבי גבאי גייס את טל רוסו ושריין את חיים ילין,ראש הממשלה בנימין נתניהו הינדס חיבור דרמטי בימין ובעבודה ובמרצ לא הצליחו לעשות את זה, ואורלי לוי פוצצה את המגעים עם גנץ, אבל האירוע המרכזי, הדובדבן שבקצפת, קרה 18 שעות בלבד לפני הדד-ליין: הקמת מפלגת גנץ-לפיד-יעלון-אשכנזי. כבר מזמן המילה "בום" לא הייתה כל כך מוצדקת.

      כל הכאוס ששרר במערכת הפוליטית ב-48 השעות האחרונות מתמצה בקרב על הפריים הטלוויזיוני של 20:00 בערב אתמול, בין פרק הבכורה של "רביעיית המופלאים" לבין "קינג ביבי" שעלה להשיב מיד בנאום תגובה מושחז. זה הקרב שיעצב את הבחירות מכאן ואילך, שיכול לחזק את נתניהו יותר מאי פעם או להביא לסוף ימיו בבלפור. עוד לפני שהרביעייה עלתה לבמה, הסקרים כבר הזניקו אותה הרחק מעבר לליכוד בתוצאות שלא זכורות באזורנו בשנים האחרונות לפער של 10-6 מנדטים מהליכוד, והשבוע, לראשונה מזה חודשים, החלה להתערער תמונת הגושים ובחלק מהסקרים אף נרשם מהפך. נתניהו רגיל להתמודד מול יריב אחד, או מקסימום שניים, הפעם הוא ניצב מול כוח קומנדו מיוחד של ארבעה, מעוטר בדרגות, מור"קים ועיטורי גבורה, שהעבירו ביחד יותר שעות ממנו על הטלפון האדום. הוא גם מעוטר בהרבה מאוד אגו, ועל כך עוד ידובר, אבל הוא מאוחד במטרה אחת: להחליף את נתניהו בשלטון.

      בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
      איחודים, שיריונים והבטחות: רשימת המתמודדים לכנסת ה-21 נסגרה
      בתום סגירת הרשימות: אלו המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-21
      גנץ, לפיד, יעלון ואשכנזי: הרשימה המלאה של "כחול לבן" נחשפת

      כנס כחול לבן בגני התערוכה (ראובן קסטרו)
      כנס "כחול-לבן" בגני התערוכה, אתמול (צילום: ראובן קסטרו)

      זהו מהלך שנרקם במשך 5-4 חודשים ויש לו שושבינים רבים, בהם איש העסקים שלמה דברת, שר החינוך לשעבר שי פירון וחילי טרופר, ועוד מושכים רבים בחוטים מעולמות העסקים והפרסום וביטחוניסטים לשעבר שממש רוצים להחליף את נתניהו. וישנו גם גבי אשכנזי אחד, שפעל רבות מאחורי הקלעים כדי לייצר את החיבור שיכול לעשות את זה. לדברי גורמים המעורים במגעים, החיבור בין גנץ ולפיד הוא במידה רבה מעשה ידיו, והוא גם שובר השוויון האמיתי של המהלך, היחיד שלפי כל הסקרים מביא למעבר מנדטים מהימין למרכז. אשכנזי רצה הרכב שיציג חלופה למפלגת שלטון, שיעדיף את הממלכה על המלוכה. האתגר היה לנצח את ההיגיון הפוליטי הקר שגרס שהאגו ושאלת ההובלה ימנעו את האיחוד בין גנץ ולפיד, ועד הישורת האחרונה לא היה ברור שזה אפשרי.

      ההנחה הראשונית הייתה שגנץ יבוא תחת כנפיו של לפיד, אבל ההשקה המטאורית שלו הולידה בן לילה מועמד מועדף לראשות הממשלה ולהובלת הגוש, שיבשה את התוכניות והשיקה מחול סוער של דיונים בשאלה מי צריך לאפסן את האגו ולהסכים לקבל את המקום השני. לפיד הציע רוטציה, אבל גנץ - אפוף ביועצים אסטרטגיים שלא מאוד אהבו את הרעיון - התמהמה בתשובתו, ובינתיים כבר סגר עם אורלי לוי אבקסיס, ואפילו הגיע איתה להסכמות.

      ברגע האחרון, 72 שעות לסגירת הרשימות, לפיד שיגר מסר פומבי לגנץ. 24 שעות אחר כך, גנץ השיב לו במסר משלו. שעה אחר כך הם היו בטלפון, 12 שעות לאחר מכן הם כבר היו בפגישה דרמטית בסביון, ואור ליום חמישי שוגרה לתקשורת ההודעה הדרמטית על איחוד שתי המפלגות. בדיעבד, הכל תקתק כמו מבצע צבאי מתוכנן היטב. בשני הצדדים מכחישים שהכל היה בעצם מתואם ומסודר בדיל שנסגר מראש, אבל לא מן הנמנע שביום מן הימים יתגלה שוותיקי הקומנדו והסיירת פשוט בישלו כאן פעולת הסחה מצטיינת, שנועדה להרדים את נתניהו כך שלא יוכל להגיב במהלכים משלו עד הרגע האחרון.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך פגישתו עם סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס, וורשה, פולין 14 בפברואר 2019 (רויטרס)
      האיחוד הגדול מעלה את מפלס הלחץ בבלפור באופן דרמטי (צילום: רויטרס)

      לאן זה ילך מכאן? הכל פתוח. לא מומלץ להתבשם יותר מדי מהסקרים המחמיאים, שבוודאי יצברו עוד קצת מומנטום. ביום שהודיעו על האיחוד בין נתניהו לליברמן ב-2013 חזו הסקרים לליכוד 44-42 מנדטים. תוצאות האמת היו 31. במפלגת הגנרלים החדשה יש הרבה מאוד אגו ואחוות לוחמים שידעה כבר הרבה קרבות סכינים ונחשים. בצדדים יש עוד גנרלים כמו יואב גלנט שמחכים לחדש את המלחמה, וגנץ ואשכנזי, כמו גם רוב חברי רשימתם, עוד טירונים בזירה הפוליטית ויכולים לעמוד בפני זובור לא קל. הטר"ש הראשון, אגב, למפלגת הגנרלים+לפיד, מגיע על השיקולים הפוליטיים הצרים והשגויים שדחקו את הנשים לאחור ולייצוג חסר בצורה בולטת בצמרת הרשימה. אחרי הרביעייה הפותחת, שובץ אבי ניסנקורן, ואחריו, מאיר כהן. כבודם של שני אלה היה כנראה חשוב יותר מלייצג 51% אחוז מהאוכלוסייה. בעשירייה הראשונה יש רק 2 נשים, ובהמשך הרשימה הייצוג הוא של כ-30%. כנראה ששלושת הרמטכ"לים לשעבר חושבים שהם ממשיכים את ימיהם במטכ"ל - אחרת קשה לתפוס איך במאה ה-21 מפלגה ששואפת לייצג את הציבור החילוני והליברלי המתון, עושה את זה בלי נשים בקדמת הבמה, ואיך היא מתכוונת לטעון אחר כך נגד הדרת נשים.

      מחול עדין של התקפות

      נתניהו היה כמובן הראשון לזהות את גודל הסכנה המתקרבת, וכבר ביום רביעי בבוקר, שעה קלה לפני שלפיד הגיע לפגישה המכרעת עם גנץ בסביון, הוא ביטל נסיעה מדינית מאוד חשובה לקרמלין ונשאר בארץ כדי לנסות להציל כמה שיותר קולות ימין לפני סגירת הרשימות. אחר כך הוא הכין שליפה מהירה במיוחד של אסטרטגיה שב-2015 נשמרה לישורת האחרונה, הפעם עם גנרלים נוהרים שהם בעצם שמאלנים בתחפושת, שיקימו ממשלה על בסיס קולות הערבים.

      האיחוד הגדול מעלה את מפלס הלחץ בבלפור באופן דרמטי, אבל במובן מסוים זו בשורה מצוינת עבור נתניהו, שיכול להזהיר מאיבוד שלטון הימין - אף שהוא יתקשה קצת לתייג את יעלון, אשכנזי, האוזר והנדל כשמאלנים. עם זאת, אלה בשורות רעות עבור כל מפלגות הלוויין הקטנות שנותרות מסביב, שיצטרכו להילחם בנטישה אסטרטגית של בוחרים. נתניהו פעל להבטיח את כניסת איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי, אנשי "עוצמה יהודית" הקיצוניים, על ידי החיבור עם הבית היהודי, אבל כמעט כל שאר חברי הקואליציה הטבעית שלו נמצאים בטווח הסכנה לפגיעה מקמפיין הגוועלד שהוא ינהל מול מפלגת כחול-לבן.

      כחלון, ליברמן, דרעי, אפילו בנט ושקד הם מוקד של קולות עבור נתניהו, והם עשויים לרדת אל מתחת לאחוז החסימה מה שיעמיד בסכנה את גוש הימין. הליכוד יצטרך לנהל מחול עדין של התקפות מול כל היריבים שלו כדי שהם לא יהיו קטנים מדי והמנדטים שלהם ייזרקו לפח. גם במפלגות השמאל - העבודה ומרצ - יצטרכו להילחם על הבייס שצמא להחלפת השלטון שעשוי לנדוד לגנץ ולפיד. המחיר של התגבשות סביב שתי מפלגות שלטון הוא בהכרח ששחקנים קטנים ילכו הביתה.

      שר האוצר משה כחלון ושר החינוך נפתלי בנט, מסיבת עיתונאים בקרית הממשלה בתל אביב. 19 במרץ 2017 (מגד גוזני)
      כחלון, ליברמן, דרעי, אפילו בנט ושקד הם מוקד של קולות עבור נתניהו (צילום: מגד גוזני)

      אלא שהכל עדיין פתוח: אנחנו עוד עומדים לפני הדדליין המשמעותי הבא של הבחירות האלה - החלטת היועץ המשפטי לממשלה אם להגיש כתב אישום נגד נתניהו בכפוף לשימוע. קשה לדעת מה יהיה האפקט המשולב של האירוע הכה משמעותי הזה עם כוח המשימה המיוחד של גנץ, אשכנזי, לפיד ויעלון, ואם הוא יחזק או יחליש את נתניהו. אבל זה כן אומר שנתניהו הולך לרדת נמוך מאוד ולהילחם בכל האמצעים על המשך שלטונו - זה לא רק קרב על חייו הפוליטיים, אלא על עתידו המשפטי - ואם ימשיך לנהל את ההליך המשפטי שלו מכיסא ראש הממשלה ולא מכיסא לשעבר. הדדליין הזה גם עשוי לחייב את גנץ ולפיד להצהיר שניהם באופן ברור מה כוללות ההסכמות ביניהם לגבי ישיבה עם נתניהו תחת כתב אישום.

      וישנו עוד דדליין מעבר לפינה, שיכול לטלטל עוד יותר את הספינה ולדרוש מנתניהו לקבל הכרעות פוליטיות לא פשוטות. הוא השקיע שעות השבוע בהצלת קולות הימין הקיצוני, אבל לא בטוח שהוא בכלל יוכל לקיים את כל ההבטחות ביום שאחרי, כי לפי ההערכות, תוכנית השלום של החבר טראמפ צפויה להתפרסם בשבועות שאחרי הבחירות. לדברי בכיר ישראלי, נתניהו מפעיל "מערכת לחצים לא קונבנציונלית" כדי לדחות את פרסום התוכנית, כולל לחץ אוונגיליסטי כבד בתיווכו של השגריר רון דרמר על החדר הסגלגל שלא להזיק לנתניהו, אבל שליחיו של טראמפ מתחילים כבר להסתובב באזור ולהציג את התכנית למדינות המפרץ ולבכירים במדינות ערב.

      אמנם, בירושלים מעריכים שאבו מאזן בכל מקרה ידחה את התכנית על הסף, אבל בהתחשב בנדיבות של טראמפ עם העברת השגרירות לירושלים וביטול הסכם הגרעין עם איראן, בבית הלבן מצפים שנתניהו בכל מקרה יגיב לתכנית בחיוב, או לפחות יתייחס בנימוס לחלקים ממנה. זה עשוי לייצר לו קרע עמוק עם הבייס בתזמון רגיש מאוד, בדיוק בזמן הרכבת הממשלה, ולהעמיד אותו בדילמה בין מתיחות עם הממשל הידידותי ביותר בכל הזמנים או מתיחות עם מפלגות הימין שאתם הוא לכאורה רוצה להקים את ממשלתו. כשבצד השני יש מפלגת שלטון אלטרנטיבית - עם שלושה רמטכ"לים לשעבר - שתחשוש פחות להביע עמדה או לפחות לדון בה באופן פתוח, תוכנית טראמפ יכולה גם היא לפתוח את המשחק הפוליטי לגמרי מחדש ולהחזיר את הנושא המדיני לסדר היום. הבום הראשון של האיחוד בין גנץ ולפיד עוד ייצר הרבה גלי הדף, והבחירות למעשה מתחילות עכשיו.