וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נתניהו וליברמן הבינו, אבל גם דרעי: מי מפחד מ-15 המנדטים האבודים?

10.3.2019 / 6:30

יותר מחצי מיליון ישראלים שחיים בחו"ל או נמצאים שם באופן זמני לא זכאים להצביע בבחירות אלא אם יגיעו לארץ במיוחד. "עתיד ישראל בשנים הקרובות ייקבע בלעדינו", התלוננו

צילום: שלומי גבאי, עריכה: איתי עמרם

אם היו מצביעים בבחירות הקרובות לכנסת כלל הישראלים המתגוררים בחו"ל ובעלי זכות הצבעה, מדובר היה בכמות קולות שווה ערך לכ-15 מנדטים. עם זאת, מדובר בשעשוע מספרי בלבד - הואיל ולפי חוק, אזרחים שחיים או נמצאים זמנית בחו"ל לא זכאים להצביע אלא אם יגיעו לארץ במיוחד ביום הבחירות.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחו"ל חיים כ-550 אלף ישראלים, לא כולל את ילדיהם שלא נולדו בישראל. החוק הקיים מאפשר זכות הצבעה רק לנציגים רשמיים של ישראל, בנציגויות דיפלומטיות וקונסולריות או בנציגויות הסוכנות היהודית, וכן לימאים בהפלגה. הטענה שעולה בשנים האחרונות היא כי החוק הקיים מאז 1948 מיושן ולא רלוונטי לימינו, בהם אזרחי העולם ניידים יותר לצורך תעסוקה, לימודים או טיולים.

בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
"תל אביב הדרוזית" לא תשכח בקלפי את חוק הלאום
עם הפנים לבג"ץ: המהלך הבא שעשוי לקבוע את גורל נתניהו
נתניהו בשיחת קמפיין הליכוד: "התקשורת מנסה להסתיר שגנץ הוא שמאל"

בחירות 2015, אזרחים מצביעים בירושלים\ 17 במרץ, 2015. טלי מאייר
תושבי ירושלים מצביעים בבחירות 2015/טלי מאייר

במסמך בנושא שהוציא לפני שלוש שנים המכון הישראלי לדמוקרטיה נכתב כי "מדינת ישראל מספקת כיום מגוון הסדרי הצבעה מיוחדים לאנשים המנועים מלהצביע בקלפי שהם משויכים אליה, אך היא נמנעת מלעשות כן לרוב הישראלים השוהים בחו"ל. מציאות זו יוצרת עוול וחוסר צדק, שכן היא שוללת זכות דמוקרטית חשובה מציבור רחב ומפלה אותו בהשוואה לציבורים אחרים. חוסר צדק זה צורם במיוחד מאחר שהגלובליזציה מאפשרת ניידות נוחה וקלה של אזרחים שחיים פרק זמן מוגבל מחוץ למדינת האם שלהם".

יונתן אלמוג, תושב ירושלים, מטייל בימים אלה בברזיל. את הטיול תכנן זמן רב מראש, ולאכזבתו, לנוכח הקדמת הבחירות, לא יוכל להצביע בהן. לדבריו, בשיחות בין מטיילים ישראלים עולה אכזבה גדולה מכך שלא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית בחו"ל. "שמעתי מהמון אנשים אכזבה מכך שלא יוכלו להצביע בבחירות הקרובות. עתיד המדינה בארבע השנים הקרובות ייקבע, לצערנו, בלעדינו", אמר אלמוג.

"בעידן שבו כל כך פשוט לטוס ולטייל, או לעבור לתקופה מסוימת לגור בחו"ל, גם מערכת הבחירות צריכה להשתדרג ולאפשר לאזרחי המדינה להצביע בצורה פשוטה ולא מסובכת", הרחיב אלמוג. "לדעתי צריך לאפשר לאזרחים ששוהים בחו"ל להצביע, אך גם להגביל את הזמן. צריך לתת זכות הצבעה לאזרח ישראלי שנמצא בחו"ל בחמש השנים האחרונות ולא מעבר לכך".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
נציג ישראל בהלסינקי, מצביע בקלפי, ינואר 2013. משרד החוץ
רק נציגים בשליחות המדינה רשאים להצביע. הצבעה בנציגות ישראל בהלסינקי, 2013/משרד החוץ

מדינות רבות ברחבי העולם פועלות כדי לאפשר לאזרחיהן להשתתף בחיים הפוליטיים ולהצביע, גם אם הם נמצאים מחוץ לגבולותיהן. כך למשל באוסטרליה, המאפשרת הצבעה לאזרחים ששוהים עד שש שנים מחוץ למדינה. בבריטניה לאזרחים בחו"ל עד 15 שנה. גרמניה מאפשרת לאזרחים שגרים במדינות האיחוד האירופי להצביע ללא מגבלת זמן ובלבד שהתגוררו בגרמניה שלושה חודשים רצופים טרם יציאתם. לאזרחים שגרים במדינות אחרות - עד 25 שנים מחוץ למדינה. בבלגיה אין מגבלת זמן וכך גם בנרווגיה, ספרד, פינלנד ואיטליה, שם מוקצים 12 מושבים לייצוג איטלקים בחו"ל.

דנמרק מאפשר הצבעה לאזרחים ששוהים עד שנתיים מחוץ לגבולותיה, ואין הגבלת זמן לשליחים רשמיים מטעם המדינה, לשליחי חברות עסקיות ולאזרחים שיצאו ללימודים או ששוהים מחוץ למדינה מסיבות רפואיות. בני זילנד אזרחים שהתגוררו בניו זילנד לפחות שנה אחת רצופה במהלך חייהם וביקרו בה לפחות פעם אחת בשלוש השנים האחרונות יוכלו להצביע בעודם בחו"ל. בשבדיה מאפשרים לאזרחים השוהים בחו"ל עד 10 שנים, אז על האזרח להודיע לרשויות על רצונו בנוגע לזכאות. קנדה מאפשרת לאזרחים השוהים בחו"ל עד חמש שנים. לעומתן, ביוון, כמו בישראל, ההצבעה מותרת רק לשליחים מטעם המדינה.

"מושפעים מהמהלכים, לא זכאים לבחור"

כמעט בכל מערכת בחירות עולה מחדש שאלת זכות ההצבעה של ישראלים השוהים בחו"ל. בעשר השנים האחרונות, הטיפול בנושא אף עוגן בהסכמים קואליציוניים וזכה לדיון נרחב, אך כמו כמעט בכל נושא בישראל, הסוגיה מצטמצמת לבסוף לשאלה של רווח והפסד פוליטי. אחרי בחירות 2012 הליכוד וישראל ביתנו הכניסו להסכם הקואליציוני את סעיף ההצבעה של ישראלים שחיים בחו"ל. ההצעה שגיבש מזכיר הממשלה, צבי האוזר, אמרה כי זכות ההצבעה תינתן לישראלים השוהים במהלך ארבע השנים הראשונות אחרי שעזבו את ישראל - קבוצה המונה כ-43 אלף בני אדם. ש"ס והבית היהודי הביעו את התנגדותן להרחבת זכות ההצבעה לישראלים שנמצאים בחו"ל.

גם אחרי בחירות 2015 נכנסה הסוגיה לשיח הפוליטי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ראה באפשרות ההצבעה של ישראלים לחו"ל חשיבות גבוהה, יחד עם "חוק הלאום". לצורך כך, מינה את השר יריב לוין שיעמוד בראש צוות קואליציוני שיעסוק בקידום החוק להצבעת ישראלים בחו"ל. בכנסת ה-18, אף אמר כי שינוי החוק יתרום "לקשר ולעוצמתה של ישראל".

בסוף 2016 שוב עלה הנושא, אז יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד) וח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) ביקשו לקדם הצעת חוק, שלפיה ישראלים השוהים בחו"ל יוכלו להצביע בבחירות לכנסת בקלפי שתוצב בנציגויות הישראליות ברחבי העולם. הצעת החוק הגבילה את ההצבעה בבחירות לאזרחים "שמרכז חייהם עודנו בישראל", כך שעל הבוחר יהיה לשהות בישראל 210 ימים בכל אחת משבע השנים שלפני הבחירות או לפחות 270 ימים בכל אחת מחמש השנים שלפני יום הבחירות. ביטן ושי טענו כי שינוי החוק נועד לאפשר לתיירים, אקדמאים, אנשי עסקים או תרמילאים שמרכזי חייהם עדיין בארץ לממש את זכות הצבעתם כשהם שוהים בחו"ל.

הפגנת תמיכה בישראל, מחוץ לוועידת השלום בפריז, צרפת. 15 בינואר 2017. לב העולם   (Lev HaOlam), מערכת וואלה! NEWS
הפגנת תמיכה בישראל בצרפת/מערכת וואלה! NEWS, לב העולם (Lev HaOlam)

למעשה, גם במסמך שהוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה ההמלצה "לתקן את חוק הבחירות לכנסת באופן שיאפשר לישראלים השוהים זמנית בחו"ל ושברור כי מרכז החיים שלהם בישראל, ולהם בלבד, לממש את זכות ההצבעה שלהם גם מחוץ לשטח המדינה".

ערב הבחירות הקודמות, יאיר שחר מהתנועה לאיכות השלטון כתב באתר התנועה כי "העולם של 2015 קטן ופתוח יותר מזה של 1948, אז נקבעו לראשונה חוקי הבחירות. הדרישה לניידות בכל רגע נתון משותפת לרבים בשוק העבודה והלימודים בישראל ומונעת מהם לשהות כאן ביום הבחירות. זאת למרות שהם אזרחים לכל דבר, שמושפעים מהמתרחש ביומיום בישראל. מגיעה להם הזכות האזרחית הבסיסית להשמיע את קולם ולומר מי ראוי בעיניהם להוביל את המדינה לשנים הבאות. כיצד ייתכן שאזרחים שומרי חוק מופלים לרעה לעומת אסירים שעברו על החוק, ודווקא הם יכלו להצביע בבחירות עד היום? שלילת זכות ההצבעה הגורפת מישראלים השוהים בחו"ל היא פגיעה לא מידתית בזכות יסוד של כל אזרח במדינה והיא ניתנת לתיקון".

לצד התמיכה במערכת הפוליטית בהענקת זכות ההצבעה לישראלים בחו"ל, נשמעו לאורך השנים גם התנגדויות, המונעות לרוב משיקולים פוליטיים. כך, למשל, בש"ס מבינים כי חלקם של מצביעיה נמוך בקרב אוכלוסיית השוהים בחו"ל והמפלגה לא תומכת בשינוי החוק. סברה נוספת, שעלתה לנוכח יוזמת נתניהו לשנות את החוק ב-2012, גורסת כי מרבית הישראלים בחו"ל נוטים למחנה הימין. בעקבות כך שלחו אנשי רוח וקצינים בכירים בדימוס, המזוהים עם מחנה השמאל, מכתב לנשיא המדינה ובו כתבו כי צריך למנוע זכות הצבעה מישראלים בחו"ל.

החותמים כתבו כי "בעיצומו של גל החקיקה האנטי-דמוקרטי, מנסה עתה שלטון נתניהו להעפיל לשיא חדש של ציניות אנטי-דמוקרטית עם חוק שיאפשר בחירה לישראלי מחו"ל. הצעת חוק זו, אם תתקבל, תרמוס את הדמוקרטיה הישראלית. מטרתה היא לסכל כל אפשרות למהפך". עוד טענו כי "החוק הישראלי, בשם עידוד העלייה, מאפשר התאזרחות מידית ליהודים. ההצבעה מחו"ל תעודד התאזרחות לצורך הצבעה. קבוצות יהודים מאורגנות מהגולה יקבעו משם את חיי הישראלים. כבר היום מעודד נתניהו השפעה כזו בכסף, בתעמולה ובחינמונים, ונראה כראש ממשלת איפא"ק. הרעיון הזה הוא סוף הציונות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully