פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מי יישאר ומי ייפסל? ועדת הבחירות דנה במועמדות עידן

      בשלב זה מסתמן כי יו"ר ועד רשות שדות התעופה שנבחר במקום ה-19 בליכוד, זאת לאחר שהוועדה שמעה את טיעוניו ומנכ"ל הרשות בנוגע לקשיים העולים ממינויו. מוקדם יותר דנה הוועדה בסוגיית תקופת הצינון של אלוף (מיל') טל רוסו

      מי יישאר ומי ייפסל? ועדת הבחירות דנה במועמדות עידן
      צילום: שלומי גבאי, עריכה: שניר דבוש

      ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 דנה היום (שלישי) בעניינם של פנחס עידן, יו"ר ועד רשות שדות התעופה שנבחר במקום ה-19 ברשימת הליכוד, והאלוף (מיל') טל רוסו, ששוריין במקום השני ברשימת העבודה לכנסת. הדיון מתקיים לאחר שעלו קשיים משפטיים בנוגע לחוקיות מועמדותם.

      בשבוע שעבר העביר יו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, פנייה לליכוד וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאחר שלטענתה התעוררו קשיים משפטיים עם מועמדותו של עידן. הוועדה ביקשה את התייחסות המפלגה והיועמ"ש מאחר שעל פי החוק, עובד מדינה שנמצא באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם התעסוקתי של הגוף בו הוא מועסק, לא יכול להתמודד לכנסת. בפנייתו ליועמ"ש כתב מלצר כי לוועדה נודע שבחודש ינואר ביקש עידן מרשות שדות התעופה להוריד את דרגתו בסולם התעסוקתי של הרשות מהרמה הגבוהה ביותר, 30, לרמה 26.

      היועמ"ש קבע כי קיימות שאלות רבות שעליהן לא הצליח לקבל מענה, ודרושות כדי להכריע באופן חד משמעי. כך למשל, השאלה מהי משרתו העדכנית של עידן, האם הורדתו בדרגה כללה גם שינוי תפקיד, והאם מדובר בפעולה שניתן להפוך אותה בחזרה לפי בקשתו. "ככל שלא יינתן מענה לסימני השאלה העובדתיים", נכתב. "דומה כי קיים קושי באישור מועמדותו".

      בחירות 2019 - לקריאה נוספת:
      שוחרר, צונן, גויס, שוריין: כאב הראש של טל רוסו, גבאי וישראל
      איזנקוט צפוי לאשר: "טל רוסו לא שירת בשירות קבע"
      "לא חלפו 3 שנים כנדרש": האם ייפסל שיבוצו של טל רוסו בעבודה?

      פנחס עידן בדיון פסילת מועמדים, כנסת, 5 במרץ 2019 (שלומי גבאי)
      פנחס עידן בדיון בוועדה, היום (צילום: שלומי גבאי)

      "כן מוחלט" | עדכונים שוטפים מהדיון בעניינו של עידן

      בתחילת הדיון בעניינו של עידן אמר השופט מלצר לצדדים כי בעבר, לפני שהתמנה לשופט, ייצג בעניינים שונים את רשות שדות התעופה. אף שמבחינת הכללים של בית המשפט ניגוד העניינים מסתיים לאחר חמש שנים, הוא שואל אותם האם זה מפריע למישהו מהם, ומציע שאם למי מהצדדים יש בעיה, הוא לא יעסוק בנושא. הצדדים מאשרים כי אין להם בעיה, והדיון מתחיל.

      עו"ד עמית חדד המייצג את עידן, פתח ואמר: "הטענה שלנו היא שמר עידן ממלא תפקיד ייחוד ברש"ת, כיו"ר ועד העובדים. יו"ר הוועד זה משהו שהוא אחר ושונה מכל תפקיד אחר ברשות, ובכלל מכל מה שיש בשירות הציבורי. אין לתפקיד הזה מתח דרגות. הוא התחיל בדרגה 10, והועלה עד דרגה 30, כשכל פעם קיבל את הדרגה אד הוק".

      חדד ציין כי עידן ביקש גם את חוות דעתו של היועץ המשפטי של רשות שדות התעופה - לו עומדת לדבריו, המומחיות הרלוונטית לנושא. "הוא שאל אותו אם יוותר על ארבע דרגות, האם הוא יהיה כשיר להתמודד בבחירות לכנסת, והתשובה היתה ללא סייג, 'כן' ברור ומוחלט, והוא פעל בצורה הזאת", אמר. "לא מדובר בעניין טכני פורמלי, אלא בוויתור בעל משמעות כלכלית, של בערך 2 מיליון שקלים בפנסיה שלו".

      פנחס עידן בדיון פסילת מועמדים, כנסת, 5 במרץ 2019 (שלומי גבאי)
      הדיון בוועדה, הבוקר (צילום: שלומי גבאי)

      חדד הבהיר כי הירידה של עידן בדרגה אינה פיקטיבית. "מדובר בירידה אמיתית בדרגה, עם משמעות כלכלית כבדה מאוד. אין איזה פתק צדדי שאם הוא לא ייבחר הוא יחזור לדרגה הגבוהה ביותר. אם הוא לא ייבחר, או לא היה נבחר בפריימריז, הוא היה נתקע בדרגה 26". "אם לא אקבל את העמדה שלכם, והוא לא יוכל להתמודד, מה יהיה מצבו?", שאל מלצר. "אם ייקבע שהוא לא כשיר, אז אנחנו נהיה בבעיה, כפי שאמרתי, הוא ישאר בדרגה 26". "ולמה הוא לא התפטר פשוט, ואז לא היה צריך לוותר על שני מיליון שקלים? הוא היה יכול להתפטר ולא לוותר על אגורה. למה הוא בחר בחלופה הזאת?", הקשה השופט. "אמרו לו שיש שתי חלופות, והוא קיבל החלטה מושכלת", ענה חדד. "למרות שכלכלית עדיף היה לו להתפטר. ועבודה היא לא רק שכר, זה הרבה יותר מז. בכל אחת מהחלופות יש פגיעה. הוא העדיף לוותר על כסף ולא על מקום העבודה".

      השופט מלצר ביקש לראות את המסמך של רשות שדות התעופה, בנוגע להורדתו של פנחס עידן בדרגות הסולם התעסוקתי. הרשות מגישה מסמך לקוני שמציין רק כי עידן ביקש שיורידו אותו בדרגה. מלצר נוזף בהם קשות ומבקש כי מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות יגיע לדיון. גנות סיפר על הדיון ברשות שדות התעופה, בו אישר להוריד בארבע דרגות את פנחס עידן, כדי שיוכל להתמודד לכנסת, וציין כי היועץ המשפטי אישר זאת.

      מלצר הורה לסיים את הדיון והבהיר: "תודיעו אם יש שינוי כלשהו, ואם לא - צפו להחלטה. אני מציע שתשקלו את הדברים". "אין לי הרבה מה להוסיף", אמר עידן. "היה חשוב לי הדיון הזה כי מצטייר ציבורית שאנחנו עשינו איזה קומבינה, וזה פוגע ברמה האישית. אם לא הייתי מסתמך על חוות דעת משפטית, ואני התייעצתי גם עם יו"ר ההסתדרות. את המחיר שילמתי. ולצערי נראה שזה הולך על פסילה. לפחות אני לא צריך לשלם פעמיים, וגם לחזור לדרגה 26. אם זה המצב, אני אמשוך את המועמדות". השופט מלצר קרא לעידן להתייעץ ולא לקבל החלטה בשלב זה. "אם אתה מודיע שאתה חוזר בך מהמועמדות, אתה תחזור גם לתפקיד ולדרגה הקודמת. תשקול את זה בשום שכל".

      רוסו: זכות המוצא - לבחור ולהיבחר

      מוקדם יותר הסתיים בוועדה הדיון בעניינו של אלוף (מיל') טל רוסו, אחרי שבשבוע שעבר פנתה הוועדה למפלגת העבודה ולמנדלבליט בנוגע לשיבוצו של רוסו. בפנייה נכתב כי רוסו שירת כמפקד פיקוד העומק במילואים בתנאי קבע, וכי לא עברו שלוש שנים כנדרש מתום תקופת שירותו זה. החוק מחייב את בכירי מערכת הביטחון בתקופצת צינון, אולם אינו מתייחס למקרים שונים, בהם שירות מילואים בתנאי קבע. רוסו הגיע לדיון בוועדה מלווה בעו"ד נדב ויסמן, שמייצג אותו. ויסמן, פרקליט בכיר שזכור בעיקר כשגוייס לשירות מילואים כדי להיות התובע במשפט אלאור אזריה.

      עורך דינו של רוסו, נדב ויסמן, טען ראשון בפני הוועדה. לדבריו, "נקודת המוצא היא הזכות לבחור ולהיבחר, שההגבלות עליה צריכות להיות מינימליות", אמר. "חוק הבחירות עושה הבחנה ברורה בין משרתי קבע לקציני מילואים. משרת מילואים יכול לעשות זאת אפילו יום לפני אישור הרשימות, ומגבלת הצינון של שלוש שנים אינה חלה על שירות מילואים".

      "השאלה היא האם אנחנו בשירות קבע או מילואים", הבהיר ויסמן. "זאת משום שברור שרק שירות קבע יוצר את מגבלת הצינון. בענייננו, האלוף רוסו השתחרר ב-30.1.2014 משירות קבע. אפשר לראות שכתוב - תום שירות סדיר: 30 בינואר 2014. החל מפברואר 2015 ועד מאי 2017 הוא ביצע שירות מילואים כמפקד מפקדת העומק. אתה יכול לראות בתדפיס שהשירות הזה נעשה לסירוגין, כמו שעושים אנשי מילואים, של כמה ימים בכל פעם. ברוב הזמן הוא אזרח".

      טל רוסו בדיון פסילת מועמדים בכנסת, 5 במרץ 2018 (שלומי גבאי)
      רוסו בדיון בוועדה, הבוקר (צילום: שלומי גבאי)

      יו"ר הוועדה מלצר, הקשה על רוסו וצוותו ושאל מדוע התבצע שירותו של רוסו במילואים בתנאי קבע. "זה סיווג של הצבא שיש לו שתי משמעויות - מי משלם בסוף, ואיך מחושב התשלום", השיב ויסמן. "מדובר בעניין שלישותי כספי. אין פה שום הבדל מבחינת המעמד. מילואים בתנאי קבע הם מילואים, והם אינם שירות קבע, באופן נחרץ. ההבדל היחיד הוא מבחינת התשלום. המינוח 'מילואים בתנאי קבע' מטעה משום שיש הבדל מהותי בין התנאים של מי שמשרת ב'מילואים בתנאי קבע' לבין התנאים של משרת בקבע".

      "אני לא מומחה, אבל אני חושב שהדברים פשוטים", הצהיר רוסו בפני השופט מלצר וחברי הוועדה. "קודם כל, סיימתי בעצם בינואר 2014 את שירות הקבע. החלטתי שאני לא רוצה להתמודד על רמטכ"לות וחשבתי שגדי איזנקוט ראוי, והשתחררתי". הוא סיפר כי החל בחייו האזרחיים, ועסק לדבריו בהקמת חברה לצד פעילות חברתית פילנתרופית. מלצר מצדו, ביקש מרוסו להיצמד לנושא הדיון, ולא לגלוש לתעמולת בחירות אסורה.

      "עד בערך צוק איתן עשיתי את זה ככה - חצי התנדבותי וחצי עסקי", המשיך רוסו. "זו היתה המערכה הראשונה שלא הייתי שותף בה בעשורים האחרונים, וזה היה לי קשה לעמוד בצד. בסיום המבצע אמרתי לאיזנקוט שזה היה לי קשה, ושאני יכול לתרום יותר בתחום המטכ"ל. תכננתי לעשות את זה ליום אחד בחודש, ואמרתי לו שאני לרשותו. הוא הציע לי את פיקוד העומק, ומיום אחד בחודש זה נהיה יומיים-שלושה בשבוע. עשינו לזה מעטפת שתאפשר את זה שבאמת אשאר במילואים, כי לי היה חשוב להישאר גם בעמותות וגם בדברים אחרים".

      מבחינת סמליות, הייתי עם מדי ב' כל התקופה הזו", המשיך רוסו. "העמידו לי רכב צבאי אבל לא לקחתי אותו, נסעתי ברכב הפרטי שלי. כל הפרוצדורה של מילואים בתנאי קבע היתה בגלל חוק השמ"פ". "ואחריך נכנס מישהו בקבע רגיל?", שאל מלצר. "כן", השיב רוסו. "לי היה קשה להיות רגל פה, רגל שם, והשחרור היה במאי 2017. פשוט כי היה קשה להיות חצי שבוע בצבא וחצי באזרחות. הרגשתי שהמפקדה יציבה, שהמטכ"ל יציב, וזהו. נפרדנו כידידים". הדיון הסתיים, והחלטת הוועדה תימסר מאוחר יותר בהמשך היום.

      טל רוסו בדיון פסילת מועמדים בכנסת, 5 במרץ 2018 (שלומי גבאי)
      "אין הבדל מבחינת המעמד". רוסו ופרקליטו בדיון בוועדה, הבוקר (צילום: שלומי גבאי)

      גם מנדלבליט הגיב אתמול ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, וטען כי אין מניעה שרוסו ייכלל ברשימת המועמדים לכנסת מטעם מפלגת העבודה בבחירות הקרובות. לטענתו, רוסו עמד בדרישה לצינון בן שלוש שנים ממועד שחרורו משירות קבע ולשיטתו, אין לראות בשירות המילואים של רוסו שירות קבע, המחויב לפי חוק בתקופת צינון של שלוש שנים.

      "אין עילה חוקית לפסילת איחוד הימין"

      נושא נוסף לא נדרשת הוועדה הוא חוקיות איחוד מפלגות הימין, לצד שיבוצו של אלי בן דהן ברשימת הליכוד. מנדלבליט סבר כי יש לדחות גם את העתירות הקוראות לפסול את האיחוד והשיבוץ של בן דהן, לאחר שקבע שאין עילה חוקית לפסול אותן.

      בהקשר זה, מנדלבליט קבע אתמול בנוגע לעתירות שדרשו לפסול את שתי הרשימות הערביות - רע"מ-בל"ד וחד"ש-תע"ל, מטעמים של תמיכה בטרור ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית, כי יש לדחות את העתירות שכן "לא הצטברה 'מסה ראייתית קריטית' המתחייבת לשם פסילת רשימה. כך נקבע גם לגבי העתירה שדרשה לפסול את מועמדותו של ד"ר עופר כסיף מטעם חד"ש.

      (עדכון ראשון 09:30)