שרת המשפטים ויו"ר הימין החדש איילת שקד הציגה היום (שני) את תכניתה לשינוי במערכת המשפט בישראל במהלך כנס כלכלת ישראל בירושלים 2050 של התאחדות הסטודנטים הארצית. בנאומה תקפה שקד את מערכת המשפט והציגה את הצעדים בתכניותיה לעתיד, בהם ביטול הוועדה למינוי שופטים בבית המשפט העליון, קיום שימוע ציבורי לשופטי העליון והעברת פסקת ההתגברות. בנוסף, אמרה שקד כי לפי תכנונה, שר יוכל לייצג את עצמו בבית המשפט גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי שלו, וכן כי יש להעביר את חוק היועמ"שים.
בפתח נאומה, אמרה שקד כי "לפני כמעט 40 שנה, התחוללה הפיכה במדינת ישראל", והמשיכה: "זו הייתה הפיכה שקטה. הפיכה מסוג חדש - ללא טנקים ומטוסים, ללא דם ברחובות ובלי לקחת שבויים. ליתר דיוק - דווקא נלקח שבוי. השבוי היה הציבור הישראלי". בהמשך דבריה, טענה שקד כי בית המשפט העליון נכנס לזירה הפוליטית כשחקן "חדש ורב עוצמה", וכי משנות ה-80 התבסס בבית המשפט העליון "דור חדש שקיבע את המשפטנים ככוח העולה בשמי הדמוקרטיה הישראלית".
לדברי שקד, "בית המשפט העליון הפך לפוסק עליון בענייני מדיניות. במקביל, באופן טבעי, התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. ייעוץ לקידום מדיניות הפך לייעוץ לסיכול מדיניות. מדיניות שלא אושרה על ידי הייעוץ המשפטי לא זכתה להגנה בבית המשפט העליון. בשם אינטרס ציבורי עמום שנקבע במסדרונות הייעוץ המשפטי, נדחק לפינה האינטרס הציבורי המוחשי שהוגדר בבירור בקלפי. הדמוקרטיה הישראלית השתנתה לבלי היכר".
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
פעילים קטעו כנס בהשתתפות בנט: "ברחת מהמפלגה, אין לך מילה"
במקרה של פסילת בן ארי: התפקידים הבכירים שדרשו בעוצמה יהודית כפיצוי
בית המשפט עוד יתחרט על ההחלטה: בימין רק ירוויחו מפסילת בן ארי
שרת המשפטים הוסיפה כי את רצון אזרחי ישראל, שהתבטא בבחירתם בקלפיות, החליף "המושג העמום, חסר המשמעות - הציבור הנאור". לאחר מכן, מנתה פסיקות שגרמו, לדבריה, לירידה באמון הציבור בבית המשפט העליון. "לאחרונה התברר כי גם חוקי היסוד אינם חסינים", הוסיפה. "לגישתם המסוכנת של חלק משופטי בית המשפט העליון - בכוחם לפסול אפילו חוקי יסוד הסותרים לדעתם את ערכי היסוד של השיטה. איזו שיטה אתם שואלים? שיטת הציבור הנאור כמובן". בדבריה הביאה שקד את דוגמת התנגדות בג"ץ לחוק היסוד להנהגת תקציב דו-שנתי.
בהמשך, הזכירה שקד גם את נושא בחירת השופטים. "הוועדה לבחירת שופטים הפכה לכלי רב עוצמה בהטמעת המהפכה. מועמד שלא תאם את האג'נדה, אביר זכויות אדם ככל שיהיה, איבד את סיכוייו להיכנס להיכל", אמרה. "המחנה הלאומי, משך כל שנות שלטונו, לא נקף אצבע מול המהפכה. מינוי אהרון ברק נעשה במשמרת שלטון המחנה הלאומי, וחוקי היסוד שאפשרו את המהפכה החוקתית הובלו על ידי שר המשפטים מרידור ויושב ראש ועדת חוקה אוריאל לין. שניהם ממפלגת השלטון דאז. עד הקדנציה האחרונה, הימין נבחר אך לא משל. במקרה הטוב, היה זה מחדל ארוך שנים".
לאחר מכן, מנתה שקד את מהלכיה בקדנציה האחרונה, והציגה את המהלכים שברצונה להנהיג בעתיד. המהלך הראשון שהציגה לראשונה הוא ביטול הוועדה למינוי שופטים, כך שאלו ימונו בהחלטת ממשלה לפי הצעת שר המשפטים ובאישור הכנסת. "לא ייתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם. העם יקבל את מלא הסמכות לכך". כמו כן, שקד הסבירה כי לפי תכניתה, יתקיים שימוע ציבורי לשופטי העליון, שכן "הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון".
המהלך השני שהציגה שקד הוא השלמת חוק יסוד החקיקה, המגדיר את סמכויות בית המשפט העליון, ומעגן את פסקת ההתגברות. "היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא ייתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה", הוסיפה. המהלך השלישי שהציגה הוא עיגון סמכויות היועמ"ש בחקיקה, זאת משום שלדבריה, "הייעוץ המשפטי לממשלה הפך מיועץ בלבד לקובע מדיניות, לקטגור של הממשלה".
בהמשך לעיגון סמכויות היועמ"ש, הציגה שקד כי במקרה של התעוררות שאלה משפטית, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו כיצד לפעול, כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. כמו כן, תשונה שיטת מינוי היועמ"ש והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה - "את שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה יש להחזיר לשיטה שבה מונו במשך רוב שנות קיומה של המדינה יועצים משפטיים - בהחלטת ממשלה לפי המלצת שר המשפטים".
"לצד זאת, נשלים את חוק היועצים המשפטיים. לא ייתכן שלשר בממשלת ישראל לא תהיה כל מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו", הוסיפה שקד. "האמינו לי, הדרג הפוליטי מעוניין להצליח בתפקידו. הוא יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר. וכן, כזה התואם את השקפת עולמו".