פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      עם הספק של חוק אחד ונאומי בכורה: הכנסת הקצרה בתולדות המדינה

      כל אחד מ-74 הח"כים שהצביעו בעד החוק לפיזור הכנסת, חשב שמיותר ללכת לבחירות. את הרכבים החדשים הם לא הספיקו לקבל, ובאופן אירוני במליאה נישאו בעיקר נאומי בכורה. "זה אחד הרגעים המבישים בחיי הפוליטיים", אמר ח"כ מש"ס ודבריו סיפרו את הסיפור כולו

      עם הספק של חוק אחד ונאומי בכורה: הכנסת הקצרה בתולדות המדינה
      .

      120 חברי הכנסת שהצביעו אמש (רביעי) בעד או נגד פיזור הכנסת, נכנסו לספרי ההיסטוריה של ישראל. לראשונה בתולדות המדינה, חברי הכנסת שהושבעו לתפקידם חודש קודם, הצביעו על פיזור הכנסת ה-21 ועל יציאה מחדש לבחירות. "זה אחד הרגעים המבישים בחיי הפוליטיים", אמר ח"כ יעקב מרגי מש"ס. ודבריו סיפרו את הסיפור כולו.

      כל אחד מ-74 הח"כים שהצביעו בעד החוק לפיזור הכנסת, חשבו שמיותר ללכת לבחירות אבל הצביעו בעד. רגע אחרי ההצבעה, חברי הכנסת, מרביתם עוד מכירים את נבכי הפוליטיקה והעבודה הפרלמנטרית, סיננו תגובות כמו "בלתי נתפס" ו"הזייה". והתגובות האלה לא נשמעו בחלל ריק.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מאות מיליוני שקלים בחודש: המדינה נערכת לבחירות ב-17 בספטמבר
      נתניהו תקף: "ליברמן חלק מגוש השמאל, הוליך שולל את הבוחרים"
      ליברמן: "הליכוד נכנע לחרדים"; יהדות התורה: "תירוץ מקומם"

      בנימין נתניהו משה כחלון גלעד ארדן יובל שטייניץ במליאת הכנסת ב-29 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      העבירו חוק אחד בלבד לפיזור הכנסת. המליאה, אתמול (צילום: ראובן קסטרו)

      הכנסת ה-21 היא הקצרה ביותר בתולדות הכנסת לדורותיה. מי שנשאה עד כה בשיא הלא מחמיא של הכנסת הקצרה הייתה עד כה הכנסת הרביעית שנמשכה שנה ותשעה חודשים. באותה כנסת עמד בראשות הממשלה דוד בן-גוריון ולמפא"י בראשותו היו 47 מנדטים.

      בעת כהונת כנסת זו הודיע בן-גוריון על לכידתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, וחודשים ספורים לאחר מכן בישר שישראל מקימה כור גרעיני. אחריה בשיאי הכנסת הקצרה ביותר מגיעה הכנסת ה-19 עם 784 ימי כהונה והכנסת הראשונה עם 917 ימים.

      בכנסת ה-21 היוצאת, לא קודמה חקיקה, לא הוקמו ועדות קבועות ואפילו עוד לא חולקו הרכבים החדשים לחברי הכנסת. החוק היחיד שאושר במליאה הוא החוק לפיזור הכנסת ובאופן אירוני, במליאה נישאו בשבועות האחרונים בעיקר נאומי בכורה, גם רגע לפני פיזורה.

      ח"כ אבי ניסנקורן,תמר זנדברג, מיכל רוזין, פנינה תמנו שטה מליאת הכנסת, 29 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      עוד לא קודמה חקיקה ועוד לא חולקו הרכבים החדשים. מליאת הכנסת, הלילה (צילום: ראובן קסטרו)

      בעקבות אישור ההצעה לפיזור הכנסת, אזרחי ישראל ילכו לקלפי בפעם השנייה - ב-17 בספטמבר. סביב התאריך התנהל בימים האחרונים ויכוח פוליטי, לאור עמדת יהדות התורה, ש"ס ואיחוד מפלגות הימין שסירבו שהבחירות ייערכו בחודש אלול שבו הישיבות והכוללים פותחים את שנת הלימודים. במקום זאת, הן הציעו לקיים את הבחירות ב-27 באוגוסט או לכל המאוחר ב-3 בספטמבר. בישראל ביתנו התנגדו נחרצות בשל החשש מכך כי אחוז ההצבעה אצל החילונים יהיה נמוך לאור חופשות הקיץ. לבסוף, כל הסיעות הסכימו על תאריך זה. במשרד האוצר אמרו בימים האחרונים כי עלות בחירות נוספות מוערכת בכ-600 מיליון שקל. זאת, בנוסף לעלות יום שבתון נוסף למשק בגובה 1.1 מיליארד שקלים.

      אינפו לו"ז בחירות (עיבוד תמונה)