ישראל כץ וגלעד ארדן הם לורל והארדי, לורל וארדן, של צמרת הליכוד. אם כץ במודיעין, לצד התחבורה, בהכרח ארדן באסטרטגיה, העיקר הניחוח הביטחוני; ולאחר שדרוגו של כץ למשרד החוץ, גם ארדן זכאי להתבשם בדיפלומטיה ומועמד להתמנות לשגריר באו"ם. ההחלטה בידיו. הוא מתלבט אם כדאי לו, ופורסם שהקדים ובדק עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אם אכן יאושר מינויו בתקופת ממשלת המעבר, במסגרת התנאים שהיועץ הציב ושאמורים לאזן בין הצורך בתפקוד רציף לבין שימור חופש הפעולה של הממשלה הבאה.
נכונותו של אביחי מנדלבליט להשיב בחיוב על בקשה כזו, בגלל חיוניות התפקיד, תשקף בורות מוחלטת וכניעה לצרכיו הפוליטיים של נתניהו. מדינת ישראל תשרוד אם השגריר הבא באו"ם, לאחר שובו של דני דנון משם, יתמנה רק בידי הממשלה הבאה. שום נזק לא ייגרם מהקפאת המינוי עד לאחר בחירות ספטמבר ואיוש תפקידי ראש הממשלה ושר החוץ - בהנחה שלא ייערכו בחירות בשלישית.
הולכים לבחירות - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
לאחר פיטורי שקד: נתניהו ימנה מ"מ לתיק המשפטים הערב או מחר
ועידת העבודה החליטה: הפריימריז על ראשות המפלגה ב-2 ליולי
שקד בפרידה ממשרד המשפטים: "אני בהחלט מתכוונת לחזור לכאן"
תפקיד השגריר באו"ם חשוב בעיקר למי שממלא אותו ורוצה להיבנות ממנו, בעיקר אם אינו דיפלומט מקצועי ומנוסה. לשכתו ב-800 סקנד אבניו ותצלומיו נואם ונפגש מעניקים חשיפה, דימוי של מעורבות בעשייה מדינית וקשרים עם ארגונים, עסקנים ותורמים ביהדות האמריקנית, צידה לדרך בחזרה לפוליטיקה הישראלית. השפעתו על קבלת ההחלטות בירושלים אפסית.
זאת ועוד, כשבוושינגטון מושל המשולש טראמפ-בולטון-פומפיאו, הווטו האמריקני קופץ מעצמו, ללא מגע ידו של ישראלי. ניקי היילי, לפני שחזרה למסלול שאיפותיה הפוליטיות (שניו יורק הייתה תחנה בו), הייתה גם היא כה קשובה לרצונם המשוער של בוחרים יהודים ואוונגליסטים, שתפקיד שגריר ישראל התכווץ למתורגמנה לעברית.
יש באו"ם גם עבודה שגרתית בוועדות השונות ולעתים במועצת הביטחון, אך לא בפגרת הקיץ. העצרת הכללית תיפתח השנה ביום הבחירות, 17 בספטמבר, ותסתיים בראש השנה, ערב השימוע לסניגור(י) נתניהו - אם יופיע(ו) אליו. לא סביר שבתוך השבועיים האחרונים של ספטמבר, בעודו נאבק על הרכבת הממשלה ומסייע לעו"ד עמית חדד בליטוש הטיעונים לשימוע אצל מנדלבליט, יטוס נתניהו לנאום בניו יורק, אלא אם רשימת הקניות המשפחתיות תחייב מסע זוגי.
במקרה כזה, או לחלופין אם כץ יוביל את המשלחת, אין צורך בשגריר טירון לתיאום מועד הנאום והפגישות הנוספות. סגנית השגריר, נעה פורמן, היא מהעובדות המוכשרות והמסורות בשירות החוץ, עם ותק מיוחד באו"ם בתקופות שונות עוד מאז העצרת האחרונה של יצחק רבין באוקטובר 1995, שבוע לפני הרצח. די בה ובצוות הקבוע שלה המתוגבר שלא לצורך בתיירים פוליטיים כמשקיפים בוועדות בזמן העצרת. יתכן אף שדנון יתנדב להישאר במקומו לעת עתה, כי אם לא ייערכו בליכוד בחירות מחודשות לקביעת הרשימה לכנסת, אין לדנון - להבדיל ממשפחתו, התלויה בשנת הלימודים - סיבה למהר. במנהטן משוכנעים שדנון מעוניין להישאר בעיר לא רק עד תום מושב הפתיחה החגיגי, אלא גם עד סוף 2019.
ארדן זקוק להסכמת כץ, שכמובן ירווה נחת הן מהמעמד והן מהתוצאה ולאישור ועדה בראשות נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, בעצמו שר לשעבר ומינוי פוליטי של נתניהו. השאלה החשובה ביותר שעליו להישאל ושאינה יכולה להניב תשובה כנה, היא האם יוכל לייצג נאמנה גם את מדיניותה של ממשלה שבראשה נציג מפלגה אחרת, כגון כחול לבן, אם זו תיכון לאחר הבחירות. אם לא, אסור לשלוח אותו, ערב בחירות, גם אם נתניהו לוחץ לפנות כיסא בממשלה. שיא הגיחוך יהיה אם השר לביטחון הפנים, שבגלל כישלונו במינוי מפכ"ל נאלצת המשטרה להסתפק שנה בממלא מקום, יקבל כרטיס לניו יורק בטענה שמוכרחים לאייש שם תפקיד חיוני הרבה פחות ממפכ"ל.
המארחים מחרימים
במסע כינוס הנכסים שבידיו רוצה נתניהו גם בשגרירות בקהיר, לטובת איוב קרא. זה מהלך שלילי משני צדדיו, הממנה והמבטל. אמירה אורון, מהמזרחניות הבולטות במשרד החוץ, התמנתה לתפקיד כדין. ביטול המינוי יגרום לה עוול. כך בכל מקרה, אבל שבעתיים אם תחתיה יישלח למצרים קרא, שייתקל שם בקרירות עוינת במיוחד, השמורה משום מה במדינות ערב לישראלים שאינם יהודים. במקרהו הפרטי של קרא, המסננת של משרד החוץ בלמה אותו בסוף שנות ה-80' בשלב הגיוס לקורס הצוערים. מי שלא רצה בו כצוער, יקבל אותו כשגריר.
שלא באשמתן, הנציגויות בירדן ובמצרים אינן מתפקדות במלוא כוחן. הן מוחרמות בידי מארחיהן, למעט פקידים מוגדרים במשרדי החוץ. יש בהן הרבה יותר מאבטחים מדיפלומטים, אבל אם לשפוט לפי הפינוי השבועי, גם המאבטחים אינם די מאובטחים. בעמאן (ללא בנות זוג ומשפחות) ובקהיר (עם) עובדים מראשון עד חמישי. מירדן עוברים ושבים בשיירות חמושות, ממצרים בטיסות, גם לטיפול רפואי בסיסי. קטן על קרא.
כמי שהיה שש שנים וחצי בשליחות דיפלומטית (וושינגטון וניו יורק) וכיהן כסגן שר החוץ ופעמיים-שלוש כשר, מבין נתניהו את משקלם היחסי של התפקידים במשרד וער לכישוריהם של אנשי שירות החוץ. לנוכח צרכיו הפוליטיים, וכשלצדו כרגיל יועמ"ש נוח, זה אכפת לו כקליפת האו"ם.