בימים אלה, בשנים כתיקונן, הכנסת הייתה אמורה להתפזר לפגרת הקיץ, והמערכת הפוליטית הייתה בדיוק בתחילתה של התקופה המכונה "עונת המלפפונים". השנה, בשל קמפיין הבחירות הקיצי, המלפפונים צפויים להיות מאוד עגולים, ולכלול הרבה מאוד ספינים פוליטיים שיסחררו את סדר היום.
אחרי הדרמות של סגירת הרשימות, כולם יחפשו כל דרך לתפוס קצת תשומת לב. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן השיק את העונה במוצאי שבת באולפן "פגוש את העיתונות" כשהכריז שאם נתניהו לא יסכים לדרישתו להקמת ממשלת אחדות אחרי הבחירות יבקש מהליכוד לפנות למועמד אחר.
כמה שעות אחר כך הגיעה תגובת הליכוד, עם העצומה המהוללת/נודעת לשמצה של מועמדי הליכוד שכללה הצהרת נאמנות לנתניהו והתחייבות שהוא המועמד היחיד להרכבת הממשלה. עצומת הווטסאפ הראשונה נטולת כל תוקף משפטי וחסרת כל משמעות ממשית - אבל היא הסעירה את הביצה מכל צדדיה, גרמה לתחושה טובה בבלפור, והדיחה את ליברמן מהכותרות - ובכך עיקר חשיבותה.
עוד בוואלה!
בטרם שככו הדי סערת העצומה, כבר פרצה סערה חדשה לחיינו. בעונת המלפפונים העגולה צריך סיפור יומי, והפעם הוא הגיע בחסות הבלגאן בכחול לבן, והקריאייטיב הלא מסונן של יאיר לפיד. בעוד גנץ ואנשיו די קופאים על השמרים עם קמפיין ממלכתי ומנומנם, לפיד מנהל בשבועות האחרונים קמפיין לגמרי עצמאי משל עצמו, ויורה לכל עבר בסדרת סרטונים ויראליים שמדמה בהומור ובעוקצנות בוטה את השיחות בקבוצות הווטסאפ של השותפים הטבעיים של נתניהו. הסרטון האחרון שלו, שבמסגרתו החרדים הוצגו כמי שרק הכסף מעניין אותם, חצה את גבולות הטעם הטוב ועורר זעם גדול אצל הפוליטיקאים החרדים שקפצו על ההזדמנות להאשים את לפיד באנטישמיות ולקרוא לגנץ להיפטר ממנו.
אבל גם חבריו של לפיד לקוקפיט נדהמו לראות את הסרטון המוגזם, ובמיוחד משה יעלון, שגם לא יפספס הזדמנות לעקוץ את השותף הג'ובניק ברביעייה, מיהר להסתייג פומבית ולהתנער ממנו לגמרי. "כנראה נפלט לו", אמר בגל"צ. "זה לא הסגנון שלי ושל בני". גנץ, כהרגלו, היה קצת יותר מרומז, אך חד לא פחות, כאשר השווה בטוויטר בין הסגנון של שותפו לבין הסגנון של נתניהו וקרא "להרבות באהבת חינם".
אצל גנץ לא אהבו בכלל את הסרטון וכעסו על הסערה, וגם לא מאוד שבעי רצון מההתנהלות העצמאית של לפיד, ובטח שלא מהקו התוקפני שלו נגד החרדים, אבל לעת עתה - אין להם ברירה. בערב, הרביעייה התייצבה כולה מחויכת לכנס ראשי מטות וסניפים, אבל כפי שכבר למדנו, מאחורי החיוכים של כחול לבן מסתתרים הרבה אי הסכמות ומתחים.
סערת הסרטון חשפה בפומבי את מה שמתחולל בצמרת המפלגה מזה שבועות ואת השסע הפוליטי העיקרי שעשוי להביא בסופו של דבר לסיום השותפות בין גנץ ולפיד - היחס לחרדים. אבל היא בסך הכול חידדה את מה שידוע: מדובר בחיבור פוליטי שנמצא על כרעי תרנגולת, שמחזיק מעמד בעיקר מכורח הנסיבות. כל שבוע יש מתיחות אחרת בצמרת כחול לבן, לרוב בכיכובם של יעלון ולפיד, ומדי פעם גם גנץ נגרר לתוכה ונאלץ להסתייג מאחד משותפיו.
יעלון לא אוהב את החיבור עם יש עתיד, הוא שונא את רעיון הרוטציה, ואם זה היה תלוי בו - כנראה שכחול לבן לא הייתה קורמת עור וגידים. לפיד יותר אגרסיבי ויותר דומיננטי מיו"ר המפלגה שלו, מתנהל כמו עצמאי בשטח ויורה לכל עבר - ובעיקר לעבר החרדים, בזמן שגנץ מנסה להתחכך בחצרות הרבנים בירושלים ובני ברק, ועל פניו חוסר התיאום והניהול משווע. אבל במבחן התוצאה - לא בטוח שזה רע לכחול לבן לשדר בימים אלה מסרים סותרים בכל הנוגע לחרדים. לפי הסקרים המפלגה איבדה מאז הבחירות לפחות שישה מנדטים, שחלק לא מבוטל מהם נדד לעברו של ליברמן, התעלולים שלו לנתניהו והקמפיין האנטי-ביבי ואנטי-חרדי שהוא מנהל. לפיד מנסה להחזיר את המנדטים האלה הביתה, וגנץ - חושב בעיקר על הבלגאן שזה יעשה לו ביום שאחרי.
סוד החיבור
בעוד בכחול לבן מנסים להרגיע את האמוציות ולחזור לשגרה, גם נתניהו קפץ לקלחת, גם הוא לא מפספס הזדמנות לעלוב בלפיד ולהזכיר לכולם שהוא גם כן מועמד לראשות הממשלה. לפיד הוא החוליה החלשה של גנץ, ובעוד גנץ מופיע בסיבוב הזה לבדו על שלטי החוצות, בליכוד עושים מאמץ גדול להזכיר שמדובר בצמד ושיש שם רוטציה. "ההסתה של המועמד לראשות הממשלה יאיר לפיד, המנוסחת בנימה אנטישמית, מוכיחה פעם נוספת מדוע אסור לתת ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה", הייתה תרומתו של נתניהו לאירוע, מה שגרר סיבוב ציוצים נוסף בינו ובין לפיד, שקיבל גיבוי אפילו משותפו יעלון, שתקף את "אשף ההסתה והפילוג". אחרי ש"קפץ על לפיד". תזכורת לכך שעם כל הריבים בקוקפיט, מה שמחבר ביניהם זה בעיקר השנאה לנתניהו.
לפיד הוא יריב מועדף גם של החרדים, שמעדיפים לתקוף אותו מאשר לחזק את ליברמן ולהשאיר אותו בראש סדר היום. ראשי יהדות התורה וש"ס משתדלים לספר בכל הזדמנות כמה ליברמן שיתף איתם פעולה בחוק הגיוס בגלגוליו הקודמים, בדילים חשאיים בבחירות לרשויות המקומיות ובביקוריו אצל הרבנים הבכירים. אצל ליברמן, הם אומרים, מילה זו רק מילה והוא אחד החברים הכי טובים שלנו. ככזה, הם מבינים שמלחמה פוליטית מולו לא רק שמחזקת אותו פוליטית אלא גם מרדימה את השטח החרדי.
לעומת זאת, קמפיין נגד לפיד, שעל שמו יש לא מעט צעדים נגד הציבור החרדי, מניבה לא מעט רווחים. היא מעירה את הפעילים והשטח ואף פוגעת בכוחו של ליברמן שגדל לממדים עצומים מבחינתם. ההתקרבות של גנץ לחרדים יכולה רק להעיד כמה עשוי להיות פורה שיתוף פעולה ביניהם אם יישבו יחד בממשלה. אצל ראשי הסיעות החרדיות קיימת הסכמה גורפת שישיבה אם גנץ היא תרחיש מציאותי רק אם לפיד לא יהיה חלק מהקוקפיט של מפלגת כחול לבן. בינתיים, הם נהנים לתקוע טריז בין השניים לא כי זה מסייע לנתניהו אלא גם כי זה מכין את הקרקע לתרחיש הכי חלומי מבחינתם - ליברמן ולפיד יושבים באופוזיציה, אבל הם יחד עם נתניהו וגנץ בממשלה.
בשורה התחתונה, גם לנתניהו וגם לחרדים יש אינטרס לשלהב את הלהבות בקוקפיט ולקדם את הפיצול בין גנץ ללפיד כדי שאחרי הבחירות יהיה קל יותר לעשות הפרד ומשול. כך שהמלפפון היומי יתחלף מחר בסערה אחרת, אבל המחלוקות בכחול לבן ילוו אותנו עד אחרי הבחירות.
