פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שבוע לבחירות: כמה בעלי זכות בחירה חיים בישראל? כל הנתונים

      מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 5.8 מיליון בעלי זכות בחירה חיים בישראל. 79% מהם יהודים, 16% ערבים. מאז הבחירות האחרונות באפריל נוספו 48 אלף ישראלים לרשימת המצביעים

      שבוע לבחירות: כמה בעלי זכות בחירה חיים בישראל? כל הנתונים
      צילום: ערוץ הכנסת

      5.8 מיליון בעלי זכות בחירה חיים היום בישראל - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). כ-14% מבעלי זכות הבחירה הם צעירים בני 18-24, 30% בני 39-25, ו-31% בני 59-40. חלקם של בעלי זכות בחירה בני 60 ומעלה עומד על כ-25%.

      מאז הבחירות האחרונות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019, גדל מספר בעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל ב-0.8%, שהם כ-48 אלף בני אדם. 79% מבעלי זכות הבחירה המתגוררים בישראל הם יהודים, 16% - ערבים ו-5% מקבוצות אחרות, בהם נוצרים לא ערבים ותושבים ללא סיווג דת - מרביתם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין.

      המחסן הלוגיסטי של ועדת הבחירות לכנסת בשהם, 05.09.19 (ראובן קסטרו)
      48 אלף בוחרים חדשים. הצבעה בקלפי (צילום: ראובן קסטרו)

      קבוצת בעלי זכות הבחירה כוללת אזרחים ישראלים בני 18 ומעלה. הנתונים אינם כוללים בני 18 ומעלה הרשומים במרשם האוכלוסין ואינם בעלי זכות בחירה כיוון שאינם זכורים, בהם ערביי מזרח ירושלים והדרוזים ברמת הגולן. 38% מהערבים הם בני 0-17 שאינם בעלי זכות בחירה, לעומת 31.9% מהיהודים ו-22.7% מקבוצות אחרות.

      כמו כן, האומדן אינו כולל אזרחים ישראלים בעלי זכות בחירה אשר שוהים בחו"ל תקופה ממושכת. כתוצאה מכך, אומדן הלמ"ס נמוך ב-570 אלף איש ממספר בעלי זכות הבחירה לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, העומד על כ-6.4 מיליון איש.

      גם מבנה הגילים באוכלוסייה משפיע על אחוז בעלי זכות הבחירה בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות. כך לדוגמה, חלקם של הערבים בקרב הבוחרים (16%) קטן מחלקם באוכלוסייה (21%) משום שחלקם של הילדים, חסרי זכות בחירה, גדול יותר מחלקם בקבוצות אוכלוסייה אחרות.