לו תושבי טבריה היו נאמנים לשוק העירוני כמו מצביעי הליכוד וש"ס בעיר, מצב הסוחרים היה נפלא. אבל ב-12 בצהריים היום (ראשון) נראו בשוק קונים בודדים בלבד. "יום ראשון תמיד חלש", הבהיר אחד הסוחרים וכדי לחזק את דבריו הצביע על חנויות שבעליהן כלל לא פותחים אותן ביום ראשון. אבל הוא ידע לספר על ימים אחרים, ימים יפים יותר שבין דוכני השוק היה קהל רב.
אלא שעם השנים הקהל עבר למרכולים של הרשתות הגדולות. שם יש מגרשי חניה רחבי ידיים, מבצעים ומיזוג אויר.
במטה של מפלגת העבודה-גשר חשו כמו אותם סוחרים שאיבדו את הלקוחות שלהם. עם זאת, בניגוד לסוחרים שוויתרו על עבודה ביום ראשון, פעילי העבודה בעיר לא מוותרים עד הרגע האחרון. חיים בן שלום שלדבריו "ינק את המפלגה מהבית", ישב ליד הטלפון והתקשר לאלו שמצויים ברשימת תומכי המפלגה.
אל תפספס
הוא מודה שכבר אין הרבה כאלה. בבחירות באפריל השנה הצביעו עבור המפלגה רק 287 טבריינים שהיוו 1.4% מכלל המצביעים בעיר. עבור אורלי לוי-אבקסיס הצביעו באותן בחירות 421 בני אדם והוא הביע תקווה שפרץ ולוי-אבקסיס יצליחו לשמר את אותם 708 מצביעים ואולי אף יצליחו להוסיף עוד כמה.
"קשה לי לראות שאצלנו בפריפריה הם לא זוכים לתמיכה גדולה יותר", אמר. לדבריו "שניהם מבטאים את הקול של תושבי העיירות, אבל אנשים ממש פנאטים בתמיכה שלהם לליכוד ולנתניהו. אחרי עשרות שנים עדיין יש כעס על הפליה שהיתה כלפי הסבים והסבתות. זה אולי ימחק רק עוד דור או שניים", סבור בן שלום.
בן-שלום, בן לעולה מחלב שבסוריה ולאמא שמשפחתה, משפחת ילוז, גרה בטבריה 400 שנה, אומר שגדל במציאות של עיר בה דיברו עברית מתובלת ביידיש ובערבית.
"לא היתה חשיבות למוצא שלך. אבי היה מראשי מפלגת רפ"י של בן-גוריון ורק בגיל מבוגר הבנתי שהיתה אפליה, אבל עמיר ואורלי באים עם מדיניות חברתית ורצון לשנות כאן סדרי עדיפויות", אמר.
"עד 1977 היינו סתם אנשים"
בבית הקפה שלו שבמרכז העיר יוסי עמר היה הרבה יותר נינוח מבן-שלום המודאג. 49%, שהם 10,000 קולות מקרב המצביעים בטבריה נתנו את קולם בבחירות אפריל לליכוד. הוא משוכנע שהפעם זה לא ישתנה לרעה. ההסבר שלו לכך דומה לניתוח של בן שלום; "עד 1977 היינו סתם אנשים, בגין עלה ונתן לנו אור, פתח לנו את העיניים ושיקם את השכונות. המצב שלנו נהיה טוב. המצב היום גם טוב וזה בזכות ביבי".
דובי ברוך, תושב העיר ולקוח בבית הקפה כעס על ההשוואה שערך עמר; "נכון, בגין פתח לנו דלתות, אבל מי שהמשיך בכך היה רבין, לא ביבי. איך אתה אומר ביבי ובגין בנשימה אחת? בגין הלך בדרך של צניעות, יושר וכבוד. בגין עשה שלום. מה ביבי עשה? כלום. הוא גונב דעת ומפלג את העם".
ברוך חושב שיצביע כחול לבן בעוד שלדבריו מרבית משפחתו נוטה לאביגדור ליברמן. הוא משוכנע שגנץ יזכה בבחירות. "ב"אני מריח את זה. ב-1999 הרחתי שברק ינצח את ביבי וצדקתי". כדי שיצדק גם הפעם צריכה כחול לבן לקבל יותר מ-2,120 הקולות שקיבלה בטבריה בבחירות לפני חמישה חודשים. רק עשרה אחוזים מקולות המצביעים.
עמר מצידו היה תמיד ליכוד והוא מייצג רבים מאוד מקרב המצביעים בעיר. "קודם כל אני חושב שביבי ראש ממשלה טוב, מצבנו המדיני, הביטחוני והכלכלי טוב ובכל מקרה אני תמיד אצביע מח"ל".
לבית הקפה מגיעים ארבעה גברים, על חולצותיהם סטיקרים עגולים עם תמונתו של ראש העיר, רון קובי, ושם מפלגתו - "הימין החילוני". הם ליוו את קובי שמצטלם עבור צוות חדשות משבדיה ובאו לנוח אצל עמר. גם הם מסכימים כמוהו שהמצב טוב, אבל לדבריהם המסחר בעיר התאושש בעיקר בזכות קובי. מהר מאוד הוויכוח עובר מהמישור הארצי למישור העירוני. מי לצד קובי ומי נגדו. היצרים והרגשות הרבה יותר חזקים מאלו שעלו בדיונים על הבחירות לכנסת. כעת ברוך ועמר מוצאים ביניהם נושא משותף- ההתנגדות שלהם לקובי.
מאוחר יותר יספר לי תומך ליכוד שלראשונה בחייו יצביע ש"ס וזה בגלל ההתקפות של קובי על אריה דרעי. גם בבחירות שנערכו באפריל התעמת קובי עם דרעי. ש"ס זכתה אז ב-15% מהקולות ותומכיה מאמינים שהפעם זה אפילו יהיה טוב יותר עבור המפלגה.
טפטוף חלש החל לרדת והסוחר של דוכן העלים הירוקים בשוק העירוני יוצא בשמחה לרחוב ומושיט ידיים למעלה כדי להרגיש את הגשם שנפסק אחרי זמן קצר. "לי חשוב שיהיה גשם ושתהיה סחורה יפה, הבחירות לא ישנו בין כה", אמר.