עוד מימי קדם הנבואה ניתנה לשוטים, ובגלגול הפוליטי המודרני של האימרה הלקח הכי חשוב הוא שלפרשנים, סוקרים וצייצנים יש יכולת מוגבלת מאוד לחזות את תוצאות הבחירות, ובטח את מה שמתרחש אחריהן. מספיק לחזור ל-9 באפריל כדי לראות עד כמה קלושה הנבואה: בנימין נתניהו זכה במנדט מהנשיא והוכרז כמנצח, ואף אחד לא העלה על הדעת תרחיש שבו הוא לא יצליח להרכיב ממשלה, ובטח שלא שייקח את המדינה לבחירות חוזרות. יחד עם זאת, קשה שלא להיכנע לפיתוי ולשרטט את מגוון התרחישים שאנו עשויים להתעורר איתם ביום שאחרי, עם סייג אחד גדול: הכול יכול להשתנות והכל יכול לקרות. הכול תלוי בתוצאות האמת בקלפי.
השאלה המרכזית שתעצב את המפה הפוליטית כשתסתיים ספירת בקלפיות היא האם נתניהו הצליח להשיג 61 מנדטים לגוש הימין-חרדים או לא. זו גם האבחנה שמחלקת בין שני עולמות של תרחישים אפשריים: ככלל, אם הקואליציה הטבעית של הליכוד עם החרדים ועם ימינה תגיע ל-61, בלי ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן, הוא יוכרז כמנצח. אבל אם הוא לא יצליח להגיע ל-61, עולם תרחישים פוטנציאלי אחר לגמרי נפתח לרווחה, שעשוי לכלול הרבה מאוד דרמות בלתי צפויות וטוויסטים בעלילה.
אל תפספס
יש 61
נתניהו יצא למערכת הבחירות הזו בגלל סיבה אחת - לא היה לו רוב של 61 קולות בכנסת כדי להשביע את הממשלה שביקש להקים - ממשלת ימין-חרדים צרה שתעניק לו חסינות פוליטית מפני כתב אישום. אם הוא יצליח להשיג במועד ב' את היעד הנכסף, הוא יגיע לנשיא ראובן ריבלין עם רוב של ממליצים מבין 120 חברי הכנסת, וקרוב לוודאי שהוא יהיה זה שיקבל את המנדט להרכיב את הממשלה. ואז יעמדו בפניו שתי אפשרויות גורליות - ללכת על ממשלה צרה רק עם השותפים הטבעיים או לפנות לשחקנים אחרים באופוזיציה ולהציע להם להצטרף לממשלת אחדות.
ממשלה עם ימינה והחרדים בלבד - תתמוך בחסינות, תאפשר לנתניהו לצלוח כתב אישום ואולי אפילו לכהן תוך כדי משפט, אך בממשלה צרה כל ממזר בן מלך ולכל אחת המפלגות יש הרבה מאוד כושר סחיטה. אם עוצמה יהודית היא זו שתעביר את נתניהו מעבר לרף ה-61, לא בטוח שהוא ירוץ כל כך מהר לצרף אותם לקואליציה. ולנוכח האזהרות של נתניהו על תכנית השלום הממשמשת ובאה מכיוון הבית הלבן ותופי המלחמה בעזה, ייתכן והמצב המדיני והביטחוני יקשו על ישיבה עם ימינה או עוצמה, ויחייבו הרחבה של הממשלה לכיוון מרכז-שמאל, לכיוון העבודה-גשר או חלקים מכחול לבן.
גם לליברמן נתניהו עשוי להציע להצטרף לממשלה, למרות כל הדם הרע שעבר ביניהם בקמפיין, אך יו"ר ישראל ביתנו מוכן לכאורה להצטרף רק לממשלה ללא חרדים, וקשה לראות את נתניהו מפר את הברית עמם. לפנייה לעמיר פרץ או בני גנץ יש חיסרון מרכזי אחד - אולי הם יוכלו להצדיק הצטרפות לממשלה איתו למרות שבמהלך הקמפיין שלהם הבטיחו שלא, אבל הם יתקשו מאוד לשבת תחתיו אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום. לפי לוח הזמנים הנוכחי, ההחלטה הסופית בנושא צפויה להתקבל בערך בעוד חצי שנה, במרץ-אפריל, כך שגם אם נתניהו יקים ממשלת אחדות זמנה עשוי להיות מאוד קצוב.
אין 61
אם נתניהו לא מצליח להשיג 61 מנדטים עולם שלם ומופלא של תסריטים ותרחישים נפתח לנגד עינינו, שעשוי אף להוביל לבחירות נוספות בעוד כמה חודשים. בשלב הראשון, זו תהיה השעה הגדולה של הנשיא ריבלין, שייאלץ לקבל הכרעה מאוד מנומקת ומדוקדקת למי לתת את המנדט להרכבת הממשלה. לריבלין יש שיקול דעת מאוד נרחב לפי החוק בהחלטה על המנדט, אבל באופן מסורתי נהוג לתת למי שיש לו רוב של ממליצים. רק שזה שלנתניהו אין 61 עדיין לא אומר שלגנץ יהיה רוב נגדי: כדי שלגנץ יהיה רוב הוא צריך שגם הרשימה המשותפת וגם ליברמן וישראל ביתנו ימליצו עליו, ולא בטוח שהקצוות הללו נפגשים. התמיכה של ליברמן מותנית בכך שגנץ יצהיר שהוא מקים ממשלת אחדות ללא חרדים, וגם הרשימה המשותפת פרסמה רשימת דרישות שגנץ צריך למלא כדי שימליצו עליו אצל הנשיא.
אם לאף אחת מהמפלגות הגדולות לא יהיו 61 ממליצים, ריבלין עשוי לבחור במי משני המועמדים שיש לו יותר ממליצים מהשני, וגם לגודל המפלגה יכול להיות משקל רציני בהחלטה: פער משמעותי בין הליכוד לכחול לבן עשוי להקשות או להקל על ריבלין על נתינת המנדט לטובת הצד השני. אם הליכוד יסיים כמפלגה הגדולה ביותר בפער של שני מנדטים מכחול לבן, הנשיא יתקשה לא לתת לנתניהו את המנדט ראשון, גם אם אין לו 61, בעיקר משום שגוש הימין-חרדים שניצב מאוחד מאחוריו צפוי להיות גדול יותר מאשר הגוש הלא קוהרנטי שימליץ על גנץ.
גם אם גנץ מקבל את המנדט ראשון, בזכות גוש חוסם לנתניהו עם ליברמן ואיימן עודה שנראה גם כך דמיוני, קשה לראות קואליציה שקמה אחר כך עם שני אלה, כך שהוא יצטרך לפנות למפלגות בצד השני של המפה כדי לנסות להרכיב ממשלה. בכחול לבן אומרים שהם ישמחו לשבת בקואליציה עם הליכוד - אבל בלי נתניהו - ומתכננים על מרד פנימי במפלגת השלטון במידה ונתניהו ייכשל ולא יקבל את המנדט להרכבת הממשלה. בשלב זה, בכירים בליכוד מתקשים לראות את זה קורה, ובטח שלא בשלב הראשון, אך בכחול לבן חושבים שעוצמת ההדף מהכישלון עשויה בסופו של דבר לגרום לזעזועים גם למעמדו של נתניהו במפלגתו שלו.
עוד אופציה שעשויה לעמוד על הפרק היא פירוק ימינה: בקמפיין כחול לבן פוסלים נחרצות את רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ', אך איילת שקד ונפתלי בנט יכולים להיות שותפים נוחים מבחינתם. בכל מקרה לכל הבטחות הבחירות שלפני ואחרי כדאי להאמין בעירבון מוגבל, בריאל פוליטיק של אחרי הבחירות - וכשברקע מרחפת אופציה של בחירות שלישיות - הפסילות וההתחייבויות עשויות להיעלם בהרף עין.
מי יקבל את המנדט ראשון?
שאלה נוספת שעשויה להיות מכריעה היא מי יקבל את המנדט ראשון. על פניו, עדיף לסיים את הבחירות כמנצחים ולהתחיל מיד את המשימה של הרכבת הממשלה כדי לצרוב את התודעה הציבורית. אבל, בבחירות המוזרות הללו דווקא עדיף לקבל את המנדט שני, אחרי שהמועמד הראשון נכשל, כי זה מוסיף כאיום חי וממשי את האפשרות של בחירות שלישיות כקלף במשא ומתן. אף אחד לא ירצה לקחת על עצמו את הזעם הציבורי שייווצר מבחירות נוספות וזה יגרום לכולם להגמיש עמדות. ריבלין כבר רמז שהוא לא מתכוון להיות נדיב יותר מדי עם הזמן, כך שמי שלא יקבל את המנדט בסופו של דבר יצטרך להתמודד עם לוחות זמנים די צפופים - 28 יום בלי הארכות כמו בדרך כלל, ובקיזוז ימי החגים שבאמצע - אבל אם הוא ייכשל - למועמד השני יהיה חודש סדיר לגמרי של עבודה כדי להרכיב ממשלה ולהציל את המדינה מבחירות נוספות.
ברמה הפוליטית כל השחקנים - ובמיוחד הגדולים שבקדמת הבמה - יידרשו להפגין הרבה אורך רוח. אם גנץ יקבל את המנדט ראשון, נתניהו יצטרך לשמור על כל השותפים הקואליציוניים שלו קרוב קרוב וגם להרגיע חזיתות בליכוד; אם יצליח לשמור על הנאמנות של כולם - דינו של גנץ יהיה להיכשל, ואז המנדט יעבור אליו. לחילופין, אם נתניהו יקבל את המנדט ראשון, גנץ צפוי לעמוד במסע לחצים אינטנסיבי להתפרק מלפיד ולחבור לממשלה, ופרץ ואורלי לוי-אבקסיס יצטרכו לעמוד במילה שלהם שלא יצטרפו לממשלה בראשות נתניהו. אם כולם ישמרו על עמדות המוצא שלהם והפסילות בקמפיין, נתניהו ייכשל שוב. ואז - או שהוא יאבד את המנדט ויודה סופית בכישלון, או, שכמו בפעם הקודמת, יחליט שוב לפזר את הכנסת וללכת לבחירות שלישיות.
הדרך השלישית - במקום או או, גם וגם
לאור המצב המורכב והמסובך והסכנה שאף אחד מהמועמדים - לא נתניהו ולא גנץ - לא יצליח להרכיב ממשלה, במערכת הפוליטית מעריכים כי ריבלין עשוי לבחור בסופו של דבר בדרך השלישית - במקום או-או, גם וגם. לפי התרחיש הזה, אם יתברר שלאף אחד אין רוב להקמת ממשלה אחרי סבב ההמלצות הראשון, או במצב של תיקו 60:60, ריבלין עשוי לקרוא לנתניהו וגנץ לפגישה פומבית שבה יקרא להם לנסות להקים יחדיו ממשלת אחדות. החשש מבחירות נוספות, כמו גם המיאוס הציבורי מהפוליטיקה, ובעיקר - התמיכה הציבורית הנרחבת ברעיון של ממשלת אחדות - עשוי לייצר לחץ על שניהם לוותר ולהתפשר על חלק מהעקרונות או הדרישות המקדימות ולמצוא דרך לשבת ביחד. אבל עוד חזון למועד; עד הקמת הממשלה יכולים לצוץ עוד תרחישים בלתי צפויים, שאי אפשר בכלל להעלות על הדעת.