אם היינו חיים בסיפור ילדים, לחיצת היד המשולשת של ראובן ריבלין, בנימין נתניהו ובני גנץ אמש (שני) בבית הנשיא הייתה סוף הסיפור. אחרי חודשים של ריבים מכוערים ומלוכלכים, המבוגר האחראי קרא לשני הילדים המתקוטטים ופקד עליהם לעשות שולם. בעולם המבוגרים, ובמיוחד המבוגרים הספציפיים האלה, זו רק תחילת הדרך. בעתיד עוד יתברר אם הפסגה המשולשת הזו תקבל ממדים היסטוריים, ותבשר על הקמת ממשלת אחדות לראשונה מאז שנות ה-80; בינתיים, זו רק תמונת הפתיחה של המשא ומתן, וכנראה שייקח עוד הרבה זמן עד שיצא ממנו עשן לבן.
אם יש חדר להיות בו זבוב, זו לשכת ריבלין אתמול בערב - כמה דם רע זורם בין כל הנוכחים בו: האחד משוכנע שהשני ניסה לעשות לו פוטש והשלישי, שמאיים לקחת לו את השלטון, ספג ממנו קמפיין מלוכלך שהציג אותו כמטורלל וחסר ניסיון. כולם בחדר אחד, במשך שעה וחצי, ואחר כך עוד שלושת רבעי שעה בארבע עיניים. בתוך כל הדם הרע הזה טמונה לכאורה איזו הבטחה של תקווה גדולה, של ממשלת אחדות שתחלץ את המדינה מהכאוס ובעיקר מהחשש המרחף מבחירות שלישיות. זה סיום הרואי קלאסי בסיפור ילדים, כאמור, אבל בפוליטיקה צריך להיות קצת נאיבי כדי להאמין שזה הסוף. אבל בצד החיובי של הדברים - אין ספק שזו תחילת הדרך לשם. אמש, לראשונה אי פעם, נתניהו וגנץ הוציאו הודעה משותפת; היום, אנשי המשא ומתן של הליכוד וכחול לבן, יריב לוין ויורם טורבוביץ, ייפגשו לפגישה ראשונה ומחר צפויה עוד פסגה משולשת אצל הנשיא. אלה חדשות טובות: המשא ומתן יצא לדרך.
אל תפספס
ריבלין קרא לנתניהו ולגנץ באופן חריג עוד לפני שהחליט על מי מהם הוא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, בתום יומיים שבהם קיבל את מצעד נציגי הסיעות. תוצאות הבחירות מבשרות שאין מנצח או מפסיד, אלא תמונת מצב של תיקו: כחול-לבן סיימה כמפלגה הגדולה, אבל לנתניהו יש יותר ממליצים - והבלוק הימני-חרדי שמאוחד מאחוריו הרבה יותר קוהרנטי ועמיד מגוש המרכז-שמאל-ערבים שהמליץ על גנץ כמועמדם להרכבת הממשלה. אך העיקר הוא שעם 55 ממליצים לנתניהו ו-54 ממליצים לגנץ ו-11 ח"כים של ישראל ביתנו ובל"ד שנשארו על הגדר - לאף אחד אין כרגע רוב להרכבת ממשלה. ולנוכח מה שריבלין שמע בהתייעצויות - מהבלוקים בימין ועד הפסילות בשמאל ודרישות האחדות החילונית של אביגדור ליברמן - לא נראה שיש דרך לצאת מזה פרט לממשלת אחדות בין המפלגות הגדולות. אם כולם מבינים שהדרך היחידה להימנע מבחירות נוספות היא אחדות, אפשר לחסוך שבועות של סבל ציבורי ולסגור את זה כאן ועכשיו - וזה התהליך שריבלין מנסה לייצר. השאלה היא כמה זמן ייקח להגיע לשם, באיזה הרכב ובאיזה תנאים, ובעיקר - מי יעמוד בראש.
בימים האחרונים ריבלין גלגל בקול רם את הרעיון של ממשלה פריטטית - ממשלת אחדות משותפת ושוויונית של שתי המפלגות הגדולות עם רוטציה של העומד בראש. בפסגה המשולשת הוא גלגל את הכדור לפתחם של נתניהו וגנץ. על פניו - שניהם קוראים להקמת ממשלת אחדות - אבל הניואנסים ביניהם גדולים בשתי סוגיות עיקריות - מי מרכיב, ומה ההרכב. בכחול לבן סבורים שגנץ, כראש המפלגה הגדולה, צריך להיות הראשון ברוטציה, ושנתניהו יקבל את החצי השני של הכהונה המשותפת ואילו בליכוד נאחזים בבלוק ה-55 של הימין והחרדים כדי לטעון שדווקא לו מגיעה הקדימות ברוטציה. רק שלאור לוחות הזמנים המשפטיים של נתניהו לסדר ברוטציה יש משמעות רבה: אם גנץ יכהן כראש ממשלה ראשון ונתניהו ישמש כשר תחתיו, אז אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום - הוא ייאלץ להתפטר מתפקידו.
לצד סוגיית הרוטציה, הצדדים חלוקים גם על ההרכב של ממשלת האחדות המתגבשת. נתניהו מגיע כבול בכבלים לגוש הימין-חרדים בעוד בכחול לבן דורשים להקים ממשלת אחדות ליברלית "ללא סחטניים וללא קיצוניים" - משמע מחויבים לדרישת ליברמן, בלי החרדים. אלה עמדות הפתיחה של המשא ומתן: גנץ איכשהו יכול להפר את הבטחת הקמפיין שלו שלא לשבת עם נתניהו אבל דורש להיות ראשון ברוטציה, בעוד נתניהו מציב מולו עובדה מוגמרת של בלוק ימני-חרדי שבו כחול לבן היא רק נספח. כדי להצליח, מישהו מהצדדים יצטרך להתפשר - ולבגוד בהבטחות שלו לבייס או לשותפים הטבעיים. אמש, כמה דקות אחרי ששוחח עם גנץ "על אחדות ישראל', נתניהו מיהר להתקשר לראשי בלוק הימין כדי לעדכן אותם שהוא עדיין מחויב להם, והתחפר בעמדת הפתיחה. גנץ שוחח עם חברי הקוקפיט ועדכן את הח"כים שהוא לא מתכוון להתפשר על ההובלה, המהות והשותפים הטבעיים - דהיינו ממשלה עם ליברמן ובלי חרדים. תוך כמה דקות חזרנו לנקודת ההתחלה שבה אין הסכמה מי ראשון ברוטציה ואין הסכמה על השותפים האחרים. אבל המשך יבוא.
בכחול לבן יש מי שחושד שמדובר במצג שווא של נתניהו שרק מנסה למשוך זמן, אבל אין לו הרבה זמן למשוך. לפי החוק, ריבלין צריך להודיע עד יום רביעי הבא, יום לפני השבעת הכנסת, על מי החליט להטיל את הרכבת הממשלה. אם בפגישה המשולשת הבאה יתברר שהמו"מ לא מבשיל, הוא ככל הנראה יטיל את המשימה על נתניהו, שיש לו מספר גדול יותר של ממליצים, וכל המשחק יתחיל מחדש. בשונה מהרוטציה, במקרה הזה בכחול לבן דווקא מרוצים מזה שנתניהו ראשון, ומאחלים לו כישלון חרוץ. פרק הזמן שנתניהו יקבל כדי לנסות להרכיב את הממשלה יצטלב עם השימוע אצל היועץ המשפטי וההכנות לקראת הגשת כתב אישום, והם מעריכים שכישלון נוסף שלו יזרז תהליכים ושינויים פוליטיים שיאפשרו להם בסופו של דבר להרכיב ממשלה. ריבלין מנסה לדלג על כל התהליך ולהעביר קדימה לתמונת הסיום היחידה שיכולה למנוע בחירות, אבל ייתכן שלפלונטר הזה צריך יותר מלחיצת יד משולשת וחיוכים מנומסים.