כשהעימות הפך לאימות: קריאת נתניהו הוכיחה שהוא לא מצליח לסגור את הפער

    תועלת אחת צמחה מההזמנה לדו קרב ששלח ראש הממשלה לגנץ: אישור הרושם, העולה מסקרי התקשורת ונתמך בנתונים פנימיים של המפלגות - שהנאשם בפלילים לא מצליח לצמצם את הפערים בינו לבין כחול לבן. לפיכך תשובת גנץ מדויקת: התמקדות במאבק בשחיתות היושב בבלפור וסביבתו

    צילום: יותם רונן, עריכה: אסף דרורי

    בתביעתו בפרשת ההתעמרות בו במעון ראש הממשלה והפרת הבטחה לקליטתו בשירות המדינה, לפני חמש שנים, נקב מני נפתלי בשם אחד מבני הזוג נתניהו. לא שרה, אלא בעלה. אבל בנימין נתניהו השתמט מהתייצבות באולם בית הדין האזורי (ובהמשך, הארצי) לעבודה, ועורכות הדין של נפתלי, נעמי לנדאו ונאווה פינצ'וק אלכסנדר, ויתרו על זימונו לעדות. הן חששו שנתניהו ירשים בכוחו המילולי, אם לא את השופטת המקצועית דיתה פרוז'ינין, אולי את שני נציגי הציבור שבהצבעה עלולים לגבור עליה.

    על מיומנותו של נתניהו כאשף דיבור, מחוות והופעות בפני קהל ומצלמה אין ויכוח. תכופות זאת חזות דקה שמאחוריה ריק, אבל ההצגה אינה מכוונת לניתוח קר ומעמיק של חומר. היא אמורה לפרוט על מיתרים רגשיים, להבליט את החיובי ולהבליע את השלילי, בתוך דקות או שבריריהן. לשכר, לעתים אף לשקר, כשההתפכחות תאחר מדי לבוא.

    עוד בוואלה! NEWS

    נתניהו: "מזמין את גנץ לעימות"; יו"ר כחול לבן: "נבהלת אז אתה מייצר ספין?"

    לכתבה המלאה
    חששו שירשים בכוחו המילולי. נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

    מאליו מובן מדוע נתניהו סומך על יכולתו להכות את בני גנץ בעימות טלוויזיוני. הוא מהיר מחשבה, חלק לשון וקליל אלתור מיריבו. התמודדות ביניהם תתואר כמוחמד עלי נגד סוני ליסטון. לגנץ, אדם שקול ללא נטיות אובדניות (למעט רכיבה על הרלי דייוידסון במהירות של קצת יותר מ-120 קמ"ש), אין שום סיבה לקלוע את עצמו למצב הפסדי. זול הרבה יותר לספוג עקיצות בדבר התחמקות מחתירה למגע מאשר לשלם את מחיר המגע.

    זה מה ששמעון פרס סירב להפנים, כשנתניהו התגרה בו ופיתה אותו לעימות ערב בחירות 1996. למוביל במרוץ, כפי שפרס היה לאחר רצח יצחק רבין ואף בתום מבצע "ענבי זעם", שהסתיים בתיקו עם חיזבאללה, צריך להיות עניין בשימור יתרונו. הימור על הגדלת היתרון, בעימות, אינו עומד בשום מבחן של סיכוי מול סיכון. היפוכו במתחרהו. הוא עשוי לצמצם את היתרון, להדביק את מספר 1 ואולי אף לחלוף על פניו.

    המכהן לרוב יתגונן

    כשהמוביל הוא הקודקוד המכהן, הטוען לכתר צובר נקודות מעצם העלאתו לרמה שוויונית. השניים לובשים חליפות דומות, ניצבים לפני אותו דגל ישראל, נתפסים - במקרה של פרס ונתניהו - כקרוצים מחומר דומה של מנהיגות. פרס סייע לנתניהו להרגיל את הציבור לרעיון שיתכן שגם הוא, הצעיר מראש הממשלה ברבע מאה ונטול ניסיון כלשהו בדרג גבוה מסגן שר, יוכל לתפקד כראש ממשלה.

    ראש הממשלה היוצא מוכרח להגן על גיליון ההישגים והכשלונות שלו. יריבו נשען בעיקר על הבטחות שעדיין לא הייתה לו הזדמנות להפר. לכן, במהלך העימות, המכהן לרוב יתגונן ויישמע מתנצל והמאתגר לרוב יתקוף וייראה החלטי.

    שלוש שנים לאחר העימות עם פרס התהפך המצב. נתניהו היה לפרס ואהוד ברק - לנתניהו. אלא שהפעם ברק, למוד נסיון 96', הוא שהוביל ונתניהו, שחיי ממשלתו התקצרו בשנה וחצי, השתרך אחריו; ושוב היה כדאי לנתניהו ולא ליריבו להתעמת. כשבייאושו כי רב הסתפק נתניהו בעימות עם המועמד השלישי, איציק מרדכי, מעין אביגדור ליברמן של אז, הפסיד נתניהו גם במקצה משני זה. לא שהעימות נבע בהכרח משיקול מוטעה: הפסדו בבחירות (האישיות ולא רק לכנסת) נחרץ כך או כך.

    נשען בעיקר על הבטחות שעדיין לא היתה לו הזדמנות להפר. גנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

    גנץ מיטיב להפיק את לקחי 96' ו-99', גם מפני שעימות בין שני מועמדים אינו תחום לשעת השידור שלו. כמוהו כמשחק כדורגל בין קבוצות חזקות באירופה, המתפרנסות גם ממכירת הסחורה, חולצות השחקנים הנערצים. העימותים נארזים בתוך הילולה גדולה של סקרי דעת קהל, משדרי פולמוס בערוצים וטורי פרשנות בעיתונים. מי ימנע מנתניהו להצטלם למחרת, כשהוא מחזיק בידיו, בנוסח טרומן אחרי נצחונו על תומס דיואי (בניגוד לכותרת יומון שנדפס מוקדם מדי) או טראמפ אחרי זיכויו במשפט ההדחה בסנאט, עיתון - ובהיעדר עיתון, את "ישראל היום" - שכותרתו "העימות: ביבי הביס את בני"?.

    עימות לא יהיה, כי הוא כדאי רק לצד אחד, אבל תועלת אחת צמחה מההזמנה לדו-קרב: היא אשררה את הרושם, העולה מסקרי התקשורת והנתמך בנתונים הפנימיים של המפלגות, שנתניהו אינו מצליח לסגור את הפער שגנץ פתח. העימות, שלא יהיה, הוא לפיכך אימות.

    תשובתו הנכונה של גנץ, היום, היא ההתמקדות המחודשת והמוגברת במאבק בשחיתות נתניהו וסביבתו, עם ראש חץ בדמות ח"כ יואב סגלוביץ', לשעבר מפקדם הראשון של חוקרי להב 433 וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה. אם נתניהו תאב עימותים, גנץ - שיהיה עסוק מדי בשבועיים הקרובים וביתר שאת אחר כך - יכול להפנות אותו לסגלוביץ', שמא לו יש שאלות ותשובות להחלפה איתו.

    העננים של גנץ

    באופק מבטיח זה לגנץ, יש שני עננים - מידת התאמתו לראשות הממשלה, בהשוואה לנתניהו (ירידה לגנץ, לאחר כמעט שוויון), כי ציבור שמאס בנכלולי נתניהו ובשלטונו הממושך טרם נוכח שגנץ הוא יותר מלא-שלילי, ועוזריו המחביאים אותו מהעיתונות מודים בכך במשתמע שהם חוששים משטחיותו וממעידותיו; ומאמצי נתניהו לדרבן לקלפיות את נרדמי הליכוד, מאוכזביו ועריקיו. אופיינית ההתמקדות ביוצאי אתיופיה ובנהגי המוניות. אם כל נהג יפעיל מונה, יאסוף ארבעה אתיופים וחמישתם יבואו להצביע בעד נתניהו, אפשר שהפסדו יהיה קטן יותר, חצי נחמה כשמחסום השב"כ בבלפור ייטרק מאחוריו.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully