יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ הודיע היום (רביעי) כי לא יתמודד על ראשות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת הבאה. בהתמודדות האחרונה שנערכה במפלגה לפני כשנה וחצי, לקראת סבב הבחירות השני, גבר פרץ על חבריו לצמרת המפלגה, סתיו שפיר ואיציק שמולי, וחזר להנהיג אותה לאחר הפסקה של יותר מעשור. בתחילת החודש הוא הודיע כי הוא מתכנן להתמודד לנשיאות המדינה.
"מתוך תחושת אחריות המוטלת עליי אני מודיע כי בבחירות הקרובות לא אוביל את מפלגת העבודה ולא אעמוד בראש הרשימה לכנסת. בעת הזו מפלגת העבודה חייבת לעבור התחדשות ולבחור לה יו"ר חדש והנהגה חדשה", מסר פרץ, שבפוסט שכתב בפייסבוק ביקש להסביר את התנהלות המפלגה תחת הנהגתו.
אל תפספס
פרץ נבחר לראשות מפלגת העבודה ביולי 2019 והוביל אותה בבחירות ספטמבר 2019 ומרץ 2020 במסגרת איחוד עם סיעת גשר ואחר כך גם עם מרצ. אחרי בחירות מועד ג' הוא התפצל ממרצ והצטרף ביחד עם איציק שמולי לגוש כחול לבן בממשלה עם נתניהו ומונה לשר הכלכלה בממשלה, בעוד שמולי מונה לשר הרווחה. בחודשים האחרונים ניהל פרץ משא ומתן עם יו"ר כחול לבן בני גנץ על ריצה משותפת אך השניים לא הגיעו להסכמות. פרץ הכריז מוקדם יותר החודש כי הוא מתכוון להתמודד לנשיאות בבחירות שייערכו בקיץ הקרוב.
"עשיתי הכל במערכות הבחירות הקודמות כדי להביא לחילופי שלטון. לא הסכמתי להצטרף לממשלת ימין צרה למרות התמורות הפוליטיות האישיות הגדולות שיכולתי לקבל. אך כאשר בני גנץ קיבל החלטה אמיצה בעת משבר עולמי חסר תקדים ומתוך אחריות לאומית, להקים ממשלת רוטציה שיוונית בה למרכז-שמאל עמדות השפעה משמעותיות ותאריך לסיום כהונתו של בנימין נתניהו, החלטתי לתמוך במהלך הזה. בחרנו בפשרה מתוך הסתכלות מפוכחת על מצב המדינה, מצב החברה הישראלית והמציאות הפוליטית", כתב.
"זה הזמן לכוחות חדשים"
"ידעתי שאשלם מחיר פוליטי כבד אך עשיתי זאת כי רציתי למנוע מערכת בחירות רביעית שהייתה מלהיטה את הרוחות, מגבירה את ההסתה והשיסוי הפנימי בעם ועל פי כל התחזיות (אם היו מתקיימות בחירות ביולי-אוגוסט 2020), נתניהו היה מצליח להקים ממשלת ימין צרה וקיצונית", הוסיף.
הוא הביע הערכה להנהגת כחול לבן, והדגיש כי אינו מצטער על כהונתו בממשלה ובמשרד הכלכלה, "שם אני מוביל כלכלה אנושית על פי תפיסת העולם הסוציאל-דמוקרטית בה אנו מאמינים". עם זאת, טען כי "השותפות בתוך הממשלה כשלה. נתניהו יצר משבר אמון שרק הלך וגבר עד מצב בו לא ניתן לקיים עוד את הממשלה, ולכן מדינת ישראל יוצאת היום למערכת בחירות קשה שאיש אינו יודע איך היא תסתיים".
בנוגע למשא ומתן לאחד רשימות עם כחול לבן, אמר פרץ כי הוא דחה לאחרונה "אפשרות להיות משוריין במקום בטוח בצמרת כחול לבן, מתוך גישה כי אינני מייצג את עצמי בלבד אלא תנועה שלמה שמכילה אנשים ומנהיגים מצוינים בכל רחבי הארץ ומובילה תפיסת עולם ערכית".
"זה הזמן לאפשר לכוחות חדשים לפרוץ ולהנהיג, ואני אעמוד לרשותם, למען המדינה ולמען המפלגה", סיכם.
בחירות 2021: לוח הזמנים
- 1 בינואר - פרסום פנקס הבוחרים העדכני
- 3 בינואר - כניסת פנקס הבוחרים לתוקף
- 3-4 בפברואר - הגשת הרשימות לוועדת הבחירות
- 10 בפברואר - מועד אחרון לעתור כדי לפסול רשימה מהתמודדות
- 9 במרץ - תחילת שידורי התעמולה בטלוויזיה וברדיו
- 11 במרץ - תחילת ההצבעה בנציגויות ישראל בחו"ל
- 23 במרץ - יום הבוחר
פרץ הוא אחד מחברי הכנסת הוותיקים ביותר, ונבחר אליה מטעם מפלגת העבודה כבר בשנת 1988. לאחר ששימש כיו"ר ההסתדרות, כיהן פרץ כראש מפלגת העבודה בין השנים 2007-2005, אז שימש כשר הביטחון בממשלת אולמרט, לרבות במהלך מלחמת לבנון השנייה. בשלב מסוים הצטרף למפלגת התנועה של ציפי לבני, ובמסגרת זו שימש כשר להגנת הסביבה בממשלת נתניהו בין השנים 2014-2013. רק לאחר מכן, חזר למפלגת העבודה. בסך הכול, כיהן פרץ כחבר כנסת במשך יותר מ-30 שנה.
פרץ העביר בחודש שעבר החלטה בוועידת מפלגת העבודה על ביטול הפריימריז בקרב המתפקדים והעברת ההכרעה על זהות היו"ר והרשימה לוועידת המפלגה, גוף מצומצם יותר שמונה כ-3,000 חברים. ח"כ מרב מיכאלי, היחידה שלא הצטרפה לממשלת נתניהו, מנהלת בימים אלה מאבק משפטי על ביטול ההחלטה והחזרת ההכרעה לידי המתפקדים, וצפויה להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. גם יו"ר קק"ל לשעבר, דני עטר, שוקל התמודדות על התפקיד.
בתגובה להודעת פרץ, צייצה ח"כ מיכאלי: "הגיע הזמן", וקראה לערוך פריימריז במפלגה בהקדם.
מפלגת העבודה לא עוברת את אחוז החסימה באף סקר שנערך מאז כניסתם לממשלה, אך במפלגה מקווים כי הפלטפורמה, המוסדות, ומערך השטח יהיו מצרך מבוקש ברקע הכאוס והבלגן בגוש המרכז-שמאל.