תעמולת הבחירות ברשתות החברתיות פרוצה, והפוליטיקאים נהנים משטח ההפקר

חוק התעמולה משנות ה-50' אוסר על נשיאת לפידים ושימוש בכלי שיט לקידום בחירות. אלא שבזמנים של אלגוריתם מתוחכם, בוטים וראש ממשלה עם טיקטוק, הוא הופך ללא רלוונטי. המומחים טוענים שלמפלגות אין רצון בשינוי, ומזהירים: "הקיצוניות עולה וקולות הנגד מושתקים"

בווידאו: אפל, גוגל, אמזון ופייסבוק נחקרו בקונגרס האמריקני על פגיעה בתחרות (צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן)

ישראל הולכת לבחירות בפעם הרביעית בתוך שנתיים, והמפלגות מחממות מנועים. בדומה לסיבובים הקודמים, גם הפעם הרשתות החברתיות צפויות להפוך לזירה העיקרית לתעמולה: התכתשויות, עימותים, שיח אלים ומסרים מחודדים הם רק חלק ממה שמצפה לנו עד למועד הבחירות בחודש מרץ. מגיפת הקורונה, שכופה ריחוק חברתי ואינה מאפשרת קיומן של עצרות בחירות, צפויה לחזק עוד יותר את המגמה.

חרף התכיפות שאזרחי ישראל נדרשים למלא את חובתם האזרחית, נדמה כי דווקא החוק שאמור לשמור על מערכת בחירות נקייה נותר הרחק מאחור. עיקר הקרבות הפוליטיים מתנהל כבר שנים רבות ברשתות החברתיות, אולם חוק תעמולת הבחירות שנחקק ב-1959 לא תוקן עם התייחסות לנושא, והמפלגות נהנות מאוטונומיה - לעתים מפוקפקת - לעשות ככל העולה על רוחן ללא פיקוח.

ניתן להבין עד כמה החוק אינו מעודכן כשמביטים בהחלטות שהתקבלו ב-1969. אז, נקבע כי תעמולת בחירות לא תלווה בנשיאת לפידים, נאסר על השימוש בכלי טיס ובכלי שיט כאמצעי לקידום בחירות, ואפילו נאסר על תעמולת בחירות באמצעות רמקול. אלא שהחוקים שונים מהותית בשנת 2021 - אין עוד צורך ברמקול פיזי, אלא בהפגנת נוכחות משמעותית ברשתות החברתיות. דוגמה לכך מהעת האחרונה ניתן לקבל מהחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפתוח חשבון ברשת טיקטוק, בניסיון לצבור עשרות אלפי עוקבים צעירים.

"נהנה משטח ההפקר". חשבון הטיקטוק של נתניהו (צילום: צילום מסך, מתוך טיקטוק)

חוק תעמולת הבחירות

  • החוק: נחקק ב-1959 ומאז עבר עדכונים זעירים שלא נוגעים לאינטרנט כלל
  • הפרצה: החוק אינו מתייחס לרשתות חברתיות, וכך המתמודדים והמפלגות יכולים לפעול כרצונם
  • הבעיה: מי שנהנה מההתיישנות הם הפולטיקאים, שגם אחראים על עדכון החוק
  • הפתרון: לא נראה באופק תיקון לחוק שיגביל את המפלגות והמתמודדים

ב-2015 מונתה ועדה בראשות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, שביקשה לבחון את חוק הבחירות. הוועדה, שהוקמה על ידי הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, שופט בית המשפט העליון בדימוס סלים ג'ובראן, סיכמה כי יש להחיל את הוראות החוק המהותיות גם על מרחב האינטרנט והרשתות החברתיות. אך למרות שש השנים שחלפו מאז, חוק תעמולת הבחירות נותר לא עדכני.

"זו הייתה הפתעה, כי הוועדה יצאה במנדט של נשיא המדינה, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הבחירות. הייתה הסכמה בכל חלקי הבית שצריך לחוקק רפורמה בנושא, והתחילו לדון בזה", אומרת פרופ' קרין נהון, שהייתה חברה בוועדה. "אני חושבת שנתניהו באופן מסורתי מאוד נזהר לא לגעת ברשתות החברתיות. גם בחוק הפייסבוק, החוק הגיע לקריאה שנייה ושלישית ונתניהו עצר את זה. נתניהו מרגיש שהרשתות החברתיות נותנות לו לנהוג איך שהוא רוצה, ולהגיע לקהל הרחב בצורה שבה הוא יכול להשפיע וגם להגיע בצורה בלתי אמצעית. הוא נהנה משטח ההפקר".

נהון מוסיפה כי "היו כמה המלצות בוועדה - מעבר לסיפור של השקיפות, הייתה רפורמה שלמה בכל מה שקשור לשידורים. החלנו סעיף של הסתה לאלימות וגזענות, חיזקנו את כוחו של יו"ר וועדת הבחירות, שכיום הוא מוגבל ויותר ריאקטיבי מאשר פרו-אקטיבי, וגם ביטלנו כמה דברים. החלפנו את כל הסנקציות הפליליות בקנסות, ביטלנו את תשדירי התעמולה, והחלנו סעיפים על רשתות האינטרנט כמו שימוש בביג דאטה ומניפולציות. הרפורמה לצערי לא התקבלה והיום אנחנו נמצאים בפער גדול יותר".

עוד בוואלה!

הוא הכניע, ריסק וקיבל לגיטימציה. נתניהו יכול להביט בחיוך על שנת 2020

לכתבה המלאה
"האחריות לא על הפייסבוק, אלא על הקמפיינים". תעמולת בחירות, בשנה שעברה (צילום: ראובן קסטרו)

מאחר שאין רגולציה על השימוש ברשתות החברתיות כאמצעי לתעמולת בחירות, המפלגות ממנות את הפעילות הדיגיטלית שלהן כחלק מחוק מימון המפלגות. הן מפעילות באמצעותו עמודים רשמיים וממלכתיים, וגם עמודים של "תאי הצעירים" של המפלגות, שם היד חופשית יותר והשיח לעתים נמוך.

"מאז ומתמיד היו קיימים תאים שונים במפלגות, כמו תאים של הקהילה גאה, תאים של אזרחים ותיקים, וכן תאים של צעירים - שבשנים האחרונות קיבלו על עצמם תפקיד חדש. ולא, לא מדובר בקידום האינטרסים של צעירי ישראל, אלא בהפצת תכנים נגטיביים ומרושעים", אומר ג', שניהל בעבר את אחד הקמפיינים לבחירות ברשתות החברתיות, לוואלה! NEWS.

"כמעט כל מפלגה בישראל (ביניהן יש עתיד, הליכוד וכחול לבן - מ"ל) הבינה את הפורמט - בגלל שתכנים בשפה כל כך רדודה לא יכולים לעלות בעמודים הרשמיים של המפלגות, אז הם יפורסמו, ולעיתים ימומנו, דרך העמודים של תאי הצעירים", מספר ג'. "העובדה שהתוכן הנמוך הזה לא יוצא מהעמודים הממלכתיים של המפלגות לא משנה את השורה התחתונה - שהמשכורת של האנשים שעובדים על התכנים הללו, על צילום והפקת הסרטונים, וכמובן מימונם בפייסבוק ואינסטגרם יוצאות מתקציב הבחירות המפלגתי שאותו אנחנו מממנים".

פייק על פייק

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה, מסבירה בשיחה עם וואלה! NEWS כי אחת הבעיות המרכזיות היא ההבדל בתכנים בהם נתקלים משתמשי הרשתות החברתיות. "אנחנו לא יכולים לדבר רק על התכנים מבלי להתייחס לפיל שנמצא במרכז החדר - האפליקציות", היא אומרת. "תחשוב על האלקטור שהיה מאוד חזק בבחירות של מרץ 2020. הסיפור הזה של איסוף דאטה וניסיון לייצר מלכודות על האוטונומיה של הבוחרים, זה סיפור לא פחות גדול מהתוכן עצמו. השאלה איך התוכן מתפזר, למה הוא מגיע דווקא אלייך ולא אליי. כלומר, איך נוצר מצב שאני משתמשת בפייסבוק ומרגישה שכל הפייסבוק נגדי, ברמה שאני רוצה לצאת ממנו כי אני מרגישה מותקפת".

"המשכורות יוצאות מתקציב הבחירות שאנחנו מממנים". הצבעה בקלפי למבודדים (צילום: AP)

שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, טוענת כי "הרשת החברתית היא פייק על פייק. הפייק ברמה הראשונה זה האלגוריתם, הפייק שעליו אני מדברת קשור לכל מי שיודע לסבן את האלגוריתם. כשאתה יוצר רשת הדהוד ומפיץ בה תוכן נורא מהר - מה אתה מנסה לעשות? לעבוד על האלגוריתם. זאת אומרת, שתמונת העולם שאני מקבלת היא פייק ראשון, והאלגוריתם זה פייק שני, וזה יוצר איזשהו עיוות מאוד גדול של המציאות. זה מעודד קיצוניות ומשתיק קולות מנגד".

"תחשוב על קבוצות רכישות, וחברה שנכנסת פנימה ומנסה לקדם מוצר דרך עשרה משפיענים. אנשים קוראים את זה וחושבים שזה אורגני", היא מוסיפה. "מי שחושב שהמלחמה היא בפרסומות בפייסבוק הוא אידיוט. הוא לא מבין שכל הסיפור זה מניפולציה דרך התוכן האורגני, זה הבוטים, הפרופילים הפיקטיביים, יש המון פרופילים ישנים. יש פרופילים שמוקמים, יש להם כבר 5,000 חברים והם מחכים ליום פקודה".

בתגובה לשאלה איך מתקנים את המצב, היא אומרת כי יש לקבוע חוקי משחק ברורים. "החלק הראשון, לפחות מהמקום שלי, הוא שהאחריות היא לא על פייסבוק, היא על הקמפיינים", קובעת שוורץ אלטושלר. "אני לא אזרחית פייסבוק, אני אזרחית ישראל. והתביעה שלי היא מהמתמודדים בבחירות ומהמחוקק לקבוע כללים. אין שום טעם לחוקק נגד בוטים או פרופילים פיקטיביים כי מחר יחשבו על משהו חדש. כל מסר שנוצר עבור כסף או שווה כסף, צריך לסמן אותו כמסר תעמולה. ביום שתחייב אותם לסמן פוסטים מזויפים, זה יעלם או יקטן. זה לא יפתור את קבוצות הווטסאפ, או רשתות קיצוניות כמו שהיה בארצות הברית, אבל את המיינסטרים של האינטרנט זה ינקה".

"פייסבוק נותנת למפלגות מתנה ענקית". תעמולת בחירות, בשנה שעברה (צילום: רויטרס)

החלק השני לפי שוורץ אלטשולר, הוא לקרב את חוקי הפרטיות לחוקי הבחירות. "כלומר, לאסור על מפלגות וקמפיינים לעשות עיבודים שונים במידע. לחייב אותם לאבטחת מידע של הדאטה, לאסור להשתמש במידע אישי רגיש, למשל מידע על נטייה מינית, בריאותית או דתית", היא אומרת. "תחשוב שאתה מקבל הודעה ואומרים שהיה חולה קורונה בקלפי שלך. או, למשל, לשלוח סמס לבנות דתיות מעל גיל 18, שבוחרות בפעם הראשונה, לכתוב על הפתק 'בס"ד', מה שיפסול אותו. אפשר לעשות הרבה דברים עם הדאטה הזה. יש סוגים של עיבודי מידע וסוגים של מיקרו-טרגטינג לפני בחירות".

לדבריה, "החלק השלישי הוא הסיפור של מימון מפלגות. מדינת ישראל מאוד מגבילה את היכולת לממן את הבחירות באמצעות גופים חיצוניים. המדינה נותנת למפלגות סכומים, והיכולת שלהן לגייס תרומות מבחוץ היא מוגבלת. מה אם הייתי טוענת שפייסבוק נותנת למפלגות מתנה ענקית בעצם זה שהיא מאפשרת לא לקנות פרסומות, אבל מאפשרת את הקבוצות פייסבוק האלו?".

"אתן לך השוואה: נניח שאני מחליטה לשכור על חשבוני אוטובוסים ביום של הבחירות, ואני אומרת שכל מי שרוצה לבחור בליכוד, אני אקח אותו. אני עשיתי את זה, המפלגה לא ביקשה את זה ממני, וזה נחשב מתנת בחירות אסורה. אז מה ההבדל בין זה לבין קבוצות פייסבוק? נעשית תעמולה אדירה בתוך הקבוצות, ופייסבוק מאפשרת את זה. וזו מתנה ששווה המון כסף. אז אולי פייסבוק כן נותנת מתנת בחירות אסורה? כלומר, הדרך השלישית היא לפעול דרך מימון מפלגות ולאסור על סוגים מסוימים של מתנות או מימון, שהמפלגות בעצם מקבלות במישרין או בעקיפין מחברות הדיגיטל", מסכמת שוורץ אלטשולר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully