אדריכל הכישלון: הברווז הצולע שהצליח להכשיל את מאמצי נתניהו

העובדה שנתניהו לא הצליח להגיע ל-61 בתנאים האידיאליים שסידרה לו המציאות אינה נתפסת. על אף שבליכוד מתעקשים להספידו, סער תרם לכישלון תרומה מכרעת. ומה זה אומר על חלום בלפור של בנט? הטור המלא הבוקר במעריב

בן כספית
26/03/2021
ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך הצהרתו לאחר תוצאות המדגם במטה הליכוד במטה בבנייני האומה, ירושלים 23 במרץ 2021. ראובן קסטרו
החמיץ בתנאים אופטימליים. נתניהו(צילום: ראובן קסטרו)

הטור המלא הבוקר במעריב

לבנימין נתניהו הייתה הפעם הזדמנות חד-פעמית להכריע, אחת ולתמיד, את הדמוקרטיה הישראלית. אבל הוא הפסיד. כן, ביבי הפסיד בבחירות (אבל עדיין לא את השלטון). הוא הגיע ל-23 במרץ במצב אופטימלי. מבצע החיסונים הפנומנלי, פתיחת המשק, המסעדות, בתי הקפה והמלונות ערב הבחירות, מצב הרוח, האופטימיות. בחירות, כמו כלכלה, זה סיפור של מצב רוח ואפילו גדולי השמאלנים נסחפו באופוריית היציאה מהקורונה בשבוע שלפני פתיחת הקלפיות.

אבל היה עוד משהו, דרמטי עוד יותר: ערביי ישראל. החבר'ה האלה, שאף פעם לא יחמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות, לא הגיעו לבחירות. הם ירדו מ-15 מנדטים לעשרה מנדטים. גוש השינוי איבד חמישה מנדטים נטו. כל מה שנתניהו היה צריך לעשות זה להבקיע את האסיסט הזה מול שער ריק. אבל הוא החטיא. יותר נכון, נבלם.

לשוער שעמד בשער הזה קוראים גדעון סער. כאוהד שרוף של נבחרת ארגנטינה בכדורגל, אימץ סער לעצמו בימים האחרונים מאז הבחירות את הכינוי "פיליול", על שמו של אובלדו פיליול, שוערה האגדי של הנבחרת הזו. הוא בלם את ניסיונות ההבקעה של נתניהו כמו שפיליול נעל את השער של ארגנטינה וריבר פלייט בשעתו. הבעיה עם פיליול היא שהכינוי שלו היה "אל פאטו" (El Pato). "הברווז", בעברית.

גם כאן, יש התאמה: סער יצא מהבחירות כברווז צולע, אבל מדובר בברווז הצולע הקטלני והמסוכן ביותר בברווזייה. הוא הוספד בימים האחרונים בידי כל זב ומצורע. הביביסטים מדקלמים שסער גמר, סער התרסק, סער צריך ללכת הביתה. ובכן, כל מי שמכיר את סער יודע שהוא יותר קרוב לשלוח את ביבי הביתה מאשר ללכת הביתה בעצמו. הוא, בבית, כבר היה.

עוד בוואלה!

אחרי התוצאות: הגוש נגד נתניהו מגשש צעדיו, בימין חסמו שיתוף פעולה עם רע"ם

לכתבה המלאה
ברווז צולע וקטלני. סער(צילום: אתר רשמי, תקווה חדשה)

זה לא שהוא לא התרסק. ההתרסקות של תקווה חדשה הייתה מפוארת ומרהיבה. מ-21 מנדטים בסקרים לשישה מנדטים בקלפי. סיפור יצחק מרדכי ומפלגתו ב-99', אחד לאחד. אלא שמרדכי היה מי שריסק את נתניהו בעימות הטלוויזיוני ההוא, מי שפרץ את החומה, מי שהכשיר את הלבבות לתבוסה שהנחיל אהוד ברק לביבי. סער, הפעם, היה זה שקילף מנתניהו חמישה מנדטים. ניתוח התוצאות מורה בבירור: המנדטים של סער הם נטו ליכוד, פלוס נציגות מ"דופן ימין" של כחול לבן ז"ל.

העובדה שנתניהו לא הצליח להגיע ל-61 במגרש הביתי ובתנאי המעבדה שסידרה לו המציאות, אינה נתפסת. סער ותקווה חדשה תרמו לה תרומה מכרעת. כשהמריא ל-21 מנדטים, ידע סער שאלה שמאלני המרכז שחונים אצלו בחניון. הוא ידע שהם יזלגו לאט-לאט בחזרה הביתה, אבל לא האמין שינטשו אותו עד האחרון שבהם. ואחרי שהם נטשו אותו, נטש אותו מנדט נוסף של אנשי ימין, שהבינו שהוא כבר לא מועמד לראשות הממשלה. אחרי כל זה, הוא הביא את ששת המנדטים החסרים לפירוקו של ביבי.

חוץ מסער, אי אפשר לפספס את הקריסה של הליכוד. אחוזי ההצבעה במעוזיו צנחו משמעותית ופתקי "מחל" במבצרים המבוצרים ביותר של נתניהו נחתכו באכזריות. חלק הלך לסמוטריץ', חלק לסער, וחלק גדול יותר פשוט לא הגיעו. הליכודניקים הוכיחו שהם הרבה יותר חכמים מאלה שמנסים לשטוף להם את המוח. לא כולם ביביסטים על מלא. מתברר שלליכוד של פעם, בהשראת סער, לימור לבנת, בני בגין, מיכאל איתן וחבריהם, יש עדיין מה למכור.

החלום מתנגש עם האינטרס הלאומי. בנט(צילום: אתר רשמי, אריאל זנדברג)

סער מסתובב במדבר הפוליטי מ-2014, עת פרש מממשלת נתניהו. "אני התפטרתי לפני שהוא פיטר אותך", אמר פעם ליאיר לפיד. שבע שנים הוא הולך במדבר השממה הזה. השבוע הוא הגיע לנווה המדבר. זה לא מה שהוא תכנן. היו לו שתי משימות: להזיז את נתניהו מהשלטון ולהפוך למועמד לגיטימי לראשות הממשלה. במשימה הראשונה, הצליח. בשנייה, נכשל. אם הוא היה יכול לבחור איזו מהמשימות הללו חשובה יותר, הוא היה בוחר את הראשונה. מעטים יודעים טוב ממנו עד כמה מסוכן הביביזם לישראל. הוא היה שם, הכי קרוב. הוא זה שהחזיק לנתניהו את היד בדמדומי הקדנציה הראשונה. הוא זה שהחזיק לו את היד בפארסת 12 המנדטים של 2006. הוא זה שפירק עבורו קואליציות והרכיב עבורו ממשלות.

זה לא פוטר אותו מאחריות לקמפיין המאוד לא מוצלח שניהלה תקווה חדשה בחודשיים האחרונים. גם סירובו להצעה שקיבל במעלה הדרך, להתאחד עם בני גנץ, לתת לרמטכ"ל את המקום השני ולרוץ ביחד, היה תמוה. הוא נאבק בכל תכסיסי הביביזם באשר הם, בקמפיין ארסי ושלילי שהומר בהתעלמות, וחוזר חלילה. אבל הוא לא ויתר. נכון לעכשיו, אין אדם שנתניהו חושש ממנו יותר מסער. הוא מכיר את יכולותיו הפוליטיות ואם מצרפים אליו גם שועל בשם זאב אלקין, מקבלים צרות. סער מחובר לחרדים, מחובר ללפיד, מחובר לליברמן וגם לנפתלי בנט.

בנט הוא מחזיק המפתחות. הוא בנה את עצמו על אהבת המדינה ופטריוטיזם מתפרץ, במובן החיובי של המילה. העובדה שגוש נתניהו הפסיד, תקל עליו לקבל את ההחלטה שהוא אמור לקבל: להצטרף לממשלת שינוי אזרחית, תוך שמירה על סטטוס-קוו מדיני. ממשלת הצלה לחברה הישראלית המדממת ולכלכלה המשוועת לתקציב ורפורמות. חלומו של בנט לקבל הכשרה בבלפור ולהתקבל לליכוד מתנגש כאן עם האינטרס הלאומי של המדינה. צריך לקוות שיקבל את ההחלטה הנכונה.


הטור המלא הבוקר במעריב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully