בעוד ארבעה ימים ייסגרו הרשימות לקראת הבחירות לכנסת ה-25 ובמפלגות נערכים להגשת סידור המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד מגביר את הלחץ כדי להביא לאיחוד עם מרצ והעבודה, ובמקביל ראשי הרוח הציונית איילת שקד ויועז הנדל הודיעו על פירוק השותפות וריצה בנפרד. המפלגות החרדיות והערביות במרתון פגישות כדי ליישר קו לפני נעילת הרשימות ונתניהו צפוי להודיע מי יזכו במקומות ריאליים בליכוד. איך תראה רשימת המועמדים בכל מפלגה ומהם עיקרי המחלוקת?
השריונים בליכוד
רשימת הליכוד נבחרה ברובה בפריימריז כבר לפני כחודש אך ליו"ר המפלגה בנימין נתניהו שמורים עוד 5 שריונים עד המקום ה-43, שאותם הוא צריך לאשר במזכירות הליכוד שתתכנס בתל אביב ביום שני אחרי הצהריים. במקום ה-14 וה-16 ברשימה נתניהו מתכוון לשריין את ח"כ עמיחי שיקלי ועידית סילמן, פליטי מפלגת ימינה, ויש לו עוד שריון אחד במקום ריאלי - במקום ה-28, וכן שני שריונים נוספים במקום ה-37 ו-43 לאייש.
בשבועות האחרונים מופעל לחץ כבד על נתניהו להשתמש בשריונים כדי לשפר את הייצוג הנשי החסר ברשימה, או לקדם את נציגי המיעוטים במעלה הרשימה. בין השאר, ח"כ גדי יברקן, שהפסיד בבחירות על משבצת מחוז העולים בו התמודד, לוחץ לקבל שריון כנציג העדה האתיופית. נתניהו שוקל גם לשריין באחד המקומות גם מועמד מהמגזר הרוסי, במטרה למשוך קולות מישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. כל השריונים של נתניהו יצטרכו לקבל את אישור המזכירות, שבראשה עומד ח"כ ישראל כץ.
איחוד בשמאל
במערכת הפוליטית מעריכים שהסיכויים לאיחוד של מפלגת העבודה ומרצ לבלוק טכני נמוכים עד קלושים, לנוכח ההתנגדות הנחרצת של יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי לריצה משותפת. יו"ר יש עתיד, ראש הממשלה יאיר לפיד, ניסה אתמול להגביר את הלחץ על ידי זימון פגישה משולשת עם מיכאלי ועם יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אך בסופה לא הושגו הסכמות.
גם היום התקשר לפיד למיכאלי והציע שיריון אחד לעבודה ושיריון אחד למרצ ברשימת יש עתיד, ותפקידים כמו למפלגה שצפויה לקבל 10 מנדטים בבחירות. עם זאת, יו"ר העבודה סירבה להצעותיו, ואף סירבה להמשך השיחות בנושא.
בסקרים האחרונים שפורסמו בסוף בשבוע במעריב ובחדשות 12, מרצ עקפה את העבודה, שמקבלת כעת 4-5 מנדטים. לפיד חושש שבריצה נפרדת, אחת המפלגות לא תעבור את אחוז החסימה ובכך תעביר את השלטון לגוש נתניהו. מיכאלי מתעקשת שריצה משותפת תקטין את כוחן של שתי המפלגות, תחליש את גוש המרכז-שמאל ותעביר מנדטים של מאוכזבים מהאיחוד לרשימה המשותפת ולמחנה הממלכתי.
יהדות התורה והמחלוקת על לימודי הליב"ה
הפערים בין שתי הסיעות המרכיבות את יהדות התורה - "דגל התורה" ו"אגודת ישראל" עדיין משמעותיים, אך ההערכה היא כי גם בבחירות הקרובות הצדדים ירוצו יחד. החשש העיקרי נובע מכך שריצה נפרדת תוביל לכך שלפחות אחת משתי הסיעות לא יעברו את אחוז החסימה - צעד שירחיק משמעותית את גוש הימין מ-61 מנדטים. לאחר נתק שנמשך כמעט שבוע וחצי, נציגי הסיעות חזרו לנהל מו"מ בשבוע האחרון ומלבד ויכוחים על מקומות ותפקידים ברשימה, נותרה מחלוקת משמעותית אחת שעיקרה סביב חסידות בעלז, החסידות השנייה בגודלה.
מנהיגה הרוחני, האדמו"ר רבי דב ישכר רוקח, מבקש להכניס למוסדות החינוך לבנים של החסידות לימודי ליב"ה באמצעות מסלול חדש שהציע משרד החינוך כדי לקבל תקציבים מהמדינה - מהלך שמעורר התנגדות של הפלג הליטאי במפלגה. אחת מהצעות שנבחנות כעת על מנת להגיע להסכמות היא שרשת החינוך של ש"ס תכניס תחתיה את מוסדות החינוך של החסידות ותעביר לה את התקציבים מהמדינה, מהלך שמעורר קשיים משפטיים רבים. עד כה נתניהו היה מעורב חלקית בניסיונות התיווך, הוא נפגש עם ראשי הסיעות החרדיות אך נמנע מהתערבות משמעותית יותר. ההערכה היא כי אם הצדדים לא יגיעו להסכמות עד יום שלישי הקרוב - מעורבותו תהפוך למשמעותית יותר.
ש"ס: "ייתכנו שינויים במיקומים אך לא מעבר"
ש"ס היא כמעט המפלגה היחידה שפתחה את קמפיין הבחירות כבר לפני שבועיים, ובמרכזו: יוקר המחייה בישראל. ברשימתה לא צפויים שינויים משמעותיים ומי שיעמוד בראשה הוא יו"ר המפלגה, ח"כ אריה דרעי, שהתפטר מהכנסת ה-24 לאחר עסקת הטיעון שנחתמה עמו בשל עבירות מס בהן הודה. במפלגה אומרים כי ייתכנו שינויים במיקומים אך לא מעבר. דרעי מעדיף להימנע משינויים כאלה גם בגלל החלל שהותיר אחריו הרב שלום כהן, מנהיגה הרוחני של ש"ס שהלך לעולמו לאחרונה והיעדר ההנהגה הרוחנית שאמורה לאשר את הרכב הרשימה.
הציונות הדתית: "הרכב הרשימה ידוע"
לאחר הפריימריז והאיחוד, הרכב הרשימה של הציונות הדתית, רשימתם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - ידוע. אצל סמוטריץ' ישובצו חברי הכנסת המכהנים ובן גביר כבר הודיע על ארבעת המועמדים מטעמו עד למקום העשירי. הציונות הדתית נהנת כעת מעיתוי טוב בסקרים והמפלגה הולכת ומתחזקת במנדט או שניים בחודש האחרון. השבוע סמוטריץ' ובן גביר עשויים להודיע על הצבת מועמדים במקומות 11 ו-12 שבאמצעותם יוכלו לקרוץ לאנשי הציונות הדתית הליברליים שהתרחקו לאחר האיחוד עם בן גביר ואולי חוששים להצביע לאיילת שקד בשל העובדה כי היא מתרחקת מאחוז החסימה. סמוטריץ' ובן גביר יצטרכו בשבועות הקרובים את הדרך להיאבק בקמפיין הגיוועלד של נתניהו שאמור לפגוע בהם, על פי בחירות קודמות, ב-2-3 מנדטים.
הרוח הציונית: "שבוע של החלטות משמעותיות"
איילת שקד ויועז הנדל החליטו על פירוק השותפות ברוח הציונית והמשך ריצה בנפרד, ימים בודדים טרם סגירת הרשימות. זאת, לאחר שהתרחקו בסקרים האחרונים מאחוז החסימה, ולפי סקר מעריב ביום שישי - עמדו על 1.9% בלבד. ההחלטה הגיעה בעקבות חילוקי דעות בין השניים על איחוד עם הבית היהודי, מיקומים ברשימה וצירוף דמויות חדשות וכן סקרים לא מחמיאים שהציבו את המפלגה מתחת לאחוז החסימה. כמו כן, עיקר הויכוח בין שקד להנדל ולהאוזר עסק בשאלה האם להשלים לנתניהו ל-61 מנדטים לטובת הקמת ממשלת ימין צרה אם לא תוקם ממשלת אחדות. בעוד ששקד תמכה, הנדל והאוזר התנגדו, גם במחיר של בחירות נוספות.
השניים צפויים להמשיך להתמודד בבחירות הקרובות, בשתי מפלגות שונות, וכן לפי סביבתם אין בכוונתם לפרוש.
הרשימה המשותפת: "מאחים את הקרעים"
ברשימה המשותפת מנסים עדיין לאחות את הקרעים. ביום שישי הוסכם בין חד"ש לבל"ד על ריצה משותפת בתנאים שעיקרם "חתירה למו"מ מדיני לסיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, וטיפול בפשיעה החמורה בחברה הערבית". תע"ל טרם הודיעה על הצטרפותה ואף לא בחרה רשימת מועמדים. זאת, לאחר פרישתו של אוסאמה סעדי במהלך הבחירות הפנימיות שקיימה ואחרי בחירתו של אחמד טיבי החזיק למקום השני - מה טרף את הקלפים והותיר את המפלגה להחליט על בחירות חוזרות למועמדיה. בחירות כאלה טרם התקיימו למרות שגורמים בתע"ל אומרים שהכיוון הוא שאת המקום השני ימלא נציג מהנגב, ככל הנראה ד"ר סמיר בן סעיד.
איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה הם מועמדי חד"ש, לפי סדר זה. מועמדי בל"ד הם סמי אבו שחאדה שצפוי להיות מוצב במקום השני ומטאנס שחאדה שיקבל את המקום החמישי אם תע"ל לא תצטרף - ואת המקום השישי אם תצטרף. החשש הגדול ברשימה המשותפת היא שיעור נמוך של מצביעים שבמידה רבה מאסו בחילוקי הדעות הפנימיים שפוררו את הרשימה שפעם הייתה הדבר הטוב ביותר שקרה לערביי ישראל בפוליטיקה הישראלית. לפי סקר שנערך על ידי מכון סטטנט של יוסף מקלדה, שיעור ההצבעה בחברה הערבית יעמוד בבחירות הקרובות על 39% בלבד.