מפלגת בל"ד הודיעה היום (שישי) כי תעתור לבית המשפט העליון נגד פסילתה בוועדת הבחירות. "נמשיך עד הסוף ונפתיע את כולם", מסרו, "כפי שלא נכנענו לתכתיבים של לפיד בהגדת הרשימות, לא ניכנע לתכתיב של גנץ בניסיון להנדס הנהגה ערבית לפי מידותיו".
בתום יום דיונים של כמעט ארבע שעות, ועדת הבחירות המרכזית פסלה אתמול את התמודדות מפלגת בל"ד בבחירות הקרובות לכנסת ה-25. זאת, לאחר שתשעה מחברי הוועדה הצביעו בעד פסילת המפלגה, וחמישה התנגדו. הטענה המרכזית לפסילתה של בל"ד היא שהמצע של המפלגה, שקורא לכונן מדינת כל אזרחיה, חותר תחת אופייה היהודי של המדינה.
"הצטמצמות המרחב הדמוקרטי במדינת ישראל זו תופעה שאמורה להדאיג את כולם, לא רק את בל"ד", אמר הבוקר לוואלה בהתייחסות סאמי אבו שחאדה, יו"ר המפלגה, "אני חושב שזה הזוי מה שקורה שם. בל"ד, המפלגה היחידה שנאבקת למען צדק ושיויון בין כל האזרחים במדינה נתפסת כמפלגה שצריך לפסול אותה ומי שפוסל אותנו אלה מפלגות שמובילות רעיון של טרנספר ותומכות בכיבוש ומצור וכיבוש של עם אחר. זה הזוי וההתקרנפות של החברה בישראל וההתדרדרות שלה כלפי הימין הקיצוני זו תופעה שאמורה להדאיג כל מי שרוצה חברה דמוקרטית, יותר צודקת ויותר אנושית ורוצה לראות את סיום הסכסוך ואת סוף הכיבוש".
בחירות 2022 בוואלה!
פרופ' ברק מדינה, חבר סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וד"ר שוקי שגב, מרצה בכיר בביה"ס למשפטים האקדמית נתניה, הסבירו כי פסיקת בית המשפט העליון תלויה בשאלה - באיזו מידה המפלגה עלולה להגשים את המצע שלה. "בהקשר הזה כבר נפסק בעבר לגבי בל"ד ומפלגות מהסוג הזה שאין מניעה שהן יתמודדו כי הן לא עומדות ברף הסיכון", ציין פרופ' מדינה, "יש תקדימים שהם חד משמעיים בנושא הזה ולכן עמדת היועמ"ש משקפת את הדין הרצוי". היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הביעה התנגדות לפסילת המפלגה.
בסבב א' היה ניסיון לפסול את בל"ד, שרצה עם תע"ל, ובית המשפט אמר בדרך-אגב, שהסיבה שהמפלגה לא נפסלה היא בין היתר כי היא לא מתמודדת לבד.
"זה רק נימוק נוסף והוא לא בלעדי. אנחנו יודעים ממערכות בחירות אחרות שבל"ד רצה לבד ולא נפסלה ע"י בית המשפט העליון. כדי לפסול צריך להראות שהמפלגה עושה מעשים קונקרטיים למימוש המצע שלה ושאם היא תצליח להגשים את המצע שלה זה בעצם ירוקן מתוכן היבטים מהותיים של ישראל כמדינה יהודית. זה לא עניין של סיסמה, 'אנחנו רוצים להגדיר את ישראל כך או אחרת', השאלה היא אילו הסדרים ינקטו בפועל". פרופ' מדינה הוסיף, "אני אומר בסוגריים שהמצב מאכזב שמפלגות שאמונות על קידום שלטון החוק כמו המחנה הממלכתי התעלמו מהדין הקיים ומחוות הדעת של היועמ"ש ופעלו לפי מה שנראה להם פוליטית נכון".
המומחים הדגישו, "העיקר זה לא הכותרת, אלא הפרטים - איזה סוג של הסדרים יוחלו במודל האידאלי מבחינת המפלגה. יש רשימה של מאפיינים של ישראל כמדינה יהודית, בין היתר כמו עיצוב המרחב הציבורי, חוק השבות, ימי המנוחה הרשמיים, וצריך לראות ביחס למכלול האם המודל החלופי שהמפלגה מציעה מרוקן מתוכן את קיומה של המדינה היהודית. בהקשר הזה", ציינו, "יש מפלגות שאמרו בעבר שהן רוצות שמדינת ישראל תהיה מדינת הלכה, מדינה יהודית במובן הדתי שלה, וגם אמירה כזאת לא פוסלת אותן, בגלל שבוחנים איזה הסדרים המפלגות האלו רצו לקדם והאם הם סותרים את אופייה הדמוקרטי של המדינה".
ד"ר שוקי שגב טען כי בית המשפט העליון לא ממהר לפסול מפלגות. "אנחנו רואים שהיום בית המשפט נכון פחות להתערב, אבל הלך הרוח הציבורי מאפשר פסילה של בל"ד לבד", אמר. "בגדול, אני חושב שהסעיף שפוסל מפלגות נכשל. בית המשפט קרא למחוקק לחוקק סעיף פסילה, והמחוקק עשה כך, אבל בית המשפט קרא לתוך הסעיף דרישות שלא נמצאות שם", טען.
"מלכתחילה היה צריך לפסול מפלגות גזעניות, אבל גם מפלגות שנטען לגביהם שהן חותרות תחת הדמוקרטיה וגם מפלגות ששוללות את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וחלק מהמפלגות הערביות. בקריאה של בית המשפט העליון לתוך סעיף הפסילה תנאים שלא רשומים בחוק, הוא למעשה רצה להימנע מהפסילה". לטענת פרופ' שגב, "זה לא נובע מפרשנות, אלא מהתוצאה. בג"ץ רצה להימנע ממצב שבו לא יהיו מפלגות ערביות שיתמודדו בבחירות".
השאלה היא, האם מצע שקרא להקים מדינת כל אזרחיה סותר את אופייה היהודי של המדינה?
"להציב את השאלה - האם מדינת כל אזרחיה סותרת באופן חזיתי את המדינה היהודית, זה כבר כשלעצמו מציג כאילו המדינה היהודית דורשת הפליה של האזרחים הערבים. אני חושב שזה לא נכון ולא הכוונה, אלא מדינה יהודית עם שיוויון אזרחי לאזרחים הערבים. זה לא באמת ניגוד, משום שבל"ד לא שואפת לשיוויון אזרחי אלא לשיוויון לאומי".