מערכת הבחירות לכנסת ה-22 מתנהלת בעיקר סביב מספרים ושאלה מרכזית אחת: לגוש הימין או המרכז-שמאל יהיו 61 ממליצים, או שמדינת ישראל תלך לסיבוב שלישי של בחירות בפרק הזמן הקצר בהיסטוריה. לאף אחד, כולל לשועלים הכי ותיקים בפוליטיקה בישראל, אין לכך תשובה. על דבר אחד כמעט כולם מסכימים: מי שעשויה להכריע את הכף לטובת או לרעת גוש הימין היא עוצמה יהודית.
המפלגה, לפי הסקר שפורסם היום (שלישי) בוואלה! NEWS, נמצאת לא הרחק מאחוז החסימה. פער של 20 עד 30 אלף קולות מפריד בינה לכנסת והחלום שהתנפץ תמיד בליל הבחירות, קרוב הפעם יותר מתמיד. אבל למרות הנתונים המחמיאים, זה כנראה לא יספיק. אם ללמוד ממציאות העבר, הנתון הגבוה שעליו נשענת המפלגה בשבוע האחרון מאז פרישת זהות של משה פייגלין, זו כנראה גם תקרת הזכוכית שלה.
קמפיין הגעוואלד של נתניהו, המתקפות מצד שקד וסמוטריץ' ועוד מכשולים שעלולים לצוץ בדרך, יהפכו את הניסיון לצמצם את הפער לבעל סיכויים נמוכים עד קלושים ביותר. מבלי להיכנס לשאלת מעמדה של עוצמה יהודית בציבוריות הישראלית, גם אם את מרוץ הבחירות הנוכחי יסיים בן גביר עם 50-80 אלף קולות, הרי שמבחינתו ומבחינת מצביעיו זו תהיה חגיגה.
אל תפספס
בן גביר ותומכיו מעוניינים הפעם להוכיח לכולם את כוחם. בבחירות הקודמות תמכו ברשימת הבית היהודי, בבחירות קודם תמכו ביחד של אלי ישי ובכל פעם התייחסו אליהם כאילו היה שווים 20 אלף קולות בלבד. הם תמיד טענו שהמפלגה שווה הרבה יותר אבל לא היה ניתן להוכיח זאת. הפעם כבר יהיה ניתן לדבר במספרים, שחור על גבי לבן. סביר להניח שגם הבית היהודי או האיחוד הלאומי, לו היו רצות לבד, היו זוכות למספר נמוך יותר של קולות מעוצמה יהודית.
בהרפתקה הזו של איתמר בן גביר קשה יהיה להאשים רק אותו. אפשר גם להאשים את שקד, בנט, סמוטריץ' ופרץ שלא ממש עשו מאמצים בישורת האחרונה כדי לשפר את הצעתם, וחלקם אף פעלו בכיוון ההפוך. גם את נתניהו שלא ממש התאמץ כמו בבחירות הקודמות. עבור בן גביר זו סיבה מספיק טובה להתמודד עד הסוף, גם אם המחיר יהיה הפסד של שניים עד שלושה מנדטים לגוש הימין. כך אולי בבחירות הבאות כבר לא יציעו לו רק את המקום השמיני ברשימה משותפת של ארבע מפלגות.