1. הלקח העיקרי והכה נדוש מהאיחוד ההיסטורי בשמאל הוא שלעולם לא צריך להגיד לעולם לא, או לפחות לא להאמין למלים האלה כשהן יוצאות מפה של פוליטיקאי. במשך שבועות עמיר פרץ התחייב מעל כל עץ רענן שהעבודה-גשר תרוץ באופן עצמאי ותעביר קולות מימין, שותפתו אורלי לוי-אבקסיס דיברה בחלחלה על התהום שפעורה בינה ובין מרצ, ומקורביהם של השניים הביאו סקרים כדי להוכיח שאין באיחוד שום רווח אלקטורלי. כל ההתבטאויות אלה עוד יישלפו מהארכיון עם היוודע התוצאות הסופיות, אבל בינתיים, הלחץ הציבורי והפוליטי עבד, החשש הגדול מאחוז החסימה הכריע, ופרץ התהפך.
במרצ הפעילו כל ערוץ אפשרי כדי להגיע עד הלום - ח"כים נשלחו לתווך ולרכך, צייצנים נשלחו לרשתות החברתיות, שלטי חוצות נתלו ברחבי הארץ וסמסים טורדניים נשלחו בתפוצת נאט"ו עם המילה איחוד. נדמה היה שמדובר בשידור חוזר: כל אלה קרו גם בשני הסיבובים הקודמים של הבחירות השנה, ובכלל, מרצ מחזרת אחרי העבודה כבר למעלה מעשור. הורוביץ הצליח לעשות את מה שקודמיו לא עשו, ולשכנע את העבודה לחתוך שמאלה.
עוד בוואלה!
ייתכן ששני המנהיגים, שנועדו אמש עד שעת לילה מאוחרת, חתמו על תעודת הפטירה של המותגים המוכרים של המפלגות שלהם, אבל הם כנראה הצילו לפחות אחת מהן מאחוז החסימה. ייתכן שכמו ברוב המקרים של חיבורים ובלוקים טכניים, הסך הכולל של המנדטים יהיה קטן מחלקיו. הסקרים האחרונים שבוצעו בעבודה מראים שמפלגה מאוחדת תביא תשעה מנדטים - שני מנדטים פחות ממה ששתי המפלגות מביאות ביחד, אך במחיר שמרצ לא בהכרח עוברת.
פרץ ניסה לגלגל את האחריות לעבר כחול לבן בשבוע שעבר, כשקרא לאיחוד גדול במרכז-שמאל, אבל זה היה בעיקר ספין חלול שנועד להפיל על גנץ חלק מהאשמה וצעד הכנה לקראת חיבור עם מרצ. האפשרות שהאחריות לקריסתה של מרצ ואובדן של עשרות אלפי קולות לגוש המרכז-שמאל בבחירות תיפול על כתפיו של פרץ הייתה קשה מנשוא. כך שלא מאהבת מרדכי נעשה החיבור הזה, אלא פשוט מכורח המציאות.
2. שתי המפלגות ירוצו תחת פתק "אמת", אבל האיחוד יזריק זריקת מרץ לתוך קמפיינים שאחרת היו מאוד מנומנמים, ויעורר את הבייס בשמאל, שמשתוקק ומייחל לחזור לייצוג פוליטי משמעותי. הפנייה של העבודה-גשר שמאלה אמנם תבריח קולות ימין שהצביעו לפרץ ולוי-אבקסיס בבחירות האחרונות, אך היא תחדד את ההבדלים מול כחול לבן ותקל על גנץ לשתות את הקולות בקרב המפלגות הגדולות מבלי לחשוש שהגעוואלד יהרוג מישהו.
לכן, האיחוד בשמאל הוא חדשות רעות בשביל נתניהו, שכן הוא יאפשר לגוש המרכז-שמאל למצות את הקולות שלו בצורה מיטבית בעוד בצד ימין המספרים עדיין רחוקים מהתכנסות. שעתיים אחרי ההודעה על עסקת פרץ-מרץ, הליכוד קרא לימין להתאחד והטיל את האחריות לפתחו של נפתלי בנט, ש"חייב לשים את האגו בצד" כדי למנוע את אובדן המנדטים. יש עוד פחות מ-60 שעות עד סגירת הרשימות כדי שבנט/פרץ/סמוטריץ'/בן גביר יפסיקו לריב, ופרץ והורוביץ העלו הבוקר משמעותית את מפלס הלחץ.
3. במניין המנצחים והמפסידים של המהלך, הורוביץ ניצב ראשון. הקמפיין המשולב שהוביל כדי ללחוץ על פרץ הציל את מרצ ממערכת בחירות שהייתה יכולה להיות קטלנית, והציל את עצמו מכך שהקטל ההיסטורי יהיה רשום על שמו. פרץ, שנאלץ להתאחד עם מרצ בניגוד לרצונו וכמעט בעל כורחו, הצליח לשמור לצדו את לוי-אבקסיס, שתבלע את סלידתה מהשמאל, והוכיח שהשותפות ביניהם באמת נדירה. נהוג לחשוב שעקשנות היא תכונת אופי מולדת, אבל פרץ היה קשוב לרחשי הבייס, וייתכן שהוא עוד יתגמל אותו.
עוד נחזור למנצחים, אבל בגזרת המפסידים סתיו שפיר מככבת כמי שנדחקה החוצה לחלוטין מהרשימה המאוחדת ותצטרך לקבל ביומיים הקרובים החלטות גורליות על עתידה הפוליטי. שפיר הייתה בת בית בשתי המפלגות - היא החלה את דרכה בעבודה ואפילו הגיעה למקום השני אחרי פרץ בפריימריז על ראשות המפלגה מוקדם יותר השנה ועברה לשורות מרצ בבחירות שלאחר מכן - וכעת מוצאת את עצמה ללא מחסה.
שפיר, שעומדת כעת בראש המפלגה הירוקה, הצהירה לכאורה על התמודדות עצמאית, אך לא מן הנמנע כי היא תכריז על פסק זמן מהפוליטיקה בימים הקרובים. העובדה שהיא הגיעה לנקודה זו ללא אף בן ברית שיפעל לטובתה באף אחת מהמפלגות בהן היא צמחה היא שיעור מרתק על הפער בין פוליטיקת הלייקים לבין היכולת לשחק את המשחק בעולם הפוליטי האמיתי. בשידורי הלייב בפייסבוק היא מככבת לבד אבל בכנסת המשחק הוא משחק קבוצתי, ושפיר לא ידעה לשחק אותו. כך, רשימת המנצחים נסגרת עם איציק שמולי ותמר זנדברג, שהובילו בשבועות האחרונים ציר משלהם כדי לגבש את התשתית לאיחוד שתי המפלגות, ובתוך כך, גם דאגו להוציא לשפיר כרטיס צהוב.
