פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      בלי דגל לרוץ איתו: נתניהו ממולכד, ומוטרד מבנט המתחזק

      הליכוד לא מביא פנים חדשות, מסונדל בשל "הסכם אי-לוחמה" עם הבית היהודי - ונשחק בסקרים. במחנה השני, לפיד מפנטז על איחוד משנה גורלות, ובעבודה מחפשים לפתור את פלונטר שיבוץ הכוכבים

      בנט ונתניהו (עיבוד תמונה)
      קו סולידי של הליכוד כלפי הבית היהודי, שחושף את הפחד מבנט (צילום: יח"צ)

      עשרה ימים עברו מאז השמיע נתניהו, בשתי הזדמנויות פומביות שונות, את הבטחתו למע"מ אפס על מוצרי יסוד, ומאז היא נמוגה כלא הייתה. נתניהו מחפש דגל לרוץ איתו. הנושא החברתי נתפס לא אמין כשהוא בא ממישהו שלא התעסק עד כה בנושאי יוקר המחיה. בנושא הביטחוני יש לו יתרון על הרצוג, אבל הבחירות לא עוסקות בכך, בינתיים, וגם הצונאמי המדיני וגל ההכרה של מדינות אירופה בפלסטין לא מוציאה אנשים לרחובות, לא אלה שבעד ולא אלה שנגד.

      במקביל, שוברים את הראש בליכוד איך למשוך מצביעים מהמפלגה השנייה בגוש, הבית היהודי. בעוד הרשימה של נתניהו לכנסת ה-20 נראית כהעתק כמעט מדויק של הרשימה לכנסת ה-19, ללא פרצופים חדשים וכמעט ללא צעירים מתחת לגיל 40, שמרבית הכוכבים הגדולים שהיו בה עזבו, אצל בנט המגמה הפוכה.

      בחירות 2015 || עוד ידיעות בוואלה! חדשות
      "לא ישתיקו אותי": צפו בבנט בנאום עצבני במיוחד
      איחוד? "אורי אריאל משתמש באלי ישי כקלף מיקוח מול בנט"
      ואלה שמות: המועמדים בפריימריז במפלגת העבודה נחשפים

      אין יום שבו יו"ר הבית היהודי לא מזמין עיתונאים לצילום משותף עם מועמד או מועמדת חדשים. חלקם לא דתיים, אחרים אפילו אינם יהודים, ובכל זאת הם בוחרים בבית היהודי. בליכוד נמצאים במלכוד. מצד אחד, הם חתמו עם הבית היהודי על "הסכם אי-לוחמה", לפיו שתי המפלגות לא יתקפו האחת את השניה, בניגוד למערכת הבחירות הקודמת.

      מצד שני, הם יודעים שהמשך המגמה הנוכחית עלול לדרדר את הליכוד מתחת לבית היהודי. הקו עליו החליטו ללכת במטה ההסברה של הליכוד הוא שמדובר בבחירות בין ביבי לבוז'י, וכי אין טעם להצביע לבנט. זאת - כיוון שהוא לא יוכל לשכנע את החרדים (עמם הוא מסוכסך מאז חוק הגיור), ואת מפלגות המרכז, לשבת בממשלה תחתיו. הקו בהחלט סולידי ולגיטימי, רק שהוא חושף מבלי להתכוון את הפחד הגדול ביותר בליכוד: שבנט יהיה זה שירכיב את הממשלה הבאה.

      ח"כ דני דנון בישיבת מרכז הליכוד, נובמבר 2014 (ראובן קסטרו)
      לא פורש. ח"כ דני דנון (צילום: ראובן קסטרו)

      בזמן שכל המערכת הפוליטית עסוקה בדילים בין מפלגות, בליכוד - המפלגה הראשונה שתקיים פריימריז (ב-31 בדצמבר) - עוסקים בדילים בתוך המפלגה. יושבי הראש של הקואליציה בקדנציה הנוכחית, זאב אלקין ויריב לוין, כרתו ברית פוליטית עם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, והשלושה מקיימים היערכות משותפת ליום הבחירות. אדלשטיין, שנהנה גם מתמיכתו של חבר הכנסת חיים כץ, מגדולי הפוקדים בליכוד, צפוי על פי הערכות לסיים באחד מחמשת המקומות הראשונים בבחירות לרשימה. הקרב הגדול ביותר בתוך המפלגה הוא כמובן בין שני היריבים המרים, ישראל כץ וגלעד ארדן. שניהם מועמדים לסיים במקום הראשון. השר לשעבר, אבי דיכטר, שהתמודד בבחירות המקדימות לכנסת ה-19 ולא נבחר, נראה כמו מי שהפעם דווקא יצליח, כך לפי בכיר במפלגה, הבקיא בקרבות הדילים והחיסולים.

      סיעת יחיד - לקריאת כל הטורים של עמרי נחמיאס

      נתניהו שאב עידוד מהחלטתו של משה פייגלין להסיר את המועמדות שלו לראשות המפלגה, וכעת עבר להפעיל לחץ על המועמד השני, דני דנון, שיסיר את המועמדות שלו. "כוחנו באחדותנו", נכתב בהודעה מטעמו של נתניהו שנשלחה לטלפונים של מתפקדי הליכוד. אלא שדנון מתכוון בכל מקרה להתמודד עד הסוף, אף שמשמעות הדבר היא כי יצטרך להתמודד באותו היום גם מול נתניהו וגם בפריימריז לרשימת המפלגה. "אני לוקח בחשבון שבגלל שאני מתמודד בשתי מערכות בחירות באותו יום אתקשה לשחזר את המקום החמישי אליו הגעתי בפעם הקודמת", אומר דנון, "אבל בכל מקרה אין בכוונתי לפרוש".

      מי יזוז אחורה?

      עמיר פרץ צפוי לקבל את המקום השמיני ברשימה המשותפת של העבודה והתנועה. ההחלטה אינה סופית, ולבני צפויה להודיע עליה עד יום שני. על פי חוקת התנועה, היו"ר צריך להודיע בתוך 14 יום מרגע פיזור הכנסת מי משובץ באיזה מקום, והיום הזה יגיע כאמור בעוד ארבעה ימים. אתמול השניים נפגשו בבית המפלגה ברחוב הארבעה בתל אביב לפגישה שהוגדרה "טובה". כעת יצטרכו הצמד לבני והרצוג לסגור ביניהם על איזו "מכסה" יכנס מנואל טרכטנברג. האם זה יהיה על מכסת העבודה או מכסת התנועה, ומי יצטרך לזוז אחורה לשם כך. שיבוצו של טרכטנברג, אם לשפוט לפי גודל המשוכה שחצו השבוע השניים, הוא "כסף קטן".

      ועידת המפלגה אישרה פה אחד להרצוג להתאחד עם לבני, לרוץ תחת שם אחר, לאפשר לו לשריין שישה מקומות עבורה ועוד מקום אחר לבחירתו, ובנוסף כמובן לאפשר ללבני רוטציה. אז מה זה כבר למצוא עוד מקום אחד ברשימה?

      עמיר פרץ במסיבת עיתונאים בקירייה, נובמבר 2014 (ראובן קסטרו)
      כנראה מספר 8. ח"כ עמיר פרץ (צילום: ראובן קסטרו)

      בינתיים, יש כאלה שחוששים שלא ייכנסו לכנסת. אחד מהם, אבישי ברוורמן, החליט לפרוש השבוע. אלא שהתבוננות מדוקדקת ברשימת המפלגה מעלה כי יש בה יותר מקומות ריאליים ממה שנראה. בעבודה, להבדיל מן הליכוד, חבר כנסת שנבחר בעבר ברשימה הארצית, יכול לשוב ולהיבחר על הבטחת הייצוג של המחוזות. קחו למשל את איציק שמולי המתגורר בלוד. בחירתו במקום גבוה, תבטל את הצורך לשמור מקום לנציג שכונות, ובכך ייפתח עוד מקום ברשימה הארצית.

      גם בעבודה כבר חושבים פריימריז. השבוע הגיע איתן כבל, בעל מפקד מהגדולים במפלגה, לכנס של סתיו שפיר בבר רוטשילד 12, והבטיח לעשות ככל שביכולתו על מנת ששפיר תגיע "למקום גבוה ככל שניתן".

      ח"כ סתיו שפיר במליאת הכנסת, פברואר 2013 (יח"צ , דרור דודקביץ')
      מקבלת תמיכה חזקה. ח"כ סתיו שפיר (צילום: דרור דודקביץ')

      גם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הגיע לכנס להביע תמיכה. מי היה מאמין לפני שלוש שנים שחולדאי ושפיר ייפגשו ברוטשילד על מנת שראש העירייה יתייצב פומבית לצד מנהיגת המחאה החברתית.

      אין יותר גוש חרדי

      אם בחירות 2013 הוכיחו לנו שחיבור מפלגות הוא טעות פוליטית, הרי שבחירות 2015 מראות דווקא את ההיפך: מה שמתחבר - גדל, מה שמתפצל - מתפורר. במערכת הבחירות הקודמת, נתניהו וליברמן הלכו יחד והצליחו להביא בסך הכל 31 מנדטים, הרבה פחות ממה שהמפלגות שלהם היו שוות בנפרד בסקרים.

      במערכת הבחירות הנוכחית הסיפור, כאמור, שונה לחלוטין. החיבור של הרצוג ולבני והפיח חיים בשתי המפלגות שלהם, שהיו במומנטום שלילי, והציבו אותם כמפלגה הגדולה בגוש. גם חיבור תיאורטי של כחלון ולפיד מסתמן בסקרים כמגנט מנדטים, אף שההיתכנות לכך נמוכה. מנגד, הפיצול של ישי ודרעי מדרדר את יו"ר ש"ס לארבעה מנדטים בלבד, ואילו קודמו בתפקיד כלל לא עובר את אחוז החסימה. הפיצול הזה מראה בראש ובראשונה שאין יותר גוש אחיד של "המפלגות החרדיות". בעוד המפלגה של ישי משתייכת באופן מובהק לימין, ברור שדרעי וגם גפני יכולים בקלות להצטרף לקואליציית שמאל. באופן כזה, ועל רקע ההיחלשות הצפוייה של ש"ס, כושר המיקוח של נתניהו והרצוג מול החרדים צפוי לגדול.

      לפיד כאמור הפנים את סיפור החיבורים, ומנסה בכל דרך להתחבר עם כחלון. הוא אולי היה רוצה לראות את האיחוד הזה יוצא לפועל, אבל אל לו לפתוח את השמפניה.

      אם אכן השניים ילכו יחד, ברשימה המשותפת של העבודה והתנועה כבר הבטיחו שיציפו שוב ושוב את השאלה מי מהם מתאים להיות ראש ממשלה, וידאגו לחדד את ההבדלים ביניהם: לפיד הקפיטליסט ופרזנטור הבנקים, מול כחלון החברתי שהבטיח להילחם בחזקים. בנוסף, מפלגה בראשות לפיד וכחלון יכולה להיות אולי הגדולה בכנסת, אבל היא לא תוכל להרכיב קואליציה, בהינתן שהחרדים וגם נתניהו יסרבו לשבת תחת לפיד כראש ממשלה.

      בינתיים, יכול יו"ר יש עתיד להתנחם במה שכן נמצא על הפרק: צירופו של חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, היא הפעולה החיובית הראשונה בקמפיין המגומגם והמתגונן שניהלה עד כה יש עתיד, והישג משמעותי ללפיד עצמו. אחרי ילין חיזרו גם הרצוג ולבני, והוא שקל זאת בכובד ראש, אבל העדיף את המקום המשוריין והבטוח על פני התמודדות בפריימריז.

      לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il