(צפו בטענות הליכוד נגד עמותות השמאל ובתגובת הרצוג)
האם תנועה חוץ פרלמנטרית שמובילה קמפיין למען רעיון מסוים וממומנת על ידי תרומות זרות עוברת על חוק מימון מפלגות? לטענת מפלגת הליכוד, שהציגה אתמול (ראשון) ראיות שלפיהן עמותת V15, שגייסה תרומות מחו"ל, מפעילה קמפיין שמטרתו להפיל את שלטון נתניהו, לכאורה בשיתוף "המחנה הציוני" ובניגוד לחוק, התשובה היא חיובית. בדיקת וואלה! חדשות מגלה כי הדרך אל הוכחת העבירה הפלילית בעניין עוד ארוכה מאוד.
בליכוד הסתמכו על חוק מימון המפלגות, המתיר למפלגות לקבל תרומות מבעלי זכות בחירה בלבד, כך שקבלת תרומה מתושב חוץ כפי שטוענים בליכוד שמתרחש בקמפיין המדובר מוגבלת לסכומים שאינם עולים על אלפי שקלים בודדים. כמו כן, לפי החוק, אסור לקבל תרומה באופן ישיר או עקיף מתאגיד כלשהו, גם לא מעמותה, וכן מצוין כי תרומה לא יכולה להינתן בעילום שם וכי על המפלגה לפרסם באופן שוטף תרומות שהיא מקבלת שערכן גבוה מאלף שקלים.
הרצוג הודף את הטענות: "ראינו מופע מבוהל של הליכוד"
קמפיינים רבים נפסלו בעבר לאחר שנמצא כי הם עוברים על החוק המדובר. בשנת 1999 היה זה קמפיין הבחירות של אריאל שרון לראשות הליכוד שניהל בנו, עמרי, שנידון לשבעה חודשי מאסר. שרון הורשע על פי הודאתו שקיבל תרומות מחו"ל, ואותן העביר לחברה בישראל והשתמש בהן כקופה למימון הפעילות של נותני שירותים בבחירות המקדימות. באותה שנה גויסו כספים רבים מעבר למותר גם למען הקמפיין של אהוד ברק לראשות הממשלה. איש ממפלגת העבודה לא הועמד לדין, אולם מבקר המדינה הטיל עליה קנסות כבדים. שלוש שנים קודם לכן, בבחירות 1996, התגייס המיליונר יוסף גוטניק מחב"ד למען הקמפיין לבחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, והוציא כספים רבים לתעמולה תחת הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים". היועץ המשפטי לממשלה בזמנו, אליקים רובינשטיין, החליט לבסוף שלא להעמיד לדין את נתניהו, בין היתר משום שלא הוצגו בפניו ראיות מספיקות.
בחירות 2015 - כל הכותרות:
היועמ"ש למבקר: עדכן אותי מתי יפורסם הדוח על מעון ראש הממשלה
לפיד פרסם הצהרת הון: נאמד ביותר מ-10 מיליון שקלים
בדיקת וואלה!: רוב התרומות לפריימריז של בכירי מפלגות הימין - מחו"ל
כיצד, אם כן, ניתן לקבוע מתי תרומה עבור קמפיין בחירות היא עבירה פלילית? על פי דוח מבקר המדינה מ-2000, שבחן את "פרשת העמותות" של מפלגת העבודה בבחירות 99', יש שני תנאים שאם הם מתקיימים יחדיו, התרומה נחשבת לעבירה פלילית. התנאי הראשון נוגע לתוכן המסרים שמעביר הגוף החוץ-מפלגתי. לדברי המבקר, אין הבדל בין תעמולת בחירות שמטרתה להניע בוחרים פוטנציאליים להצביע באופן מסוים או להימנע מלהצביע באופן מסוים לסיעה או למועמד. התנאי השני, הוא מידת הזיקה הארגונית שבין הגוף לבין הסיעה הנהנית מעשייתו. וכך כתב המבקר: "כך, למשל, עשוי בעל ממון (יחיד או תאגיד, תושב ישראל או תושב חוץ), אשר נאסר עליו בחוק לתרום כספים לסיעה (בכלל, או מעבר לסכום שנקבע), לקחת על עצמו בתיאום עם הסיעה לממן מסע הסברה, לטובת הסיעה או לטובת הרעיונות המופיעים במצעה, במקום תרומה כספית ישירה". זוהי דוגמה לתרומה אסורה.
המבקר הוסיף והזהיר מפני אותם מקרים שבהם הסיעה המתמודדת בבחירות הקימה את הגוף החוץ-מפלגתי שמממן לה את הקמפיין. "עשויים להיות אף מקרים שבהם הסיעה היא זו העומדת מאחורי הקמת אותם גופים, ודואגת למימונם באמצעות תרומות. הזיקה הארגונית בין הסיעה לבין הגוף החוץ-מפלגתי אינה חייבת לבוא לידי ביטוי בצד הכספי דווקא. סיעה יכולה להיות מעורבת בפעילות אותו גוף גם באמצעות תיאום עמדות, עיצוב מסרים, פעילות ארגונית משותפת, ועוד. מטבען של פעולות המנוגדות לחוק המימון, הן נעשות בהסתר, תוך שיתוף מספר מצומצם של בעלי תפקידים בסיעה, ובלי לשתף את המנגנון הרשמי שלה".
פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט חוקתי, הסביר כי הדבר הראשון שיש לעשות הוא לבדוק אם אכן יש קשר בין עמותת V15 ל"מחנה הציוני". "מדובר בעניין עובדתי. צריך לבדוק אם באמת ל-V15, שפועל באמצעות עמותה אחרת, יש קשר עובדתי לאחת המפלגות. מרימים את המסך ומסתכלים מי הם האנשים שמנהלים את העמותות הללו ואם מתברר שיש אנשים שמזוהים כחברים מובהקים במפלגות, במקרה שלנו 'המחנה הציוני', או מועמדים מטעמם לכנסת, והם משמשים במקביל ובאותו זמן גם בהנהלת העמותות אז יש חשש בהחלט לקשר עובדתי בין אותן עמותות למפלגה שנהנית מאותה תמיכה".
"אם הייתה זיקה לעמותה הם היו מרעידים את המדינה"
אחת הטענות של הליכוד, שעתרה לוועדת הבחירות המרכזית, היא שאנשי "המחנה הציוני" יואל חסון ודני עטר שימשו בעבר בתפקידים בכירים בארגון "קול אחד", המחובר לעמותת V15. פרופ' מנחם הופנונג, מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, טוען שלא קיים בית משפט שיקבל את הטענה שהזיקה בין הרשימה לעמותה היא דרך ארגון נוסף. יתרה מכך, לטענתו, אם הוא עצמו היה אומר דבר דומה, הוא היה נתון לתביעת דיבה. "לפוליטיקאים יש חסינות ולכן הם יכולים להגיד דברים כאלה לגבי הזיקה של השניים ולטעון שהם מממנים את זה ואת זה. אם אני הייתי אומר את אותו דבר הייתי חשוף לתביעת דיבה". אלדד יניב, חבר מפלגת העבודה המכיר מקרוב את פרשת העמותות שסיבכה בעבר את מפלגת העבודה, חיזק את הדברים ואמר כי הטענה של הליכוד אינה מספיקה. "זה רחוק מדי. אם הייתה זיקה הם היו מרעידים את המדינה", הוא אמר.
לגבי התעמולה, פרופ' גרוס הסביר כי אין איסור על גוף משפטי זר להגיע לארץ ולנסות להשפיע בצורה כזו או אחרת על הציבור הישראלי, אולם אסור לדבריו לאותו גוף לסייע למפלגה רשומה שרצה לבחירות. "זה חלק מתפיסת הדמוקרטיה שלנו. מותר להביע את דעתי בעד או נגד כגוף לא תלוי, אבל צריך להוכיח שצינור היניקה שלי זה אותו גוף שאני פועל מטעמו על מנת להתנגד לגוף האחר. עיתוי הקמת אותו גוף, למשל, הוא לא באמת בעייתי. לכאורה, אם הוקמה העמותה לקראת מסע הבחירות, זה יכול להחשיד, אבל לא בהכרח. אחרת מתי יקום? זה ה'מאני טיים'".
"אם לא ייחשפו ראיות חדשות, אני לא צופה כתב אישום"
פרופ' הופנונג הוסיף כי הדבר לא שונה במאומה מעיתון "ישראל היום", המביע תמיכה יום-יומית בנתניהו ובליכוד ונסמך על הונו של האזרח האמריקני שלדון אדלסון. "מה ההבדל? מהותית זה לא שונה. הדיווח על הפרשה על פני עמודים שלמים, זה נראה חד-צדדי לחלוטין". כמו כן, לטענתו היו בעבר קמפיינים בעלי אופי דומה לזה שמנהלת כעת עמותת V15 ושום גורם לא הועמד לדין. "הם אומרים 'צאו לבחירות להחליף שלטון', לא במי הם תומכים. אין כאן מטרה אחת. מבחינתם כל הבחירות זה אופציות סבירות. אלו דברים שהיו בעבר במערכות בחירות ולא העמידו עליהם אנשים לדין".
מבחן נוסף, לדבריו, הוא התכלית. "אם מדובר באגודות למען רעיון, וזה נעשה לאורך זמן כמו עם 'שלום עכשיו' ומועצת יש"ע, אין מה להעמיד לדין. לעומת זאת, אם אלה עמותות שתומכות במפלגה וקמות ערב בחירות, זה נראה חשוד יותר. אלא אם כן ייחשפו ראיות חדשות, אני לא צופה כתב אישום בפרשה הזו".
לפניות לכתבת: gali.gnt@walla.com