וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לקראת רצח פוליטי נוסף? "דמה של זועבי הותר, זה עניין של זמן"

8.3.2015 / 16:05

ההתקפה האחרונה על חברת הכנסת הערבייה מעלה את החשש שלפיו ישראל עומדת לקראת התנקשות נוספת במערכת הפוליטית: "הפכו אותה לאישה שלגיטימי לפגוע בה". ח"כ לשעבר אבשלום וילן: "הלגיטימציה לאלימות הרבה יותר חזקה מלפני רצח גרינצוויג או רבין"

צילום: צילומי חובבים, אבי כהן; עריכה: יאיר דניאל, שניר דבוש

ב-10 בפברואר 1983 עמד אבשלום (אבו) וילן סמוך לאמיל גרינצווייג, בתום עצרת של תנועת "שלום עכשיו", אז נמנה עם ראשי הארגון. תחילה הפגינו וילן וחבריו מול חוות השקמים של אריק שרון, ולאחר מכן המשיכו לירושלים. "אספנו את השלטים והתכוונו לשבת ולסכם את האירוע, ולתכנן את המהלכים הבאים", סיפר לימים וילן לעיתון הדף הירוק. "פתאום שמעתי את הפיק של הרימון ואחרי זה את הפיצוץ, ולא הבנתי בדיוק איפה אני. זיהיתי שזה רימון, אבל לא הבנתי מה קורה - בתוך הפגנה בירושלים, רימון, הרוגים, פצועים. מהר מאוד התחלנו לטפל בנפגעים".

32 שנים אחרי רצח גרינצווייג בידי יונה אברשומי, ושבוע אחרי ההתקפה על חברת הכנסת חנין זועבי (הרשימה המשותפת) במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, סבור וילן כי "בשלו התנאים הסביבתיים לרצח פוליטי נוסף". לטענתו, המערכת הפוליטית אינה פועלת כדי למנוע את הרצח הבא.

לקריאה נוספת:
המירץ לכיסא: מי צריך להיות שר החוץ בממשלה הבאה?
מאיר כהן לאורלי לוי: "אם את חברתית תעזבי את ישראל ביתנו"
מי לובש את המכנסיים בבית של שולי מועלם?

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"בשלו התנאים לרצח פוליטי נוסף". הפגנת "שלום עכשיו" שבה נרצח גרינצוויג, פברואר 1983/מערכת וואלה!, צילום מסך

וילן, מספר 9 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-20, אמר לוואלה חדשות כי "החברה הישראלית הפכה לחברה אלימה והשיח בה הפך יותר ויותר מתלהם. רצח הוא מסוג הדברים שאי אפשר לחזות". לדבריו, "זו לא שעתה היפה של הדמוקרטיה הישראלית, ולצערי כל פעם האלימות מתגברת ואין תגובה ציבורית אמיתית. זו שאלה של זמן שיהיה פה רצח".

היסטוריה של טרור פוליטי

רצח גרינצווייג הותיר צלקת עמוקה בחברה הישראלית ונותר ככתם שחור על הדמוקרטיה המקומית וגבולות השיח המתאפשרים בה. למרבה הצער, אלימות פוליטית וטרור פוליטי אינם זרים להיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל: מחתרות מימין כמו "המחתרת היהודית" ו"מחתרת בת עין" שביצעו פיגועים, או לכל הפחות ניסו לבצע – ועד "דרך הניצוץ" משמאל, שיצרה קשר עם ארגון "החזית הדמוקרטית" של נאיף חוואתמה. אלו וגם אלו כבר הוכיחו כי ארגוני טרור יכול להתקיים גם כאן בישראל, גם בקרב יהודים.

הרצח של גרינצווייג הוא אינו היחיד על רקע פוליטי שביצע מפגע יהודי. המקרה הראשון בישראל מיוחס לרצח ישראל קסטנר בשנת 1957. למרבה הצער, עם השנים הגיעו מקרים נוספים. כך, למשל, ב-1984 ירה דוד אברשומי טיל לאו על אוטובוס פלסטיני, הרג נוסע אחד ופצע עשרה נוספים. באותה שנה רצחו ניר עפרוני ואלי וענונו מתדלק ערבי בתחנת דלק בזיכרון יעקב, כנקמה על רצח החיילת הדס קדמי.

שנה לאחר מכן, רצחו שלושה יהודים נהג מונית פלסטיני כנקמה על פיגועים נגד יהודים. ב-1990 רצח עמי פופר שבעה פועלים פלסטינים ופצע 11 בנקמה על אונס בידי פלסטיני, שחווה לדבריו. ב-1994 רצח ברוך גולדשטיין 29 פלסטינים במערת המכפלה, ובאוגוסט 2005 רצח החייל עדן נתן זאדה ארבעה ערבים-ישראלים, ופצע עשרה נוספים.

היד על ההדק היתה קלה גם כאשר מדובר בפוליטיקאים. המקרה הקשה ביותר הוא רצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, שנורה למוות בנובמבר 1995 על ידי המחבל היהודי יגאל עמיר. שמונה שנים לאחר מכן, ב-2003, הניח אלירן גולן מטען חבלה מתחת למכוניתו של חבר הכנסת עיסאם מח'ול (חד"ש). המטען הופעל עת נכנסה אשתו של מח'ול למכונית, אולם היא הצליחה להימלט. נוסף על כך הניח גולן עוד שמונה מטעני חבלה במקומות שונים, בניסיון לפגוע בערבים.

וילן מנסה להקביל את התחושות ברחוב לפני הרצח ב-1983 לתקופה הנוכחית. "כמי שחווה את רצח גרינצווייג ואת האווירה המורעלת באותם ימים, אני זוכר שלפני הרצח היתה אווירה קשה מאוד, אפשר היה לחתוך את המתח בסכין", הוא משחזר. "היתה מלחמה ואווירה מאד קשה, ובמקביל פורסמו מסקנות ועדת כהן (לחקירת האירועים במחנות הפליטים סברה ושתילה – א"א) שלימין היה קשה לקבל את מסקנותיה".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
רצח ארבעה ערבים ישראלים ופצע עוד עשרה. החייל עדן נתן זאדה/מערכת וואלה!, צילום מסך

"גם לפני רצח רבין המתח היה עמוק מאוד", הוא מוסיף. "זה לא המצב היום, אבל היום יש יותר לגיטימציה לאלימות. כלומר, האווירה שונה ופחות מתוחה, אבל הלגיטימציה לאלימות היא הרבה יותר חזקה משהיתה בעבר".

החשש לפגיעה בזועבי, הוא אומר, אף גובר כי "היא ערבייה" ו"שונאת ישראל". לדבריו, "זה מתבקש, המחסומים הרבה יותר קלים. גם לרצח רבין וגם לרצח גרינצווייג היה צריך לעבור את מחסום הלאום, שהוא הרבה יותר קשה. פה, להיפך, בחוגים מסוימים זה אף יראה כמצווה".

לדבריו, אם זועבי תיפגע, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת. "החברה הישראלית תזדעזע, השאלה אם היא יכולה למנוע סוג כזה של אלימות. לדעתי התשובה היא לא, ולכן צריך שתהיה תגובה חריפה כבר כעת לכל מעשה אלימות".

"אף אחד לא ניסה לפגוע בזועבי"

לפי פעיל הימין עורך הדין איתמר בן-גביר, המציאות שונה לגמרי. "אני לא רואה מישהו שינסה להגיע לרמה של אלימות פיזית נגד זועבי", הוא קובע. היא בציבוריות הישראלית כבר כמה שנים, עושה דברים מאוד קשים, ואף אחד לא ניסה לפגוע בה - בלי להקל ראש באירוע שפיכת המים. הפעולות נגדה יסתכמו בפעולות מחאה כאלה ואחרות".

בן גביר הוסיף כי "מותר למחות נגד פעולותיו של חבר כנסת במדינת ישראל. לומר שחייה של חנין זועבי בסכנה זה קצת מצחיק אותי. מותר למחות נגד פעולותיה של חברת כנסת בישראל, ובפרט שהיא טרוריסטית".

יניב שגיא, מנכ"ל המרכז החינוכי גבעת חביבה הפועל לקידום הבנה הדדית, שיתוף פעולה ושוויון בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, סבור כי בכל הקשור לעימות מרזל-זועבי, הרי ששני הצדדים מרוויחים ממנו. "פעילותה של זועבי מהווה נזק גדול לחברה הישראלית בכך שהיא שורפת את הגשר אותו מחפש המצביע הערבי לשותפות בפוליטיקה הישראלית, וגם בשל הזיקה שנוצרת בינה לבין ברוך מרזל. הוא למעשה נהנה מהחסות שלה", אמר.

למרות הביקורת הקשה שיש לו כלפי זועבי, שגיא חושש כי המצב הנוכחי מסוכן עבורה. "דמה הותר", אמר. "הפכו אותה להיות אישה שלגיטימי לפגוע בה. מסוכן מאוד ולא ירחק היום שאחרי עוד אמירה מקוממת שלה, בתוך מציאות קשה שבה אנו חיים, מותר יהיה לפגוע בה".

"יש היום בישראל מספר אקדחים טעונים שמסתובבים עם הלגיטימציה הזאת שמותר לפגוע בה, ומדובר בלגיטימציה נרחבת בציבור", מוסיף שגיא. "זה נמצא כל הזמן במקומות רבים, כמו ברשתות חברתיות ובאמירות של פוליטיקאים מהימין. אין התבטאויות דמוקרטיות מספיק ברורות נגד מעשה כזה. הדמוקרטיה שלנו לא מצליחה להכיל אותה וצריך לראות איך עושים זאת. רשויות החוק צריכות לדאוג להגנה עליה, אולי צריך להציב לה מאבטח".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully